דיוויזיית הפאנצר אס אס החמישית

דיוויזיית פאנצר אס אס החמישית ויקינג (גרמנית: Wiking) הייתה דיוויזיה משוריינת של הואפן אס אס במלחמת העולם השנייה. מרבית חיילי הדיוויזיה התנדבו מבין מספר ארצות שהיו תחת כיבוש גרמניה הנאצית, ביניהן: סקנדינביה, הולנד, בלגיה, אסטוניה, בעוד קציני הדיוויזיה היו לרוב גרמנים.

דיוויזיית פאנצר אס אס החמישית
5. SS-Panzer-Division „Wiking“

סמל הדיוויזיה
פרטים
כינוי	Wiking ('ויקינג')
מדינה	גרמניה הנאצית גרמניה הנאצית
שיוך	אס אס אס אס
סוג	דיוויזיה
אירועים ותאריכים
תקופת הפעילות	9 בנובמבר 1940[1] – 9 במאי 1945 (4 שנים ו־5 חודשים)
מלחמות	מלחמת העולם השנייה החזית המזרחית

חיילי הדיוויזיה ביצעו מספר רב של פשעי מלחמה במהלך הלחימה בחזית המזרחית^{[2] [3]} והמשיכו בכך עד לימים האחרונים ממש של המלחמה בצעדת המוות של יהודי בודפשט באביב 1945.^[4]

הקמת הדיוויזיה

דיוויזיית האס אס החמישית הוקמה לאור ההצלחות של דיוויזיות האס אס הראשונות, ביניהן דיוויזיית האס אס לייבשטנדרטה. ההצלחה של דיוויזיות האס אס האחרות התבטאה בהתנהלותן במערכות הראשונות של מלחמת העולם השנייה והשנים שקדמו לה. כמות רבה של מתנדבים שהחלה לזרום ממדינות צפון אירופה, הביאה לכדי החלטה שיחידת האס אס אשר תוקם, תוקם על בסיס מתנדבים אלו. בריגדפיהרר פליקס שטיינר הקים את הדיוויזיה והיה מפקדה הראשון.

בשלב הראשון, בשנת 1940 נוצרה דיוויזיית מתנדבים בשם הדיוויזיה הנורדית החמישית, יחידה זאת שהורכבה בתור דיוויזיה ממוכנת כללה גרעין של חיילי אס אס גרמנים בשם 'רגימנט גרמאניה'. בדצמבר 1940 שונה שמה של הדיוויזיה לשם; דיוויזיית אס אס ממוכנת גרמאניה, אך שמה שונה שוב חודש לאחר מכן לשמה הסופי דיוויזיית אס אס ויקינג, אשר המשיכה לפעול כדיוויזיה ממוכנת.

מיד בהקמתה, הורכבה הדיוויזיה משלושה רגימנטים ממוכנים; "גרמאניה" שהורכב בעיקר מחיילים גרמנים, "ווסטלנד" (האזור המערבי) שהורכב בעיקר ממתנדבים מארצות השפלה ו-"נורדלנד" (האזור הצפוני) שהורכב בעיקר ממתנדבים ממדינות סקנדינביה והמדינות הבלטיות. ביוני 1941 הוקם גדוד של מתנדבים מפינלנד, אשר סופח בינואר 1942 לרגימנט "נורדלנד".

היסטוריית שירות

מבצע ברברוסה והקווקז

לאחר הקמת הדיוויזיה ולאחר תקופת אימון בגרמניה, הדיוויזיה הוגדרה כמוכנה לקרב באפריל 1941. ביוני 1941 עברה הדיוויזיה לפיקוד קבוצת ארמיות דרום כדי להשתתף בלחימה באזור אוקראינה. הדיוויזיה הצטרפה ללחימה כשבוע לאחר תחילת המבצע, ב-29 ביוני 1941. בטבילת האש הראשונה שלה בקרבות בקרבת העיר טרנופול שבגליציה, הוכיחה את עצמה הדיוויזיה. באוגוסט, הדיוויזיה התקדמה לעבר נהר הדנייפר תוך לחימה לצד דיוויזיית הרמן גרינג, כנגד הצבא האדום. לבסוף נבלמה התקדמות הדיוויזיה בנובמבר 1941 בעקבות התקפות הנגד הרוסיות והחורף הקשה, בשלב זה עברה הדיוויזיה לעמדות הגנה לאורך נהר המיוס. בעיות אספקה לצד מחסור בציוד חורף הקשו על הדיוויזיה בעמדתה המגננתית, אך הדיוויזיה הצליחה להחזיק את הקו. בפברואר, מגיעה אספקה של ציוד חורף וגם מגיע גדוד המתנדבים הפינים שזה עתה סיים להתאמן.

