בית העלמין הישן בבאר שבע

בית העלמין הישן בבאר שבע הוא בית הקברות היהודי הוותיק של באר שבע, שראשיתו בימי מלחמת העולם הראשונה. בית הקברות שוכן בפאתיה המערביים של העיר, משני צידיה של דרך ג'ו אלון המובילה לקיבוץ חצרים, בין השכונות נווה זאב, נאות לון ושכונה ט'.

בית העלמין הישן באר שבע

קבר האחים לחללי ההפצצה הבריטית ב-1917 ובית העלמין הישן-נושן שסביבו. מאחור מעבר לכביש, בית העלמין הישן, שבו בולטת הכיפה שעל קברו של הרב חיים חורי.
קבר האחים לחללי ההפצצה הבריטית ב-1917 ובית העלמין הישן-נושן שסביבו. מאחור מעבר לכביש, בית העלמין הישן, שבו בולטת הכיפה שעל קברו של הרב חיים חורי.
פרטי בית הקברות
סוג	בית קברות
דת	יהודים
רשות מנהלת	חברה קדישא באר שבע
תאריך הקמה	1917
אופן הקבורה	קבורת שדה
קואורדינטות	31°14′31″N 34°46′17″E
(למפת באר שבע מוגדלת)   בית העלמין הישן בבאר שבע (למפת באר שבע רגילה)   בית העלמין הישן בבאר שבע (למפת צפון הנגב רגילה)   בית העלמין הישן בבאר שבע (למפת צפון הנגב מוגדלת)   בית העלמין הישן בבאר שבע

בית הקברות היה היחיד ששימש לקבורת יהודים בבאר שבע עד להקמת בית הקברות החדש בהמשך דרך ג'ו אלון בשנת 1986, וכיום רק מעטים נקברים בו.

תולדות בית העלמין

החל מהקמת באר שבע ב-1900, וביתר שאת במהלך מלחמת העולם הראשונה התגבשה בביר א סבע (באר שבע) קהילה יהודית קטנה. בהיעדר שטח המיועד לקבורה יהודית, קברו יהודי באר שבע את נפטריהם בבית הקברות היהודי בחברון או בחוות רוחמה, שתי אפשרויות שהיו יקרות ומסורבלות, וכבר מ-1916 ניסו להשיג שטח לקבורה בבאר שבע עצמה, כאשר הותר להם לקבור את מתיהם בפינת בית הקברות המוסלמי.

בחורף של אותה שנה הצליחו אנשי הקהילה, בסיוע עסקנים מירושלים ובראשם הראשון לציון הרב נסים יהודה דנון ויוסף חי פאניז'יל, לשכור חלקת אדמה כ-800 מטר ממערב לעיר,על אם הדרך המובילה לח'אן יונס. באביב החלו לקבור במקום יהודים שנפטרו מהמגפות הקשות שהשתוללו בעיר באותה העת, בהם אליהו יהושע ריבלין, רוקח ירושלמי בן למשפחת ריבלין שגויס לשמש כרוקח צבאי בחזית הדרומית ונפטר ממחלת החולירע. מקום קברו המדויק אבד, ומצבתו נמצאה לאחר מלחמת העצמאות בשימוש משני במבנה ערבי בעיר העתיקה.

ערך מורחב – קבר האחים (באר שבע)

הכיתוב על גבי קבר האחים

ב-15 בינואר 1917 הפציץ מטוס של גיס התעופה המלכותי הבריטי את תחנת הרכבת הטורקית בבאר שבע. 16 פועלים יהודים מירושלים ומיפו, בהם שני זוגות של אבות וילדיהם, נהרגו בהפצצה, חלקם במקום וחלקם מתו מפצעיהם למחרת. 16 החללים נקברו בחלקה. בהמשך, הועברו 7 חללים לקבורה בבית הקברות היהודי בהר הזיתים, ונותרו בקבר האחים כיום 9 חללים, שבעה גברים ושתי נשים.

בנובמבר 1919 גודר שטח בית הקברות בגדר רעועה, שלא עזרה למניעת הסגת גבול מצד חקלאים בדואים.

במהלך שנות ה-20 של המאה ה-20 נעשו מספר ניסיונות לרכוש את אדמת בית הקברות, ואף הרבנות הראשית לתל אביב בראשות הרב בן ציון מאיר חי עוזיאל נרתמו לממן ולהוציא לפועל את הרכישה, אך הדבר לא יצא לפועל.

