דיוקן קתרין פאר (אוסף סיטון דלוואל)

דיוקן קתרין פאר הוא ציור שמן מהמאה ה־17 או ה־18, המיוחס לאסכולה האנגלית, ומוצג כיום באחוזת סיטון דלוואל שבמחוז נורת'מברלנד, אנגליה, כחלק מאוסף הייסטינגס של ה־National Trust. הציור נחשב לעותק של דיוקן טיודורי מקורי שאבד, שהיה ככל הנראה חלק מהאוסף המלכותי.

דיוקן קתרין פאר (אוסף סיטון דלוואל)
Queen Catherine Parr (1512–1548) (after Master John)

ציור מהמאה ה־17 או ה־18, עותק של דיוקן שאבד מהאוסף המלכותי
מידע כללי
אמן	אסכולה אנגלית; יוחס בעבר למאסטר ג'ון, לוקאס דה היר, הנס אוורט
תאריך יצירה	1600–1770
טכניקה וחומרים	שמן על בד
ממדים בס"מ
אורך	980 מ"מ
רוחב	670 מ"מ
גובה	98 ס"מ
נתונים על היצירה
מספר יצירה	NT 1276906
מיקום	National Trust, אוסף הייסטינגס נורת'מברלנד שבבריטניה

תיאור היצירה

הדיוקן מציג דמות נשית צעירה בתמונה תלת־רבעית, בעמידה, ידיה שלובות לפניה והיא לבושה שמלה טוּדורית עשירה בבד ובתכשיטים. במשך שנים זוהתה הדמות כליידי ג'יין גריי, אך זיהוי זה שונה בעקבות מחקרים עדכניים, וכיום מקובלת הסברה שמדובר בקתרין פאר, רעייתו השישית והאחרונה של הנרי השמיני.

סגנון הלבוש ותכשיט בולט בצורת כתר תומכים בזיהוי זה, שכן הם תואמים לתקופה שבאמצע שנות ה־1540 - כאשר ג'יין גריי הייתה ילדה. התכשיט מזכיר ברמת הפרטים תיאור ברשימת תכשיטים מלכותית משנת 1550, שהכילה סיכה מלכותית עם כתר, אבני חן ופנינים.^[1]

תולדות זיהוי השמות והייחוס

הדיוקן מציג אישה צעירה, ככל הנראה בציור מקורי שאבד מן שנות ה־1540, תקופה בה קתרין פאר כבר הייתה נשואה פעמיים והייתה בת כ-30 לפחות. לפיכך, החוקרים מציינים כי ככל הנראה מדובר בגרסה אידיאלית של הדמות, אשר מציגה אותה צעירה בהרבה מכפי שהייתה במציאות בעת נישואיה להנרי השמיני. הגרסה ההרוסה של הדיוקן, שהייתה בעבר באוסף רוזן ג'רזי, הציגה ככל הנראה תיאור ריאליסטי יותר של אותה דמות, אך הדיוקן מאוסף סיטון דלוואל, כמו גם זה שבגלריית הדיוקנאות הלאומית (NPG 4451), מציג גרסה מחמיאה ומושלמת, כנראה לצרכים ייצוגיים וזיכרוניים.

בשנת 1965, רוי סטרונג זיהה את הדמות בדיוקן שבגלריה הלאומית לדיוקנאות (ובעקיפין גם את זה של סיטון דלוואל) כליידי ג'יין גריי. הזיהוי התבסס על כך שהציור נמצא במאה ה־18 באחוזת גלנדון הול – נחלה שנקשרה למשפחתה של קתרין פאר – ובשל הימצאות תכשיט בצורת תליון עם כתר, הדומה לתכשיט המופיע בדיוקן חרוט של ליידי ג'יין גריי במהדורת Herwologia מאת הנרי הולנד (1620). סטרונג סבר כי ציור זה הוא עותק מדויק של דיוקן טיודורי אבוד. עם זאת, הוא עצמו הביע ספק אם ציור בקנה מידה כזה של ליידי ג'יין גריי היה שורד את תקופת הרסטורציה וההרס של דיוקנאות פוליטיים – על אף שהוזכר דיוקן שלה, בגודל לא ידוע, באוסף לומלי כבר ב־1590.

דיוקן קתרין פאר (אוסף ג'רזי), הגרסה מאוסף סיטון דלוואל נחשבת להעתק מוקדם של דיוקן ג'רזי, אך זוהתה בעבר, בשגגה, כפורטרט של ליידי ג'יין גריי. השוואה בין שני הדיוקנאות חושפת הבדלים סגנוניים ועדינים המעלים שאלות של ייחוס וזהות חזותית. בעוד שבדיוקן ג'רזי נראית קתרין פאר עונדת סיכה ייחודית בצורת כתר, ללא חגורת הקמאו המופיעה בגרסה מהגלריה הלאומית, בגרסת סיטון דלוואל נעדרים פרטים מזהים מובהקים — עובדה שתרמה ככל הנראה לטעות בזיהוי. פערים אלה משקפים לא רק שינויים קומפוזיציוניים, אלא גם את הדרך שבה דמותה של פאר עברה עיבוד חזותי מחדש במהלך הדורות.

