הבדלים בין המינים בפסיכולוגיה

הבדלים בין המינים בפסיכולוגיה הוא נושא המתייחס להשפעה של המין או המגדר על הבדלים תפקודיים, התנהגותיים ורגשיים בין המינים בקרב בני אדם. ההבדלים מוסברים על ידי קיומם של יחסי גומלין מורכבים בין גורמים ביולוגיים, התפתחותיים ותרבותיים, הקיימים במגוון רחב של תחומים: בריאות הנפש, יכולות קוגניטיביות, מאפייני אישיות, רגשות, מיניות ויחסים בינאישיים. ההבדלים בתחומים הללו יכולים להיות תוצאה מולדת או נרכשת. המחקר בתחום זה בוחן כיצד השפעות ביולוגיות וסביבתיות יוצרות את ההבדלים הללו, אם כי לעיתים קרובות הנושא נשאר בלתי מוסבר.^[1][2][3]

מספר גורמים משפיעים על התפתחות ההבדלים בין המינים, כולל גנטיקה ואפיגנטיקה (שינויים באופן הפעולה של הגנים); הבדלים במבנה ותפקוד המוח; הורמונים, וחיברות (סוציאליזציה).

אופן ההתהוות של המגדר שנויה במחלוקת בתחומים מדעיים רבים, כולל פסיכולוגיה. בתחום זה ישנן נקודות מבט שונות לגבי הקביעה כמה השינויים בין המגדרים נובעים מגורמים ביולוגיים, נוירוכימיים ואבולוציוניים (טבע), או מגורמים של תרבות וסוציאליזציה (טיפוח). דבר זה ידוע בתור הדיון על תורשה מול סביבה.

הגדרה

בפסיכולוגיה, הבדלים בין המינים מתייחסים להבדלים רגשיים, מוטיבציוניים או קוגניטיביים בין המינים. לדוגמה, גברים נוטים יותר לאלימות בעוד שנשים נוטות יותר לאמפתיה.

המונחים "הבדלים בין המינים" ו"הבדלים בין המגדרים" משמשים לעיתים לסירוגין, בכדי להתייחס להבדלים בהתנהגויות של גברים ונשים כהבדלים ביולוגיים ("הבדלים בין המינים") או כהבדלים סביבתיים/תרבותיים ("הבדלים מגדריים"). לעיתים קרובות קשה להבחין בין הגורמים, עקב הקושי בקביעה אם ההבדל הוא ביולוגי או סביבתי/תרבותי. עם זאת, לרוב, המונח "מין" יתייחס להבדלים ביולוגיים ו"מגדר" יתייחס להבדלים חברתיים.^[4]

מגדר נתפס בדרך כלל כמערכת של מאפיינים או תכונות המזוהות עם מין ביולוגי מסוים (זכר או נקבה). המאפיינים המגדירים בדרך כלל מגדר מתייחסים לזכר או נקבה. בתרבויות מסוימות, מגדר לא תמיד נתפס כבינארי, או קשור באופן מדויק למין ביולוגי. כתוצאה מכך, בתרבויות מסוימות ישנן וריאציות שונות בין ההגדרות של המגדרים.

היסטוריה

אמונות לגבי הבדלים בין המינים היו קיימות ככל הנראה לאורך ההיסטוריה.

בספרו "על מוצא המינים" משנת 1859, צ'ארלס דרווין הציע שבדומה לתכונות גופניות, תכונות פסיכולוגיות מתפתחות באמצעות ״תהליך הברירה המינית״ :

בעתיד הרחוק אני רואה שדות פתוחים למחקרים הרבה יותר חשובים. הפסיכולוגיה תתבסס על בסיס חדש, של רכישת יכולת וכח נפשיים בהדרגתיות״

— צ'ארלס דארווין, ״מוצא המינים״ 1859, p. 449.

שניים מספריו המאוחרים, "השתלשלות האדם והברירה ביחס למין" (1871) ו"ביטוי הרגשות באדם ובעלי חיים" (1872) חוקרים את הנושא של ההבדלים הפסיכולוגיים בין המינים. השתלשלות האדם והבחירה ביחס למין מתייחס לברירה המינית באבולוציה האנושית, שחלק ממנה קשור לתכונות פסיכולוגיות.^[5]

חקר המגדר התפשט בשנות ה-70. במהלך תקופה זו פורסמו עבודות אקדמיות של חוקרים בנושא של לימודי מגדר. בשנת 1978 יצא לאור הספר נשים ותפקידי מין: פרספקטיבה פסיכולוגית חברתית, שהיה אחד מספרי הלימוד הראשונים על הפסיכולוגיה שעומדת מאחורי אופן ההתנהגות של נשים ועל השפעת מין על תפקידים.