לאחר שהחזיקה בהגנה לאורך נהר המיוס במהלך החורף, ביולי 1942 נשלחה הדיוויזיה לכבוש את העיר רוסטוב על הדון כחלק מהתקפת האביב של קבוצת ארמיות דרום באזור הקווקז. בלילה שבין 25 ל-26 בספטמבר נעשה מאמץ, שהתחלק לארבעה ראשי חץ, לשבור את קווי ההגנה הרוסים באזור העיר גרוזני, זאת כדי לכבוש את העיר ואת דרך האספקה של בעלות הברית. רגימנט "נורדלנד" נתקל בפתיחת ההתקפה במערך הגנה רוסי קשה שהיה מחופר היטב בגבעה, תוך כחצי שעה מפתיחת ההתקפה הרגימנט איבד כמחצית מכוחו ובכל זאת הצליח לכבוש את היעד. העיר מלגובק נכבשה לבסוף ב-6 באוקטובר, אך היעד העיקרי של ההתקפה נכשל; כיבוש גרוזני והנתיב לים הכספי.

לאחר כישלון הקרבות באזור גרוזני, נשלחה הדיוויזיה בנובמבר למאמץ ההתקפה לכיוון מזרח, באזור אורוק-אלאגיר. הדיוויזיה הגיעה בדיוק בזמן כדי להציל את דיוויזיית הפאנצר ה-13 מכיתור בידי הצבא האדום, לאחר מכן נערכה הדיוויזיה בקווי הגנה מאחורי נהר הפיגדון. כיתור הארמייה השישית בסטלינגרד העביר את משקל המאמץ המלחמתי לכיוון ניסיונות החילוץ והלחימה באזור סטלינגרד, מה שהוריד את הלחימה בקווקז לזירה משנית. בחודשים הבאים ובתחילת 1943, החלה הדיוויזיה בנסיגה אחורה לכיוון אוקראינה.

ארגון מחדש וקרב קורסק

חיילי הדיוויזיה ברוסיה, יוני 1942.

הימלר סוקר את חיילי הדיוויזיה, ספטמבר 1942.

טנקי פאנצר סימן 4 של היחידה ברוסיה, דצמבר 1943.

לפני שהדיוויזיה נסוגה אחורה לאוקראינה, בנובמבר 1942 שונה יעודה של הדיוויזיה לכדי; דיוויזיית אס אס פאנצרגרנדיר החמישית 'ויקינג'. בתחילת 1943, הדיוויזיה נשלחה להילחם בקרבות סביב הכיבוש מחדש של חרקוב לצד דיוויזיית הפאנצר ה-11. הדיוויזיה הצליחה לבסוף לכבוש מחדש את העיר אל מול אויב איתן, כאשר היא סובלת ממחסור קשה בכוח אש וחיילים. מיד לאחר הקרב נשלחה הדיוויזיה להתרענן ולהתארגן מחדש בתור דיוויזיית חיל רגלים משוריין (פאנצרגרנדיר).

באותה התקופה, התקבלה החלטה בפיקוד הנאצי שקבעה כי כל דיוויזיית חי"ר משוריין תקבל רגימנט שריון שלם, זאת במקום גדוד שרוין כמו שהיה מקובל עד אז. שינוי זה הפך את דיוויזיות החי"ר המשורין לדיוויזיות משוריינות לכל דבר. לאור היעוד החדש שלה, קיבלה הדיוויזיה זחל"מי Sd.Kfz. 251 וגדוד שריון חדש החל להיווצר בפברואר 1943. מעבר לשינוי היעוד, היה גם תהליך של ארגון מחדש; שאריות רגימנט 'נורדלנד' הוצאו מהדיוויזיה ונשלחו להוות את הבסיס לדיוויזיה חדשה שהוקמה דיוויזיית פאנצרגרנדיר אס אס ה-11 אשר קיבלה את השם 'נורדלנד'. בנוסף, פורק גדוד המתנדבים הפינים (זאת משום שחויבו לשרת שנתיים בלבד). במקום היחידות שהוצאו, סופח לדיוויזיה גדוד חי"ר משוריין של מתנדבים מאסטוניה בשם 'נרואה'.
בשנה הראשונה להיווסדות הדיוויזיה, הוכיחו את עצמם חייליה. הקצינים הגרמנים בדיוויזיה שלעיתים חששו מתפקוד החיילים, פחדו להעמיס על החיילים משימות קשות מידי. אך בפני הקרב, חיילי הדיוויזיה הוכיחו את עצמם כחיילים ממושמעים ואמיצים, הדיוויזיה אף השיגה שם של יחידת עילית לאור הקרבות וסיפורי הגבורה שהשיגה באוקראינה ובקווקז.