לאחר פרעות תרפ"ט התפזרה לחלוטין הקהילה היהודית בבאר שבע, והיו שרצו להעתיק את כל הקברים לבתי קברות אחרים, אך הרב עוזיאל סבר שיש להיאבק על הקרקע כדי לשמר את האחיזה היהודית בבאר שבע, בתקווה שיהודים ישובו להתגורר בה, אך כל תוכניות הרכישה לא יצאו לפועל, למרות פסק ההלכה של הרב הראשי, יצחק אייזיק הלוי הרצוג, שאין לפנות את הקברים ממקומם. משפחות הנקברים הקימו מצבות זמניות, אל אלו חוללו בקביעות על ידי מקומיים. לאחר מאורעות תרצ"ו, פעלו כמה משפחות להקמת מצבת בטון עמוקה ונמוכה, שלא יהיה ניתן לפגוע בה, והיא שרדה עד 1948, אז נהרסה לחלוטין עם כניסת הצבא המצרי לבאר שבע במלחמת העצמאות. לאחר שנכבשה העיר במבצע משה, איתר את חורבות בית העלמין אחד הלוחמים שסבו היה קבור במקום. באישורו של מפקד חזית הדרום יגאל אלון, גודר השטח בגדר תיל, והוצב שלט "בית עלמין יהודי עתיק".

כאשר הוקמה באר שבע העברית, בשנת 1949, ראו תושבי העיר באתר מקום טוב לקבור בו את נפטריהם, ובלי תכנון רשמי החלו להשתמש באתר לקבורה, ובשנת 1950 החליט ראש העיר דוד טוביהו באופן רשמי להקים במקום את בית הקברות של באר שבע, והקצתה לצורך כך חלקה של 13 דונם, ונכרו כ-210 קברים. בית הקברות היה בית הקברות היהודי היחיד בכל הנגב, ונקברו בו גם נפטרים מקיבוצי הסביבה ואף מסעד ונווה יאיר^[1]. בשנת 1951 הוקמה מצבה קבועה על קבר האחים, והיא קיימת עד היום.

בשל הרצון להפוך את באר שבע לעיר גדולה, נעשה אומדן לכמות הקברים שיכול בית העלמין להכיל, והתברר כי לכל היותר אפשר לקבור בו כ-3200 נפטרים. בשל כך, החליטה העירייה להקצות שטח חדש לבית הקברות, מצדו השני של כביש חצרים (כיום "דרך ג'ו אלון"), ובשנת 1952 הוחל בהקמתו. שטח זה והיה בית הקברות העיקרי של באר שבע, עד לשנת 1986, אז הוקם בית הקברות החדש בהמשך הדרך המובילה לחצרים. כיום, המתחם שסביב קבר האחים מכונה "בית העלמין הישן נושן", "בית העלמין הראשון" או "בית העלמין העתיק", והשטח שמעבר לכביש נקרא "בית הקברות הישן". בחלקים מבית הקברות הישן והישן נושן שוררת הזנחה וישנם קברים לא מזוהים^[2].

מבנה, חלקות וקבורים מפורסמים

בית הקברות מחולק לשני אזורים: מדרום לדרך ג'ו אלון מצוי המתחם הראשון של בית הקברות, המכונה גם "בית הקברות הישן נושן" או "בית הקברות הראשון", ומצפונה חלקו העיקרי של בית הקברות, המכונה "בית הקברות הישן"^[3].

בכניסה לאגף הצפוני מצויה "חלקת ראשי העיר באר שבע", שבה קבורים ראשי העיר אליהו נאווי^[4] ויצחק רגר^[5]. בסמוך אליה מצויה חלקת הרבנים, שהקבר הבולט שבה הוא קברו של הרב חיים חורי שעליו נבנה אוהל גדול. כמו כן, קבורים בחלקה הרבנים אליהו כץ, חיים רפאל שושנה, פראג'י עלוש, יוסף סוסו הכהן, אברהם סילברט, שלמה אלבאז, שמעון חיררי^[6] ועוד.

בצפון בית העלמין ממוקם בית הקברות הצבאי בבאר שבע שהוקם לאחר מלחמת ששת הימים^[7], ובו קבורים כ-400 חללים בהם מעוטרי עיטור העוז: ישראל זולברג^[8], משולם רטס, דניאל פטמן, יצחק מבורך, בסיס נעמן ושניאור אפרים; מעוטרי עיטור המופת: אהרון טנא, ד"ר איגור רוטשטיין, אריה אלוני ומרצל שטיינברג, וכן הכדורגלן דניאל דניאלי. קבורים בו גם מעוטרי עיטור המופת של שירות בתי הסוהר: דמטרי קוזלוב, ולדיסלב רחמימוב, ירון ברמי וישראל רמי^[9].

אישים נוספים הקבורים בבית הקברות: בני וירצברג^[10], הסופר דוד הופנונג^[11], חיים דורון, אשר אזר ועוד.

בבית הקברות ישנה חלקה עבור בני הקהילה הקראית המתגוררים בעיר.

לקריאה נוספת

• אילן גל–פאר, קבר האחים וקורותיו של בית העלמין היהודי בבאר שבע, בתוך: עיונים בתקומת ישראל 21 (2011), עמ' 339–372.
• אילן גל-פאר ,"לתולדות הקהילה היהודית בבאר שבע עד 1948", בתוך: "באר שבע ואתריה", עמ' 163–166.

קישורים חיצוניים

• איתור קבר בבתי הקברות היהודיים בבאר שבע
• בית העלמין הישן בבאר שבע, באתר BillionGraves