עבודות אקדמיות משפיעות התמקדו בפיתוח הנושא של המגדר. בשנת 1966 הספר התפתחות הבדלי המין יצא לאור על ידי אלינור אי מקובי.^[6] ספר זה בחן אילו גורמים משפיעים על התפתחות המגדר של ילד, כאשר בין הגורמים הוזכרו השפעות של הורמונים, למידה חברתית והתפתחות קוגניטיבית. ב-1972 פורסם הספר Man and Woman, Boy and Girl, מאת ג'ון מאני, ודיווח על ממצאים של מחקר שנעשה עם נבדקים אינטר-מיניים. לפי הספר, הסביבה החברתית שבה ילד גדל משמעותית יותר לקביעת המגדר מאשר הגורמים הגנטיים שנולד איתם. רוב התיאוריות של מאני בנוגע לחשיבות הסוציאליזציה בקביעת המגדר זכו לביקורת חריפה, במיוחד בקשר לדיווח השגוי שהיה על הצלחה בשינוי מין לתינוקות.

בשנת 1974 יצא לאור הספר "הפסיכולוגיה של ההבדלים המינים". לפי הספר, גברים ונשים מתנהגים בצורה דומה יותר מאשר בעבר. בנוסף, לילדים ישנה השפעה מסוימת על ההגדרה המגדרית אליה הם גדלים, בין אם באמצעות בחירה של איזה מהורים לחקות, בין אם בבחירה בפעילויות של אחד המגדרים (כגון משחק עם בובות מול דמויות פעולה)^[7]

תכונות פסיכולוגיות

תכונות אישיות

מחקר בין-תרבותי מצא הבדלים מגדריים במבחנים המודדים חברותיות ורגשיות. לדוגמה, בסקאלות הנמדדות לפי חמש תכונות האישיות הגדולות נשים מדווחות באופן עקבי על רמה גבוהה יותר של נוירוטיות, נעימות, חום ופתיחות לרגשות, וגברים מדווחים יותר על אסרטיביות ופתיחות גבוהה לרעיונות.^[8] עם זאת, קיימת חפיפה משמעותית בכל התכונות הללו בין גברים לנשים, כך שאישה מסוימת עשויה, למשל, להיות נוירוטית פחות מאשר רוב הגברים.^[9]

מחקרים בין-תרבותיים מצאו שונות בהבדלים בין המינים בתרבויות שונות. ההבדלים בין המינים בתכונות האישיות היו גדולים יותר בתרבויות שוויוניות. עם זאת, השונות בין אזורים מפותחים לפחות מפותחים הייתה בעיקר בין גברים, ופחות בין נשים. גברים באזורים מפותחים היו פחות נוירוטיים, מוחצנים, מצפוניים ונעימים בהשוואה לגברים באזורים פחות מפותחים בעולם. אצל נשים, לעומת זאת, לא נצפו הפרשים משמעותיים בתכונות האישיות בין אזורים.^[10]

הבדלים בתכונות אישיות הקשורות ישירות לרגש ולאמפתיה בין המינים נמדדים בסולם המקיאווליאניות. אנשים עם ציונים גבוהים במימד הזה הם קרים מבחינה רגשית; דבר זה מאפשר להם להתנתק מאחרים ומערכים, ולפעול בצורה אגואיסטית שלא מונעת על ידי רגש, אמפתיה או מוסר. במדגמים גדולים של סטודנטים בארצות הברית, גברים בממוצע נמצאים במקום גבוה יותר במדד מאשר נשים. בנוסף, לזכרים יש ייצוג יתר במדדים גבוהים מאוד, בעוד שלנקבות יש ייצוג יתר במדדים נמוכים מאוד.

מחקר מטא-אנליזה של 355 מחקרים משנת 2014 מצא כי אצל גברים ישנן רמות גבוהות משמעותית של נרקיסיזם מאשר נשים.^[11] החוקרים ציינו כי מקור ההבדלים המגדריים בנרקיסיזם בתכונות אישיות שונות, כגון תחושת הזכאות והסמכות המוגברת של גברים.