ביוני 1943, הדיוויזיה סיימה את תקופת ההתארגנות שלה והיא מיד נשלחה להרכיב יחד עם דיוויזיית הפאנצר ה-23 את העתודה של קבוצת ארמיות דרום בפיקוד אריך פון מאנשטיין כחלק מהמערכה סביב קורסק. הדיוויזיה הצליחה להדוף את התקפות הנגד הסובייטיות בקרבת קורסק וגם עם הכישלון הגרמני במערכה, הדיוויזיה המשיכה להדוף את הכוחות הרוסים. לאחר מכן, נשלחה הדיוויזיה יחד עם דיוויזיית האס אס השלישית ודיוויזיית האס אס השנייה לבלום את התקפת הנגד הרוסית מדרום באזור נהר המיוס. שלוש דיוויזיות האס אס הצליחו לגבור על שתי ארמיות סובייטיות כשהם משמידים כ-800 מתוך 1,000 הטנקים של הארמיות, בעוד שלדיוויזיות לא היו יותר מ-50 טנקים במצב תקין.
באוקטובר, הוצאה הדיוויזיה בשנית מאזורי הקרבות להתארגנות מחדש בתור דיוויזיית אס אס פאנצר החמישית 'ויקינג'. בתקופה זאת הוספה לדיוויזיה חטיבה של מתנדבים מאזור וולון (אזור דובר צרפתית בבלגיה), בנוסף התחילו הכנות ליצירת גדוד שריון נוסף שיצטרף בעתיד לדיוויזיה.

בליטת קורסון והנסיגה באוקראינה

הכוחות הגרמנים בדרום החזית המזרחית נסוגו לעמדות הגנה לאורך נהר הדנייפר וניסו להחזיק במבלט באזור קורסון, זאת כדי שישמש קרש מקפצה עתידי למתקפה. למרות הניסיונות למנוע זאת, בפברואר 1944, הצבא האדום הצליח לכתר את המבלט וכ-58,000 חיילים גרמנים מצאו עצמם מכותרים, כאשר הדיוויזיה נלחמה באגף המזרחי של הכיס שנוצר. ניסיונות שונים של הצבא הגרמני לשבור את הכיתור נכשלו, אך לבסוף הצליחו חלק מהכוחות לברוח בחסות החשיכה דרך מסדרון צר שכונה "שער הגיהנום". במהלך הבריחה, ספגה הדיוויזיה אבדות קשות בנפש וציוד, מפקד הדיוויזיה הרברט גילה תוך דוגמה אישית, נלחם לצד חייליו ונחשב להיות בין האחרונים שיצאו מהכיתור.

ורשה ובודפשט

באוגוסט 1944, נשלחה הדיוויזיה לקרבת העיר ורשה שם נלחמה לצד דיוויזיית הרמן גרינג לאורך החזית ואף הצליחה בשבירת קורפוס השריון ה-3 הסובייטי. מרד ורשה עצר את התקדמות הצבא האדום ובמקומו נאלצו הגרמנים להתמודד עם לוחמה כנגד כוחות המורדים הפולנים. הלחימה במזרח פולין נמשכה עד דצמבר 1944 כאשר כותרו הכוחות הגרמנים באזור בודפשט והדיוויזיה נשלחה כחלק מאמץ החילוץ.

