דגי ריאות

דגי ריאות
מיון מדעי
ממלכה:	בעלי חיים
מערכה:	מיתרניים
על־מחלקה:	חולייתנים לסתניים
מחלקה:	בעלי סנפירים בשרניים
תת־מחלקה:	דגי ריאות
סדרות
	Ceratodontiformes; Lepidosireniformes;
שם מדעי
	Dipnoi; ‏מילר, 1845

דגי ריאות (שם מדעי: Dipnoi) היא תת-מחלקה בקבוצת דגי הגרם, שהם הן בעלי זימים (כשאר הדגים) והן בעלי ריאות (כמו חוליתנים יבשתיים). תת-מחלקה זו התפתחה מדגי גרם. מדגי הריאות שרדו רק מינים בודדים והם מוגדרים כמאובנים חיים משום שבמשך מאות מיליוני השנים האחרונות, מספר הפרטים החיים ששרדו בכל מין כזה היה כה קטן, עד שבימינו קל יותר למצוא מאובנים של בני מינים אלה מאשר פרטים חיים שלהם. דגי הריאות מהווים חיזוק חשוב לטענה של חוקרי האבולוציה, שעל פיה, מוצאם של החולייתנים השייכים לקבוצת בעלי ארבע רגליים הוא מהדגים. מדגי הריאות התפתחו גם דגי הגרם בעלי שלפוחית הציפה.

עובדות מהירות דגי ריאות, מיון מדעי ...

הקבוצה כוללת שתי סדרות: דגי ריאות אוסטרליים בהם מצוי מין יחיד - דג ריאות אוסטרלי ובעלי שתי ריאות בהם שתי משפחות: דגי ריאות דרום-אמריקאים ודגי ריאות אפריקנים.

דגי הריאות חיים במים מתוקים בוציים, שם כמות החמצן מועטה, ועל כן הם נושמים גם מחוץ למים. לקראת העונה היבשה, הדג חופר מחילה. הוא בולע את הבוץ ודוחק אותו החוצה דרך הזימים. אז הוא מפריש סביבו ריר שמתייבש והופך לקפסולה קשה אטומה למים שמגנה עליו מהתייבשות. הוא משאיר פתח קטן לכניסת אוויר. הדג מוריד את קצב חילוף החומרים שלו ב-60%. את מעט האנרגיה לה הוא זקוק הוא צורך מפירוק איטי של שומן ושרירים. כך הוא יכול לשרוד גם 4 שנים. כשיורד גשם, הוא מחלץ את עצמו החוצה^[1]^[2].

דגי הריאות הם אוכלי כול, בעיקר בשר – הם טורפים דגים אחרים. בשבי, הם מתרגלים לאכול תולעים.

כמו אצל מרבית הדגים, ההפריה היא חוץ גופית – הזכר מפריש את זרעו על הביצים אחרי שהנקבה מטילה אותן ונשאר לשמור על הביצים לאחר ההפריה. רביית דגי הריאות בשבי נדירה.

[1]

[2]

דגי ריאות

מיון

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

Wikiwand - on