ג'ון ויליאם ווטרהאוס

ג'ון ויליאם ווטרהאוס (6 באפריל^[1] 1849 – 10 בפברואר 1917) היה צייר אנגלי, אשר היה ידוע בזכות סגנון ציור פרה-רפאליטי. הוא עבד כמה עשרות שנים לאחר התפרקותה של האחווה הפרה-רפאליטית, אשר שיאה היה באמצע המאה ה-19, והוביל סגנון שנודע בכינוי "הסגנון הפרה-רפאליטי המודרני"^[2]. ווטרהאוס הושפע בסגנון ציורו לא רק מהפרה-רפאליטים שקדמו לו, אלא גם מציירים אחרים בני דורו ביניהם האימפרסיוניסטים^[2], ויצירות האמנות שלו היו נודעות בשל תיאורי הנשים שלו, הן מהמיתולוגיה היוונית העתיקה וכן מאגדות ארתוריאניות. ווטרהאוס נולד באיטליה לזוג הורים אנגליים, שניהם ציירים, ומאוחר יותר הוא עבר ללונדון, שם הוא למד באקדמיה המלכותית לאמנויות. עד מהרה הוא החל להציג בכנסי הקיץ השנתיים של האקדמיה, והתמקד ביצירות אמנות רחבות היקף, אשר תיארו סצנות מחיי היומיום והמיתולוגיה של יוון העתיקה. מאוחר יותר בקריירה שלו הוא אימץ את סגנון הציור הפרה-רפאליטי, אף שהסגנון יצא מהאופנה בסצנת האמנות הבריטית כמה עשרות שנים טרם לכך.

ג'ון ויליאם ווטרהאוס
John William Waterhouse

ווטרהאוס בשנת 1886 לערך.
לידה	6 באפריל 1849 רומא, איטליה
פטירה	10 בפברואר 1917 (בגיל 67) לונדון, אנגליה
מקום קבורה	בית הקברות קנסאל גרין
מדינה	ממלכת איטליה
יצירות ידועות	הגבירה משאלוט, אופליה
תחום יצירה	ציור
זרם באמנות	הסגנון הפרה-רפאליטי המודרני
הושפע על ידי	האחווה הפרה-רפאליטית, אימפרסיוניזם
השכלה	האקדמיה המלכותית לאמנויות
בן או בת זוג	Esther Kenworthy Waterhouse (1883 – ?)
חתימה

ביוגרפיה

ראשית חייו

ווטרהאוס נולד ברומא בשנת 1849, לזוג הציירים האנגלים ויליאם ואיזבלה ווטרהאוס, באותה השנה שבה חברי האחווה הפרה-רפאליטית, ביניהם דנטה גבריאל רוזטי, ג'ון אוורט מיליי וויליאם הולמן האנט, גרמו למהומה בסצנת האמנות בלונדון^[3]. תאריך הלידה המדויק שלו אינו ידוע, אם כי הוא הוטבל ב-6 אפריל, ופיטר טריפי, אשר מאוחר יותר חקר את יצירתו של ווטרהאוס, מאמין כי הוא נולד בין ה-1 ל-23 בינואר^[4]. חייו המוקדמים באיטליה צוטטו כאחת הסיבות שבגללן סצנות רבות מציוריו המאוחרים מוקמו ברומא העתיקה או מבוססות על סצנות מן המיתולוגיה הרומית.

בשנת 1854 בעודו בן 5, חזרה משפחת ווטרהאוס לאנגליה ועברה לגור בבית חדש שנבנה בדרום קנסינגטון בלונדון, סמוך למוזיאון ויקטוריה ואלברט שבדיוק הוקם. ווטרהאוס, או 'נינו' כפי שהוא כונה על ידי מכריו, בא ממשפחה אמנותית אשר עודדה אותו מגיל צעיר להתנסות בציור ורישום, ולעיתים קרובות צייר סקיצות של יצירות אמנות בהן נתקל בעודו משוטט במוזיאון הבריטי ובגלריה הלאומית בלונדון^[5]. בשנת 1871 הוא נרשם האקדמיה המלכותית לאמנויות, בתחילה כדי ללמוד פיסול, לפני שעבר להתמקד בציור.