הדיוויזיה נכנסה ללחימה בקרבת בודפשט ב-1 בינואר 1945 לצד דיוויזיית האס אס השלישית כנגד ארמיית השריון הרביעית, כשהם זוכים להצלחות ומתקדמים באופן מוצלח לשבירת האויב. התקדמות הכוח נבלמה לבסוף רק 28 ק"מ מהעיר, בהמשך החודש נעשו עוד שני ניסיונות לשבירת הצבא האדום וכיבוש בודפשט, אך למרות הצלחות נקודתיות נכשלו הכוחות הגרמנים. בסוף חודש ינואר, ספגו שתי הדיוויזיות יחד כ-8,000 אבדות כולל כ-200 קצינים.

קרבות אחרונים

לאחר הכישלון בבודפשט, נשלחה הדיוויזיה להונגריה שם היא נשארה בעתודה של ארמיית הפאנצר השישית במהלך מערכה במזרח הונגריה. במקומה באגף השמאלי של ההתקפה, ניהלה הדיוויזיה קרבות קשים כנגד הניסיונות של הצבא האדום לאגף את הכוחות הגרמנים. עם עצירת ההתקדמות, ב-15 במרץ יצאו הסובייטים במבצע באוסטריה והצליחו ליצור מרווח בקו הגרמני מצפון לדיוויזיית 'ויקינג' ודיוויזיית אס אס השלישית. הפיקוד הגרמני בשטח ראה צעד זה כצעד מסוכן עם סכנה לכיתור שתי הדיוויזיות, אך אישור מהיטלר להכנסת קורפוס הפאנצר אס אס הראשון למרווח, הגיע מאוחר מידי וכבר כ-22 במרץ הדיוויזיות היו כמעט מכותרות לחלוטין. ברגע האחרון נשלחה דיוויזיית פאנצר אס אס התשיעית שהצליחה להחזיק במסדרון שנקרא "מסדרון ברהידה", שתי הדיוויזיות הצליחו לחמוק מידי הכיתור הסובייטי במחיר כבד לדיוויזיה התשיעית.
בשבועות הקרובים הקו כולו החל להישבר אל מול ההתקפה הרוסית, הדיוויזיה נסוגה לכיוון צ'כוסלובקיה ובתחילת מאי הייתה קרובה להתקדמות צבא ארצות הברית. עם הכניעה הגרמנית, נכנעה הדיוויזיה לכוחות האמריקאים בפירסטנפלד, מזרח אוסטריה, ב-9 במאי 1945.

פשעי מלחמה

לאחר מותו של קצין היחידה הילמר וקרלה, תואר כי חיילי היחידה התעללו ביהודים באזור לבוב בכך שאילצו אותם לרוץ במסלול שהותווה עבורם תוך כדי שהם מכים את היהודים בקתות רוביהם ודוקרים אותם בפגיונות. בסוף המסלול חיכו להם קבוצת קציני ס"ס שירו בהם למוות וקברו אותם במכתש סמוך. בדרך זו הצליחו חיילי היחידה לרצות בין 50 ל-60 יהודים.^[5]

היחידה השתתפה גם בארגון צעדת המוות של יהודי בודפשט באביב 1945. באחת ההזדמנויות, ב-28 במרץ, ירו החיילים למוות ב-80 אסירים יהודים, למרות שהיו עדיין כשירים לצעידה. ב-4 באפריל נורו למוות כ-20 אסירים שניסו להימלט ובין ה-7 ל-11 באפריל נורו למוות כ-18 נוספים.

ב-2013 ציטט תאגיד השידור הנורווגי את עדותו של אולאף טוף בן ה-91, ששירת בעברו ביחידה והודה במעורבותו ברצח יהודים במזרח אירופה. בעדותו טען כי "היה מקרה אחד באוקראינה בסתיו 1941, אזרחים נאספו כמו חיות משק - והובלו לתוך כנסייה. קצת אחרי זה, חיילים מהיחידה שלי החלו לשפוך בנזין לתוך הכנסייה ובין 200 ל-300 אנשים נשרפו בפנים. הוצבתי שם כשומר, ואף אחד לא יצא החוצה".^[6]

ראו גם

• יוזף מנגלה

לקריאה נוספת

• Williamson, Gordon, The Waffen-SS (1): 1. to 5. Divisions, Oxford: Osprey Publishing, 2003.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא דיוויזיית הפאנצר אס אס החמישית בוויקישיתוף

• תיאור ההיסטוריה של הדיוויזיה . (באנגלית)