שאלות נפוצות
ציר זמן
צ'אט
פרספקטיבה

גבריאל (שיר)

מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

Remove ads

"גבריאל" הוא שיר שיצא לרדיו כתקליט שדרים באוגוסט 1982. את השיר כתב שמואל קרול, הלחין צביקה פיק ועיבד אלדד שרים. השיר בוצע על-ידי עפרה חזה.

עובדות מהירות יצא לאור, סוגה ...
Remove ads

רקע על השיר

השיר "גבריאל" בביצועה של עופרה חזה נכלל באלבומה השלישי, "פיתויים". הוא הוצג ב"פינה לשיפוטכם" של מצעדי רשת ג' ב-1982, ובאותה השנה הגיע למקום הראשון במצעד. השיר היה ממוקם במהלך שבועיים בראש המצעד, ובסך הכול צעד בו 12 שבועות. במצעד השנתי של התחנה בשנת 1983 הוא דורג במקום ה־35, וחזה זכתה בתואר "זמרת השנה".[1] לשיר "גבריאל" היו ביצועים נוספים, ב"תמיד אותו חלום" על ידי עידו רוזנברג בשנת 2009[2][3] ועל-ידי מלחין השיר צביקה פיק באלבום "הלהיטים הגדולים" שהופץ ב-2018.[4]

Remove ads

תוכן השיר

בשיר "גבריאל", הדוברת פונה למלאך גבריאל ומבקשת ממנו שיבוא אליה. במבט ראשון, נראה כי מדובר באיזו משיכה אל הבלתי מושג, ואל הבלתי אפשרי, אל המלאך המטייל בשמיים ומבקש כוכבים: "הן תדע שבילי שמיים בוא אליי, טובים השניים". היא מצפה לשוחח איתו ולפגוש אותו, אולם המלאך נותר בשמיים. השיר ממשיך במילים "כל כנפות תבל נושקים", כלומר קצוות פתילים בפינות בגדיו של המלאך נוגעים מעט בדוברת כשהוא עובר מעליה, אך הוא לא מגיע אליה. בפזמון, הדוברת מספרת שלנער הזה, המלאך, היא מתפללת ומחכה. היא ממשיכה לנסות ולשכנע את המלאך לבוא אליה. היא מפנה את תשומת ליבו לכך, שגם אם האל עצמו נועל את שערי גן עדן בפניו, הרי הוא מוזמן לרדת אליה: "גבריאל, אם אלוהים נועל שעריו של גן העדן רד אליי".[1]

בבית האחרון מקבלת העלילה בשיר תפנית דרמטית: "עוד נותר הצל", אומרת הדוברת, והגלימה של המלאך "פורשת ערב", כמכסה את השמש. הבית מסתיים בתיאור צליל צחצוח החרב, צליל הכנה למעשה אלים, משהו מאיים שעומד להתרחש. בבית האחרון, מסתבר שהשיר הוא ביטוי לכמיהה ולהשתוקקות של אישה הפונה אל אהובה ומבקשת ממנו לממש את אהבתם ולא להסתפק בממד הרוחני שאותו הוא מבקש.[1]

Remove ads

פירוש השיר

אהובה של הדוברת, מתואר כספק נער, ספק מלאך או שניהם ביחד, והשיר עוסק בפער שבין האנושי למלאכי באדם עצמו. האישה מבקשת מן הנער שבמלאך לא לשכוח את אנושיותו גם כשהוא שרוי בתפילה ובחוויות רוחניות.[1] השיר מתייחס למלאך גבריאל, שעל-פי מקורות ביהדות הוא אחד מארבעת מלאכי השרת העומדים ליד כיסא הכבוד, ותפקידם לשמור על ארבע כנפות הארץ.[5]

בתרבות פופולרית

שיר זה נכלל במחזמר הלהיטים "מרי לו" שעלה לראשונה בתיאטרון הבימה בשנת 2002 ומבוסס על 25 משיריו של צביקה פיק.

הערות שוליים

Loading related searches...

Wikiwand - on

Seamless Wikipedia browsing. On steroids.

Remove ads