קריירה מוקדמת

Sleep and his Half-brother Death, 1874

יצירותיו המוקדמות של ווטרהאוס לא היו פרה-רפאליטיות מטבען, אך עסקו בנושאים קלאסיים, ברוח עבודותיהם של לורנס אלמה-טדמה ופרדריק לייטון. עבודותיו המוקדמות הוצגו בגלריית דאדלי ובאיגוד המלכותי של האמנים הבריטיים, ובשנת 1874, ציורו "שינה, ואחיו למחצה, מוות" הוצג בתערוכת הקיץ של האקדמיה המלכותית לאמנויות^[6]. הציור נחל הצלחה מיידית, ומאותה השנה ווטרהאוס הציג בתערוכה השנתית באקדמיה בכל שנה עד 1916, למעט בשנים 1890 ו־1915. מאז הלך ווטרהאוס מחיל אל חיל בסצנת האמנות בלונדון, וב־1876 ציורו "לאחר הנשף", קיבל את המקום המרכזי בתערוכת הקיץ. אולי בשל הצלחתו, הציורים שלו הפכו גדולים יותר ויותר ככל שחלף הזמן^[6].

קריירה מאוחרת

הגבירה משאלוט, 1888, גלריית טייט, לונדון

בשנת 1883 הוא התחתן עם הציירת אסתר קנוורת'י (אנ'), בתו של מורה לאמנות מאילינג, אשר הציגה את ציורי הפרחים שלה באקדמיה המלכותית ובמקומות אחרים. לזוג נולדו שני ילדים, אך שניהם מתו בילדותם המוקדמת. בשנת 1895 קיבל ווטרהאוס קביעות מלאה באקדמיה המלכותית. הוא לימד בבית הספר לאמנות העץ על שם סנט ג'ון, הצטרף למועדון אמנות העץ של סנט ג'ון, והיה חבר במועצת האקדמיה המלכותית.

אחד הציורים המפורסמים ביותר של ווטרהאוס הוא הציור "הגבירה משאלוט" (באנגלית: The Lady of Shalott), אשר עוסק באיליין משאלוט, אשר נפטרה מצער כאשר גילתה שלנסלוט לא משיב לה אהבה. ווטרהאוס צייר שלוש גרסאות שונות של הדמות, בשנים 1888, 1894, ו־1916.

עוד נושא לציור שהעסיק את ווטרהאוס היה אופליה. ציורו המפורסם ביותר של אופליה מתאר אותה ממש לפני מותה, כשהיא שמה פרחים בשערה בעודה ישובה על ענף עץ ונשענת לכיוון האגם. כמו "הגבירה משאלוט" וציורים אחרים של ווטרהאוס, הציור עוסק באישה לקראת מותה בתוך או בקרבת מים. ייתכן כי ההשראה לציורי אופליה הגיעה גם מציורי אופליה של רוזטי ומיליי. ווטרהאוס הגיש את "אופליה" ב-1888 על מנת לקבל את תעודת הסיום שלו מהאקדמיה המלכותית לאמנויות. במקור הוא רצה להגיש ציור שכותרתו הייתה "בתולת ים", אך כיוון שהוא לא הושלם בזמן, הוגש הציור "אופליה". לאחר הגשתו, הציור אבד עד המאה ה-20, ומוצג כעת באוסף של לורד לויד-וובר. ווטרהאוס צייר את אופליה שוב בשנת 1894 ו־1909 או 1910, ותכנן ציור נוסף בסדרה שנקרא "אופליה בחצר הכנסייה" (בתרגום אחר: "אופליה בבית הקברות").

