ברכת אמת ואמונה

ברכת אמת ואמונה היא אחת מברכות קריאת שמע של תפילת ערבית, ונאמרת לאחר קריאת שמע. הברכה עוסקת בגאולת עם ישראל ממצרים, ואף חותמת במילים 'גאל ישראל', ונקראת גם ברכת הגאולה.

ברכת אמת ואמונה
אֱמֶת. וֶאֱמוּנָה כָּל זֹאת וְקַיָּם עָלֵינוּ. כִּי הוּא יי אֱלהֵינוּ. וַאֲנַחְנוּ יִשרָאֵל עַמּוֹ: הַפּוֹדֵנוּ מִיַּד מְלָכִים. הַגּוֹאֲלֵנוּ מִכַּף כָּל הֶעָרִיצִים. הָאֵל הַנִּפְרָע לָנוּ מִצָּרֵינוּ. וְהַמְשַׁלֵּם גְּמוּל לְכָל אוֹיְבֵי נַפְשֵׁנוּ: הָעוֹשֶׂה גְדוֹלוֹת עַד אֵין חֵקֶר. וְנִפְלָאוֹת עַד אֵין מִסְפָּר. הַשָּׂם נַפְשֵׁנוּ בַּחַיִּים. וְלא נָתַן לַמּוֹט רַגְלֵנוּ: הַמַּדְרִיכֵנוּ עַל בָּמוֹת אוֹיְבֵינוּ. וַיָּרֶם קַרְנֵנוּ עַל כָּל שׂוֹנְאֵינוּ: הָעוֹשֶׂה לָּנוּ נִסִּים וּנְקָמָה בְּפַרְעה. אוֹתוֹת וּמוֹפְתִים בְּאַדְמַת בְּנֵי חָם. הַמַּכֶּה בְעֶבְרָתוֹ כָּל בְּכוֹרֵי מִצְרָיִם. וַיּוֹצֵא אֶת עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל מִתּוֹכָם לְחֵרוּת עוֹלָם: הַמַּעֲבִיר בָּנָיו בֵּין גִּזְרֵי יַם סוּף. אֶת רוֹדְפֵיהֶם וְאֶת שׂוֹנְאֵיהֶם בִּתְהוֹמוֹת טִבַּע. וְרָאוּ בָנָיו גְּבוּרָתוֹ. שִׁבְּחוּ וְהוֹדוּ לִשְׁמוֹ: וּמַלְכוּתוֹ, בְּרָצון קִבְּלוּ עֲלֵיהֶם. משֶׁה וּבְנֵי יִשרָאֵל לְךָ עָנוּ שִׁירָה בְּשמְחָה רַבָּה. וְאָמְרוּ כֻלָּם: מִי כָמֹכָה בָּאֵלִם ה' מִי כָּמֹכָה נֶאְדָּר בַּקֹּדֶשׁ נוֹרָא תְהִלֹּת עֹשֵׂה פֶלֶא. מַלְכוּתְךָ רָאוּ בָנֶיךָ. בּוֹקֵעַ יָם לִפְנֵי משֶׁה. זֶה אֵלִי עָנוּ. וְאָמְרוּ: ה' יִמְלֹךְ לְעֹלָם וָעֶד. וְנֶאֱמַר. כִּי פָדָה ה' אֶת יַעֲקֹב וּגְאָלוֹ מִיַּד חָזָק מִמֶּנּוּ: בָּרוּךְ אַתָּה יי. גָּאַל יִשְׂרָאֵל:
הברכה על פי נוסח ספרד

בתפילת שחרית נאמרת ברכה מקבילה בשם 'ברכת אמת ויציב' ומסיימת במילים דומות 'גאל ישראל'.

תוכן הברכה

ברכה זו מתחילה במילים אמת ואמונה, והיא עוסקת בשני עניינים: הראשון הוא אישור של אמיתות דברי התורה הנקראים במסגרת קריאת שמע, ואליו מתייחס הפתיח של הברכה, "אמת ויציב".

הנושא השני והעיקרי הוא גאולת ישראל מידי אויביו בעבר, ובייחוד יציאת מצרים, ולנושא זה מתייחסת גם חתימתה "ברוך אתה ה', גאל ישראל".

נוסח לשבת

ברוב נוסחי התפילה בברכה זו אין הבדל בין ימי חול ושבתות וחגים, אך בנוסח איטליה ישנו נוסח מיוחד לשבת.

סמיכות גאולה לתפילה

ערך מורחב – סמיכת גאולה לתפילה

בניגוד לתפילת שחרית, שבה מוסכם על דעת כולם שישנו חיוב להסמיך את ברכת הגאולה לתפילה. בתפילת ערכית נחלקו אמרואים בתלמוד האם יש בה חובת סמיכת גאולה לתפילה:

"אמר רבי יוחנן: איזהו בן העולם הבא, זה הסומך גאולה לתפילה של ערבית. רבי יהושע בן לוי אומר: תפילות באמצע תקנום.

— תלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף ד', עמוד ב'

וברש"י ביאר: "תפילת ערבית קודמת לקריאת שמע". בביאור טעמו של רבי יהושע בן לוי אמרו בתלמוד:

רבי יהושע בן לוי סבר כיון דלא הויא אלא מצפרא לא הויא גאולה מעלייתא

למעשה, נחלקו בראשונים האם הלכה כרבי יוחנן ויש לסמוך גאולה לתפילה גם בתפילת ערבית או כדעת רבי יהושע בן לוי, ובשולחן ערוך פסק שיש להיזהר שלא להפסיק בדיבור בן ברכת הגאולה לתפילת העמידה^[1].

בתרבות

חלקים שונים מקטע תפילה זה הולחנו, רבים מהם בהקשר של קריעת ים סוף, בו עוסק עיקר הקטע. ובייחוד הקטע המתחיל במילים "המעביר בניו בין גזרי ים סוף".

קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
טקסט בוויקיטקסט: ברכת אמת ואמונה

• ברכת אמת ואמונה, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
• יצחק משה אלבוגן, קריאת שמע וברכותיה, באתר הספרייה הווירטואלית של מטח
• הלכה ד - סמיכת גאולה לתפילה | פרק פרק כה - תפילת מעריב |, באתר פניני הלכה - הרב אליעזר מלמד, ‏25 בינואר 2010

שירים

• המעביר בניו בין גזרי ים סוף חזן:דוד קוסביצקי, סרטון בערוץ "חזנות מבוארת", באתר יוטיוב (אורך: 01:01)
• Ha'mavir Banav - Rabbi Shlomo Carlebach - המעביר בניו - רבי שלמה קרליבך, סרטון בערוץ "Shlomo Carlebach", באתר יוטיוב (אורך: 02:13) ראו בנים Rau Banim, סרטון בערוץ "Yaakov Shwekey - Topic", באתר יוטיוב (אורך: 04:28)