גברים בממוצע הם אסרטיביים יותר ובעלי הערכה עצמית גבוהה יותר מנשים. אצל נשים בממוצע ישנה רמה גבוהה יותר של מוחצנות, חרדה, אמון, ובמיוחד ״רכות״.^[12]

נהוג לסווג תחומי עניין לפי המודל של הולנד (ריאליסטי, חוקר, אמנותי, חברתי, יוזם, קונבנציונלי). לפי חלוקה זו, גברים מעדיפים לעבוד עם דברים, בעוד שנשים מעדיפות לעבוד עם אנשים. גברים גם נוטים יותר לנושאים ריאליסטיים וחקרנות, ונשים לנושאים אמנותיים, חברתיים וקונבנציונליים. גברים מתעניינים יותר גם בהנדסה, מדע ומתמטיקה.^[13]

רגש

בתחום הרגשי, קיימים הבדלים בולטים בין המינים. בהשוואה לגברים, נשים מדווחות על עוצמה גדולה יותר של השפעה רגשית, חיובית או שלילית. נשים גם דיווחו על חוויה אינטנסיבית ותכופה יותר של רגשות כמו שמחה ואהבה, אך גם חוו יותר מבוכה, אשמה, בושה, עצב, כעס, פחד ומצוקה. חווית גאווה הייתה תכופה ואינטנסיבית יותר עבור גברים מאשר נשים.^[14] בהשוואה לגברים, נשים מדווחות על פחד מוגבר כאשר הן מדמיינות מצב בו הן נמצאות לבד בבית ורואות אדם זר התקרב לבית. נשים גם מדווחות על יותר פחד במצבים שכוללים התנהגות עוינת ותוקפנית של גברים.

הדבקה רגשית מתייחסת לתופעה שבה רגשות של אדם הופכים דומים לרגשות של אנשים מסביב. נמצא כי נשים מגיבות יותר לתופעה.^[15] למעשה, נמצא כי בעוד שברגשות הקשורים לכעס החוויות הרגשיות היו חזקות יותר אצל גברים, אצל נשים הביטוי הרגשי החיצוני היה חזק יותר. בנוסף, לגברים הייתה תגובה פיזיולוגית גבוהה יותר לגירויים שנועדו לעורר כעס.^[16] בהתאם לגישה כי חוויה רגשית וביטוי חיצוני שלה הם שני דברים שונים, מחקר בחן הבדלים רגשיים באמצעות תגובות לצפייה בסרטונים ומצא כי לא הייתה עקביות בין החוויה הרגשית לביטוי הרגשי בתגובה לסרטונים. בעוד שלגברים היו חוויות רגשיות חזקות יותר, אצל נשים הביטוי הרגשי היה חזק יותר, כאשר במקרה זה המונח חוויה רגשית מתייחס לעוררות הפיזיולוגית עקב גירוי חיצוני, וביטוי רגשי מתייחס לביטוי החיצוני של החוויה הסובייקטיבית.^[16]

נמצא כי הבדלים בחיברות יכולים לגרום להבדלים בין המינים הן ברגש והן בדפוסי פעילות המוח.^[17]

הפסיכולוגית אן קרינג טוענת כי "זה לא נכון להצהיר באופן גורף שנשים יותר רגשניות מגברים, אלא שנשים מציגות את רגשותיהן יותר מגברים". בשני מחקרים שערכה נמצא כי נשים מביעות פנים יותר מגברים בכל הנוגע לרגשות, חיוביים ושליליים כאחד. חוקרים אלו הגיעו למסקנה שנשים וגברים חווים את אותה כמות רגשות, אך יש סיכוי גבוה יותר לנשים להביע את רגשותיהן.^[18][19]

ידוע שאצל נשים בלוטת הדמעות הן בעלות צורה שונה מבחינה אנטומית מאשר לגברים בנוסף לכך, יש להן כמות גדולה יותר של ההורמון פרולקטין, הקיים בבלוטות הדמעות אצל מבוגרים. בעוד שבנות ובנים בוכים בערך באותה כמות בגיל 12, עד גיל 18, נשים בדרך כלל בוכות פי ארבעה יותר מגברים, דבר שניתן להסביר על ידי רמות גבוהות יותר של פרולקטין.^[20]

אמפתיה

לפי הספרות העדכנית, מחקרים הראו כי נשים מפגינות יותר אמפתיה מאשר גברים. נשים מתפקדות טוב יותר מגברים במבחנים הכוללים פרשנות רגשית, כגון הבנת הבעות פנים ואמפתיה.^{[21][22][23][24]}

כמה מחקרים טוענים שההבדלים במחקרים קשורים לזהות המגדרית שנתפסת על ידי הנבדק ולציפיות המגדריות כלפיו, שמשפיעות על הסטריאוטיפים המגדריים הקיימים.^[25] מספר מחקרים לא מצאו הבדלים באמפתיה בין נשים לגברים, והם מציעים שההבדלים המגדריים שנמצאו הם למעשה תוצאה של הפרשי מוטיבציה של הנבדקים. חלק מהחוקרים טוענים שמכיוון שההבדלים באמפתיה נעלמים במבחנים שבהם לא ברור שאמפתיה נחקרת, גברים ונשים אינם שונים ביכולת שלהם לחוות אמפתיה, אלא במידת האמפתיה שהם היו רוצים להראות לעצמם ולאחרים.