• 
  אופליה (Ophelia)
  1889
• 
  אופליה (Ophelia)
  1894
• 
  אופליה (Ophelia)
  1910

לא עלה בידיו של ווטרהאוס לסיים את סדרת הציורים של אופליה, כיוון שעד 1915 חלה מאוד בסרטן. הוא מת שנתיים מאוחר יותר, ב-1917, ונקבר בבית הקברות בלונדון "קנזל גרין" (אנ')^[7]. על אף שאמנים מוקדמים ממנו מהאחווה הפרה-רפאליטית, כגון דנטה גבריאל רוזטי, ג'ון אוורט מיליי וויליאם הולמן האנט, ידועים יותר ממנו, יצירותיו של ווטרהאוס מוצגות כיום בכמה גלריות אמנות ומוזיאונים בריטיים ידועים (ביניהם מוזיאון טייט בריטניה), ובשנת 2009 את האקדמיה המלכותית לאמנויות ארגנה רטרוספקטיבה גדולה של עבודותיו, במסגרתה הושאלו ציורים רבים ממוזיאונים שונים ברחבי העולם וכן מאוספים פרטיים.

גלריות על פי שנים

ווטרהאוס צייר בחייו 118 ציורים. מקבץ מהם על פי שנים מופיע כאן.

1870

• 
  אונדין (Undine)
  1872
• 
  איננה, אך לא נשכחת (Gone, But Not Forgotten)
  1873
• 
  המלווה הלא רצויה - סצנת רחוב בקהיר (The Unwelcome Companion--A Street Scene in Cairo)
  1873
• 
  הטווה (La Fileuse)
  1874
• 
  בשורת העמודים (In the Peristyle)
  1874
• 
  מירנדה (Miranda)
  1875
• 
  ילד חולה מובא למקדש באסקולפיוס (A Sick Child brought into the Temple of Aesculapius)
  1877
• 
  חרטת הקיסר נירון לאחר רצח אימו (The Remorse of the Emperor Nero after the Murder of his Mother)
  1878

1880

• 
  דבר מתיקה (Dolce far Niente)
  1880
• 
  דיוגנס מסינופ (Diogenes of Sinope)
  1882
• 
  המועדפות על הקיסר [[הונוריוס (קיסר)|]] (The Favourites of the Emperor Honorius)
  1883
• 
  התיעצות עם האורקל (Consulting the Oracle)
  1884
• 
  אולליה הקדושה (Saint Eulalia)
  1885
• 
  המעגל הקסום (The Magic Circle)
  1886
• 
  מרים עוזבת את כס המשפט של הורדוס, 1887
• 
  קלאופטרה (Cleopatra)
  1888

1890

• 
  מנחה רומאית (A Roman Offeringל
  1890
• 
  קירקה מגישה את הגביע ליוליסס (Circe Offering the Cup to Ulysses)
  1891
• 
  אודיסאוס והסירנות (Odysseus and the Sirens)
  1891
• 
  דנאה (Danaë)
  1892
• 
  קירקה נוקמת (Circe Invidiosa)
  1892
• 
  ניאדה עם נימפה (A Naiad with a Nymph)
  1893
• 
  הגבירה היפה חסרת הרחמים (La Belle Dame sans Merci)
  1893
• 
  סקיצה של אישה (A Female Study)
  1894
• 
  הגבירה משאלוט מביטה אל לנסלוט (The Lady of Shalott Looking at Lancelot)
  1894
• 
  ההיכל (The Shrine)
  1895
• 
  ססיליה הקדושה (Saint Cecilia)
  1895
• 
  פנדורה (Pandora)
  1896
• 
  הילאס והנימפות (Hylas and the Nymphs)
  1896
• 
  יוליה (Juliet)
  1898