סוזן ג'יימס, במאמרה מ־1996, הציעה זיהוי חדש לשני הציורים – זה שב-NPG וזה שבסיטון דלוואל – כקתרין פאר. טענתה התחזקה מהקביעה שסגנון הלבוש תואם לשנות ה־1540, תקופה שבה ג'יין גריי הייתה עדיין ילדה. התכשיט הבולט – סיכה בצורת פרח מוכתר – דומה לתיאור ברשימת תכשיטים מלכותיים משנת 1550, המזכירה "סיכה או פרח עם כתר, הכולל שני יהלומים, אודם, אזמרגד, והכתר מעוטר ביהלומים ובשלוש פנינים משתלשלות". אף שהתיאור אינו תואם במדויק את התכשיט שבדיוקן, הוא קרוב בהרכבו, ויש בכך תמיכה מסוימת בזיהוי. בתקופת הנרי השמיני היה מקובל שמעבר תכשיטי המלכה היוצאת לאשתו הבאה היה חלק משגרת החצר.

התכשיטים עצמם מעוטרים במספר רב של שושנים טיודוריות – סמל מובהק של בית המלוכה – דבר שמחזק את ההשערה כי הדמות היא אחת מבנות בית המלוכה ולא דמות שולית או רחוקה. קתרין פאר, כמלכה מכהנת, היא המועמדת ההגיונית ביותר.

החוקרים מעלים גם השערה אפשרית למוטיבציה משפחתית לשימור דמותה של ליידי ג'יין גריי דווקא: סר ג'ון אסטלי (1505–1639) נישא לבתו של אחיה של ג'יין גריי, לורד תומאס גריי, אשר הוצא להורג בשנת 1554. ייתכן שבשל הקשר הזה ביקשה המשפחה להחזיק דיוקן שלה, מה שתרם להתבלבלות בזיהוי.

לבסוף, הקשר בין הדיוקן מאוסף סיטון דלוואל לציור NPG 4451 בא לידי ביטוי גם בכך ששניהם מציגים את אותה תנוחה, אותה תלבושת (במגבלות השינויים), ואת אותו תכשיט בולט, דבר שגרם להם להיחשב עותקים או וריאציות של אותו מקור טיודורי שאבד. ייתכן שהדיוקן שבאוסף ג'רזי - שנשרף – ייצג גרסה מבוגרת יותר של אותה דמות, עם תלבושת שונה, אך תנוחה זהה.^[1]

ביוגרפיה של קתרין פאר

ערך מורחב – קתרין פאר

קתרין פאר (1512–1548) הייתה אשתו השישית של הנרי השמיני ונודעה כאחת הנשים המלומדות והמשפיעות ביותר בתקופתה. היא נישאה תחילה לאדוארד בורו, אחר כך לג'ון נוויל, ברון לטימר, ולבסוף למלך עצמו בשנת 1543.

כמלכה, הייתה פטרונית של רפורמה דתית והשכלה, ותרמה להתבססותן של כתבים דתיים בשפה האנגלית. היא הייתה האישה האנגלית הראשונה שפרסמה פרוזה (Prayers or Meditations) והחזיקה בעמדות השפעה ניכרות. בשנת 1544 שימשה עוצרת כאשר המלך יצא למערכה בצרפת, ובזכות התערבותה חזרו בנותיו – מרי ואליזבת – לקו הירושה. לאחר מות המלך, נישאה בסתר לסר תומאס סימור ונפטרה זמן קצר לאחר לידת בתם.^[1]

חשיבות אמנותית

הדיוקן מהווה דוגמה אופיינית לפורטרטים אידיאליים של נשים בתקופה הפוסט־טיודורית. הוא מבטא את השאיפה להאדרת דמותה של המלכה - לאו דווקא בתיאור ריאליסטי, אלא באמצעות סמלים של סמכות, טוהר ופאר. היצירה נחשבת לבעלת ערך תרבותי והיסטורי בזכות הקשר האפשרי לדמות נשית מרכזית בבית המלוכה הטיודורי, והיותה ייצוג חזותי של מלכה ששילבה תבונה, השפעה דתית ופעולה פוליטית בשלהי שלטון הנרי השמיני.

היסטוריית הבעלות והאוסף

הציור היה ברשות משפחת הייסטינגס לפחות מאז 1770, על פי המסורת, ייתכן שמקורו בטירת אסטלי, מקום שיוחס למשפחת גריי – אך טענה זו ככל הנראה אינה מדויקת.

ב-1928 הציור הופיע באחוזת מלטון קונסטבל שבנוריץ' ותואר כ"דיוקן ליידי ג'יין גריי מאת לוקאס דה היר" על ידי הנסיך דוליפ סינג, במסגרת קטלוג Portraits in Norfolk Houses. הדיוקן מקושר גם לדמות המופיעה בציור אורך בגלריית הדיוקנאות הלאומית בלונדון, ולדיוקן נוסף שנהרס, שהיה באוסף רוזן ג'רזי.^[1]

ביבליוגרפיה

Prince Frederick Duleep Singh, Portraits in Norfolk Houses, Norwich, 1928

Roy Strong, Tudor and Jacobean Portraits, National Portrait Gallery, 1969

Susan James, “Lady Jane Grey or Queen Kateryn Parr?”, The Burlington Magazine, vol. 138, no. 1114, 1996, pp. 20–24