נשים טובות יותר בזיהוי הבעות פנים, עיבוד וביטוי של רגשות באופן כללי.^[26] בעוד שגברים היו טובים יותר בזיהוי התנהגות ספציפית הכוללת כעס, תוקפנות ואיומים מרומזים. הבדלים קטנים אך מובהקים סטטיסטית בין המינים הם במבחן "קריאת התודעה" שמודד יכולת להבנת מצבים רגשיים של אחרים.^[27] בסך הכללי, לנקבות יש יתרון בזיהוי רגשות לא מילוליים.^[28]

ישנם כמה הבדלים בין המינים באמפתיה הקיימים מלידה ונשארים עקביים ויציבים לאורך החיים.^[29] נקבות נמצאו בעלות אמפתיה גבוהה יותר מגברים, בעוד שילדים שנמצאה אצלם אמפתיה גבוהה יותר ללא קשר למין שלהם, ממשיכים להיות עם אמפתיה גבוהה יותר לאורך כל ההתפתחות שלהם עד לבגרות. ניתוח של כלים המודדים פעולות מוחיות כמו שינוי מתח בתגובה לגרוי חושי מצא שלנשים שראו סבל אנושי היו בפעילות המוחית צורות גל ERP גבוהות יותר מאשר לגברים. מחקרים במבנה המח מצאו שלנקבות יש נפחים גדולים יותר של חומר אפור באזורים שונים במח. בנוסף, אצל נקבות נמצא קשר חזק יותר בין אמפתיה רגשית לקוגניטיבית. סביר להניח שההבדלים הללו בין המינים קשורים להבדלים ביולוגיים שמקורם באבולוציה ובתורשה האנושית.

הסבר אבולוציוני אפשרי להבדל, הוא שההבנה והמעקב סביב מערכות יחסים וקריאת מצבים רגשיים של אחרים הייתה חשובה במיוחד עבור נשים בחברות פרהיסטוריות עבור משימות כמו טיפול בילדים ויצירה ושימור של רשתות חברתיות. לאורך הפרהיסטוריה הנקבות היו המטפלות העיקריות בילדים, כך שהדבר היה עשוי להוביל לכך שנשים הסתגלו יותר מבחינה נוירולוגית להיות מודעות יותר ולהגיב לביטויים לא מילוליים. דבר שעשוי להסביר את ההבדלים בין המינים המודרניים בזיהוי רגשות ובאמפתיה.^[30]

תוקפנות

למרות שמחקרים על הבדלים בין המינים במה שקשור לתוקפנות מראים שגברים נוטים בדרך כלל להפגין תוקפנות יותר מאשר נשים, לא ברור כמה מזה נובע מגורמים פנימיים וכמה מגורמים סביבתיים, כמו ציפיות מגדריות. תוקפנות קשורה קשר הדוק עם הגדרות תרבותיות של "גברי" ו"נשי". ישנם אופנים במצבים מסוימים שנשים מפגינות תוקפנות שווה לגברים או יותר מאשר גברים, אם כי פחות באופן פיזי; לדוגמה, נשים נוטות יותר להשתמש בתוקפנות ישירה באופן פרטי, כשאנשים אחרים לא יכולים לראות אותן, וכן יש סיכוי גבוה יותר שיגלו תוקפנות עקיפה בפומבי. מחקרים מראים שאם שלוקחים בחשבון את גורם הפרובוקציה, ההבדלים בין המגדרים מצטמצמים מאוד. זה מחזק את הטענה כי לנורמות של תפקידי מגדר יש חלק גדול בהבדלים בהתנהגות אגרסיבית בין גברים לנשים.^[31]

הבדלים בין המינים בתוקפנות הם אחד הממצאים החזקים והעתיקים ביותר בפסיכולוגיה.^[32] גברים ללא קשר לגיל עסקו יותר בתוקפנות פיזית ומילולית, בעוד נקבות עסקו יותר בתוקפנות עקיפה כמו הפצת שמועות או רכילות. התוקפנות הגברית גדולה יותר הן בילדות והן בגיל ההתבגרות.^[33] ההבדל המשמעותי בין המינים הוא בסוג התוקפנות: פיזי או מילולי.^[34] גברים נוטים יותר לבריונות ברשת מאשר נקבות.^[35]