1900

• 
  הסירנה (The Siren)
  c. 1900
• 
  גורל (Destiny)
  1900
• 
  הגבירה קלייר (The Lady Clare)
  1900
• 
  נימפות מוצאות את ראשו של אורפיאוס (Nymphs Finding the Head of Orpheus)
  1900
• 
  בת ים (The Mermaid)
  1901
• 
  כדור הקריסטל (The Crystal Ball)
  1902
• 
  ספר התפילות (The Missal)
  1902
• 
  פרחי-רוח (Windflowers)
  1902
• 
  האל בוראס(Boreas)
  1903
• 
  אקו ונרקיס (Echo and Narcissus)
  1903
• 
  פסיכה פותחת את תיבת הזהב (Psyche Opening the Golden Box)
  1903
• 
  פסיכה נכנסת לגנו של קופידון (Psyche Opening the Door into Cupid's Garden)
  1904
• 
  למייה (Lamia - version 1)
  1905
• 
  יאסון ומדאה (Jason and Medea)
  1907
• 
  הזר (The Bouquet - a study)
  1908
• 
  איספי את ניצני הוורדים, או אופליה, סקיצה (Gather Ye Rosebuds or Ophelia, a study)
  circa 1908
• 
  איספי את ניצני הוורדים כל עוד ניתן... (Gather Ye Rosebuds While Ye May...)
  1908
• 
  נשמת הוורד או הוורד המתוק שלי (The Soul of the Rose or My Sweet Rose)
  1908
• 
  איספי את ניצני הוורדים כל עוד ניתן (Gather Ye Rosebuds While Ye May)
  1909
• 
  למייה (Lamia - version 2)
  
  1909
• 
  תיסבי (Thisbe)
  1909

1910

• 
  האביב מפזר כף ירוקה אחת של פרחים (Spring Spreads One Green Lap of Flowers)
  1910
• 
  שובה הלב (The Charmer)
  1911
• 
  פנלופה והמחזרים (Penelope and the Suitors)
  1912
• 
  ההכרזה (The Annunciation)
  1914
• 
  דנטה ומטילדה - סקיצה, לפני כן נקרא דנטה וביאטריס (Dante and Matilda (study, formerly called "Dante and Beatrice"))
  c. 1914-17
• 
  מטילדה - סקיצה, לפני כן נקרא ביאטריס (Matilda (study, formerly called "Beatrice"ׁ))
  c. 1915
• 
  נמאס לי מצללים, אמרה הגבירה משאלוט (I am half-sick of shadows, said the Lady of Shalott)
  1916
• 
  המעשיה מהדקאמרון (A Tale from the Decameron)
  1916
• 
  מירנדה -- הסערה (Miranda -- The Tempest)
  1916
• 
  טריסטאן ואיזולדה (Tristan and Isolde)
  1916

ראו גם

• הגבירה משאלוט
• הילאס והנימפות
• האחווה הפרה-רפאליטית
• דנטה גבריאל רוזטי
• ג'ון אוורט מיליי
• ויליאם הולמן האנט
• לורנס אלמה-טדמה

לקריאה נוספת

• Trippi, Peter; Prettejohn, Elizabeth; Upstone, Robert. J.M. Waterhouse: The Modern Pre-Raphaelite Gallery Guide. The Royal Academy of Art. 2009.
• Trippi, Peter. J.M. Waterhouse. Page 4. Phaidon. 2002
• Bénézit, E. (2006). "Waterhouse, John William". In Dictionary of Artists (Vol 14, pp 668–669). Paris: Gründ.

קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: ג'ון ויליאם ווטרהאוס

• אתר המוקדש לציורי השמן של ווטרהאוס
• גלריית תמונות מקיפה של ווטרהאוס
• אתר המוקדש לחייו ויצירתו של ג'ון ויליאם ווטרהאוס (באנגלית)
• הסגנון והטכניקה של ווטרהאוס, באתר Artble (באנגלית)
• ווטרהאוס באתר מוזיאון הטייט (באנגלית)
• רשימת יצירות של ווטרהאוס על פי שנים (באנגלית)
• על ווטרהאוס באתר "ההיסטוריה של האמנות" (באנגלית)
• Franny Moyle, ‏Pre-Raphaelite art: the paintings that obsessed the Victorians, The Telegraph, 17 June 2009
• Richard Dorment, ‏Waterhouse: the modern Pre-Raphaelite, at the Royal Academy - review, The Telegraph, 29 June 2009
• ג'ון ויליאם ווטרהאוס, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)