מבחינת נתונים באוכלוסייה הכללית, גברים עוסקים בפשע ובעיקר בפשיעה אלימה יותר מנשים. הקשר בין טסטוסטרון לתוקפנות נתון במחלוקת רבה בקהילה המדעית, וראיות לקשר סיבתי בין השניים הביאו למסקנות סותרות.^[36][37] כמה מחקרים מצביעים על כך שרמות הטסטוסטרון עשויות להיות מושפעות מהשפעות סביבתיות וחברתיות. בעוד שבפרדיגמה הביולוגית, הקשר בין טסטוסטרון למוח נחקר בעיקר משני תחומים, בדיקת דגימות של ניקור מותני, בעיקר לשם אבחון קליני של הפרעות רלוונטיות במערכת העצבים^[38] והסתמכות על מדדים כגון דגימת דם (הנמצאת בשימוש נרחב ברחבי האקדמיה המדעית^[39]) על מנת לחשב רמות טסטוסטרון פעילות באזורים מוחיים הקשורים להתנהגות^[40] או כדי לצפות במידת העלייה של טסטוסטרון במהלך פעילות גופנית.

מבחינת גילאים, המעורבות בפשיעה עולה בדרך כלל בתקופה של שנות העשרה המוקדמות עד אמצע גיל העשרה, שהיא מקבילה גם לעלייה של רמות הטסטוסטרון. למרות ההשערות, כמעט כל המחקרים על עבריינות נוער וטסטוסטרון אינם משמעותיים. רוב המחקרים מצאו גם שטסטוסטרון קשור לגורמים אחרים כגון התנהגויות מסוימות או לתכונות אישיות הקשורות לפלילים כמו התנהגות אנטי-חברתית ואלכוהוליזם.

אתיקה ומוסר

הבדלים בין המינים בנטייה מוסרית מגלים שנשים נוטות למוסר המבוסס יותר על טיפול (אתיקה של דאגה) בעוד גברים נוטים למוסר המבוסס על צדק.^[41] זה מתבסס בדרך כלל על העובדה שלגברים יש חשיבה יותר תועלתנית מעט יותר, בעוד שאצל נשים החשיבה יותר דאנטולוגית (ששמה דגש על הפעולות ולא על התוצאה).^[42]

באופן כללי לנשים יש רגישות מוסרית גדולה יותר מגברים.^[43] באמצעות חמשת העקרונות המוסריים של טיפול, הוגנות, נאמנות, סמכות וטוהר (בהתבסס על תאוריית היסודות המוסריים), אצל נשים נמצאו באופן עקבי ציונים גבוהים יותר בטיפול, הוגנות וטוהר ב-67 תרבויות.^[44] מצד שני, ההבדלים בין המינים בנאמנות ובסמכות היו קטנים בגודלם ושונים מאוד בהקשרים תרבותיים. בקרב מדינות, הבדלים בין המינים בכל היסודות המוסריים ביחס לנושאים תרבותיים, סוציו-אקונומיים ומגדריים גדולים יותר בתרבויות אינדיבידואליסטיות, מערביות ושוות מגדר.

תכונות קוגניטיביות

ניתוח מחקרים שבחנו אינטליגנציה באמצעות מבחנים שונים מצא בהם חוסר אמינות מחקרים מכיוון שרובם מכילים ממצאים של הבדלים קוגניטיביים בין הזכרים והנקבות, אך מתעלמים מאלה שאינם מראים הבדלים כלשהם, ויוצרים מאגר מידע מוטה. מכל מקום, ההבדלים שנמצאו, מיוחסים לגורמים חברתיים וביולוגיים כאחד.

בעבר חשבו שהבדלים בין המינים במשימות קוגניטיביות ובפתרון בעיות לא התקיימו עד גיל ההתבגרות. עם זאת, נכון לשנת 2000, עדויות הצביעו על כך שהבדלים קיימים בשלב מוקדם בהתפתחות. לדוגמה, חוקרים גילו שילדים בני שלוש וארבע היו טובים יותר במיקוד וביצוגים מנטליים באובייקטים תלת מימדיים (אנ') מאשר בנות באותו גיל. בנות בגיל ההתבגרות, לעומת זאת, הצטיינו בלזכור רשימות של מילים. ההבדלים הללו בין המינים בקוגניציה מתייחסים לדפוסי יכולת ולא לאינטליגנציה הכוללת.

בממוצע, הנקבות מצטיינות ביחס לזכרים במבחנים המודדים זיכרון. יש להם יתרון במהירות עיבוד שכוללת אותיות, ספרות ומשימות של מתן שמות במהירות. נקבות נוטות להיות בעלות זיכרון מיקום אובייקט וזיכרון מילולי טוב יותר ומתפקדות טוב יותר בלמידה מילולית.^[45] בנוסף, הן מצליחות יותר בהתאמת פריטים ומשימות דיוק, כגון הנחת יתדות לתוך חורים ייעודיים. במשימות מבוך והשלמת שבילים, זכרים לומדים את המסלול של המטרה בפחות פעמים מאשר נקבות, אבל הנקבות זוכרות חלק גדול יותר של נקודות הציון שהוצגו. זה מראה על כך שנקבות משתמשות בנקודות ציון במצבים יומיומיים כדי להתמצא יותר מזכרים. נקבות היו טובות יותר לזכור אם חפצים החליפו מקום או לא.

אינטליגנציה

מחקרים אמפיריים של אינטליגנציה כללית אצל גברים ונשים הראו תוצאות לא עקביות, והראו שאין הבדלים משמעותיים ועקביים ב-IQ הממוצע בין שני המינים.^[46][47] למרות שברוב הממצאים לא היה הבדל משמעותי, בחלק מהם נמצאו הבדלים שונים. לדוגמה, בדיקות מסוימות גילו שנשים הצליחו יותר ביכולות המילוליות בעוד שגברים הפגינו טוב יותר ביכולות החזותיות. יתרון נשי אחד הוא בתחום המילולי, כגון אוצר מילים, הבנת הנקרא, דיבור וכתיבת חיבורים.^[48] זכרים הצטיינו יותר בהדמיה מרחבית, תפיסה מרחבית ויצוגים מנטליים של אובייקטים תלת־ממדיים. חוקרים המליצו להתייחס לחלק מההבדלים כהבדל שמקורו באינטליגנציה של כישורים מולדים בנוגע לכך שנשים מצטיינות יותר בתחומים מילוליים, תפיסתיים וויזואליים מרחביים, ואילו גברים במשימות ויזואליות מרחביות.

ישנם הבדלים ביכולת של זכרים ונקבות בביצוע משימות מסוימות, כגון סיבוב של עצמים במרחב, שלעיתים קרובות מסווגים כיכולת מרחבית. ההבדלים הללו היו בולטים יותר כאשר הייתה התייחסות סטראוטיפית למגדר לפני המחקר, כמו לשאול את הנבדקים מה המגדר שלהם לפני הניסוי. הבדלים נראו גם בקורלציה עם ניסיון מחשב^[49] ותרגול משחקי וידאו,^[50] כאשר 10 שעות של אימון במשחקי וידאו מפחיתים את הפער.^[51] יתרונות גברים מסורתיים אחרים, כמו בתחום המתמטיקה פחות ברורים; אך ייתכן שההבדלים עשויים להיגרם מהשפעות של סטריאוטיפים על נשים. ישנם אף מחקרים עדכניים שלא מראים שום הבדל. באזורים מסוימים, במיוחד במדינות ערב, נצפו הבדלים בין המינים ביכולת המתמטית לטובת בנות ונשים, ובמדינות שוות מגדר מתבטל ההבדל המסורתי, דבר שמדגיש את החשיבות של ההשפעות החברתיות. למרות שלנקבות יש ביצועים פחותים ביכולות מרחביות בממוצע, יש להן ביצועים טובים יותר במהירות עיבוד של אותיות, ספרות ומשימות שמות מהירות, זיכרון מיקום אובייקט, זיכרון מילולי,^[52] וגם למידה מילולית.

זיכרון

התוצאות ממחקרים על הבדלים בין המינים בזיכרון הן מעורבות ולא עקביות, שכן חלק מהמחקרים לא מראים הבדל, ואחרים מראים יתרון נשי או גברי. נקבות נוטות להיות טובות יותר במשימות זיכרון אפיזודיות, להיות עם גישה מהירה יותר לזיכרונות שלהן מאשר גברים, ולהשתמש במונחים רגשיים יותר בתיאור זיכרונות. נקבות גם טובות יותר בזכירת מילים אקראיות, זיכרון סמנטי וזיכרון אוטוביוגרפי.^[53] גברים נוטים יותר לקבל את תמצית האירועים במקום להיות מודעים לפרטים ספציפיים. גברים גם זוכרים יותר מידע עובדתי כמו זיכרונות ילדות טוב יותר מנשים, ויש להם גם זיכרונות מבוססי מרחב מוגברים. גברים טובים יותר במה שקשור לניווט, כמו לדעת את הכיוונים של הצפון והדרום. נשים משתמשות יותר בנקודות ציון ובסימני כיוון לניווט מרחבי. כמו כן, אסטרדיול, הורמון המצוי בנשים, משפיע על הלמידה והזיכרון. אסטרדיול משפיע על החלק של התפקוד הקשור לזיכרון במוח מכיוון שהוא שומר על תפקוד קוגניטיבי על ידי הגברת צמיחת רקמת העצבים במוח כדי לסייע בשמירה על הזיכרון.^[54]

התנהגות

משחקי ילדות

ההבדלים בין גברים ונשים בהקשר של משחק בילדות קשורים להבדלים בתפקידי המגדר. מחקר על "רכישת מיומנויות תנועה בסיסיות" מצא שלמרות שרמת השליטה במיומנויות מסוימות הייתה כמעט זהה עבור בנים ובנות כאחד, לאחר גיל מסוים לבנים יש כישורי שליטה טובה יותר באובייקטים מאשר לבנות.^[55]

לחלק מההבדלים המגדריים המשפיעים על משחקים בילדות מוצעים הסברים ביולוגיים. מחקר של אלכסנדר, וילקוקס ווודס הוביל למסקנה שהעדפות של סוגי צעצועים הן מולדות, משום שהתינוקות במחקר הבחינו חזותית בין בובות למשאיות, כאשר הבנות העדיפו את הבובות, והבנים העדיפו את המשאיות.^[56]

התנהגות מינית

קיימות תיאוריות פסיכולוגיות לגבי התפתחות וביטוי של הבדלים בין המינים במיניות האנושית. תיאוריות אלה עולות בקנה אחד עם ההנחה המקובלת שגברים מסכימים יותר למין מזדמן וכן שיש להם מספר גבוה יותר של בני זוג מיניים מאשר נשים.^[57]

גישה סוציוביולוגית מיישמת ביולוגיה אבולוציונית על המיניות האנושית, תוך שימת דגש על הצלחה של הרבייה בעיצוב דפוסי התנהגות מינית. לפי סוציוביולוגים, מכיוון שההשקעה ההורית של נשים ברבייה גדולה מזו של גברים, משום שזרע מצוי יותר מביציות, ובגלל העובדה שנשים צריכות להקדיש אנרגיה רבה להולדת צאצאיהן מבחינת תהליך הריון ולידה, נשים יטו להיות הרבה יותר סלקטיביות במין, שעשוי להוביל להריון. דבר שמשפיע על בחירת בני זוג. ייתכן שלא ניתן יהיה לבדוק במדויק תיאוריות סוציו-ביולוגיות ביחס למין מזדמן בחברה העכשווית, מכיוון שהיא שונה בתכלית מהחברות האנושיות הקדומות שבהן התרחשה הברירה הטבעית ביותר לתכונות מיניות.

תיאוריות ניאואנליטיות מבוססות על הנחה כי אמהות, בניגוד לאבות, נושאות באחריות העיקרית לטיפול בילדים ברוב המשפחות והתרבויות; תינוקות זכרים ונקבות כאחד יוצרים אפוא התקשרות רגשית עזה לאמם, אישה. לפי התאורטיקנית הפסיכואנליטית הפמיניסטית ננסי צ'ודורו, בנות נוטות לשמר את ההתקשרות הזו לאורך כל החיים ולהגדיר את הזהות שלהן במונחים יחסיים, בעוד שבנים חשים צורך לדחות את ההתקשרות האימהית הזו כדי לפתח זהות גברית.

על פי תאוריית הלמידה החברתית, המיניות מושפעת מהסביבה החברתית. תיאוריה זו מציעה כי גישות והתנהגויות מיניות נלמדות באמצעות התבוננות במודלים לחיקוי כגון הורים ואנשי תקשורת, וכן באמצעות חיזוקים חיוביים או שליליים להתנהגויות התואמות או נוגדות לתפקידים מגדריים מבוססים.

סטנדרט כפול חברתי שכזה מופיע גם בתורת התפקידים החברתיים, המרמזת שעמדות והתנהגויות מיניות מתגבשות על ידי התפקידים שמצפים מגברים ונשים למלא בחברה, ותורת התסריטים, המתמקדת במשמעות הסמלית של התנהגויות; תיאוריה זו מציעה כי מוסכמות חברתיות משפיעות על משמעות של מעשים ספציפיים, כגון המוסכמה החברתית שמיניות גברית קשורה יותר להנאה אינדיבידואלית וסטריאוטיפים מאצ'ואיסטיים משפיעה טובת למספר גבוה של מפגשים מיניים מזדמנים אצל גברים, ואצל נשים מכיוון שמיניות נשית נתפסת כקשורה יותר לאיכות של מערכת יחסים מחויבת, יש לה השפעה לכך שנשים יטו פחות להיות במפגשים וקשרים מיניים מזדמנים.

בריאות נפשית

הפרעת התנהגות בילדות והפרעת אישיות אנטי-חברתית של מבוגרים וכן הפרעות שימוש בחומרים שכיחות יותר בקרב גברים. הפרעות מצב רוח רבות, הפרעות חרדה והפרעות אכילה שכיחות יותר אצל נשים. הסבר אחד הוא שגברים נוטים להחצין מתח בעוד שנשים נוטות להפנים אותו. ההבדלים בין המינים שונים במידה מסוימת בין תרבויות שונות.^[58]

גברים ונשים אינם נבדלים זה מזה בשיעורי הפסיכופתולוגיה הכוללים שלהם; עם זאת, הפרעות מסוימות שכיחות יותר בנשים, ולהפך. לנשים יש שיעורים גבוהים יותר של חרדה ודיכאון (הפרעות הפנמה) ולגברים יש שיעור גבוה יותר של שימוש בסמים והפרעות אנטי-חברתיות (הפרעות חיצוניות). ההנחה היא שחלוקת הכוח והאחריות המוטלת על כל מין הם קריטיים לנטייה זו. כלומר, נשים מרוויחות פחות כסף מגברים, נוטות לקבל עבודות עם פחות כוח ואוטונומיה, ומגיבות יותר לבעיות של אנשים בסביבה החברתית שלהן. שלושת הגורמים הללו יכולים לתרום לנטייה של נשים לחרדה ודיכאון. ההצעה היא שפרקטיקות חברתיות המעודדות הערכה עצמית גבוהה ושליטה יועילו לבריאות הנפשית של נשים וגברים כאחד.^[59]

חרדה ודיכאון

במחקר רואיינו 18,572 נשאלים בני 18 ומעלה על 15 תסמינים פוביים, לשם אבחנות המבוססות על קריטריונים לאגורפוביה, פוביה חברתית ופוביה פשוטה. בקרב נשים היו שיעורים גבוהים משמעותית של אגורפוביה ופוביה פשוטה; עם זאת, לא נמצאו הבדלים בין גברים לנשים בפוביה חברתית. הפוביות הנפוצות ביותר עבור נשים וגברים כאחד כללו עכבישים, חרקים, עכברים, נחשים וגבהים. ההבדלים הגדולים ביותר בין גברים לנשים בהפרעות אלו נמצאו בסימפטומים האגורפוביים של "יציאה מהבית לבד" ו"להיות לבד", ובשני תסמינים פוביים פשוטים, הכוללים פחד מ"כל חיה לא מזיקה או מסוכנת" ו"סערות", כאשר באופן יחסי נשים סובלות יותר משתי הפוביות.^[60]

נשים נוטות יותר מגברים לסבול מדיכאון. מחקר אחד משנת 1987 מצא תמיכה אמפירית מועטה לכמה הסברים שהוצעו, כולל ביולוגיים, וטען שכאשר נשים מדוכאות הן נוטות לרומינציה (מחשבות חזרתיות), מה שעשוי להגביר את הדיכאון, בעוד גברים נוטים להסיח את דעתם בפעילויות.^[61]

התאבדות

למרות שלנקבות יש יותר מחשבות וניסיונות אובדניים, והן מאובחנות עם דיכאון יותר מגברים, גברים מתים הרבה יותר כתוצאה מהתאבדות.^[62] התאבדות של גברים קיימת פי 4 יותר מאשר בקרב נשים. כמו כן, למרות שאצל נשים ישנם, מבחינה מספרית, יותר ניסיונות התאבדות, גברים בוחרים בשיטות אלימות יותר, כמו רובים.^[63] נשים נוטות יותר להשתמש בשיטות שונות כמו מנת יתר של סמים או רעל. אחת הסיבות המוצעות לפערים אלו היא סוציאליזציה: גברים צפויים להיות עצמאיים וחוששים להראות חולשה או רגשות, בעוד שנשים מעוּדדוֹת לחלוק רגשות ולהסתמך על תמיכה מאחרים.^[64]

הפרעת הספקטרום האוטיסטי

האפידמיולוגיה של הפרעת הספקטרום האוטיסטי שכיחה פי 4 בקרב גברים מאשר נשים.^[65] על פי מחקר שבחן את הפער בין השכיחות של ASD לבין מה שמאובחן בפועל, יש יחס של 2:1 בין זכרים לנקבות שאינם מאובחנים. אותו נתון מצביע על כך שלנקבות יש ייצוג חסר באבחון.^[66]

"המוח הגברי הקיצוני" או תאוריית האמפתיה-מערכתית רואה בספקטרום האוטיסטי גרסה קיצונית של הבדלים בין גברים לנשים בנוגע ליכולות מערכתיות ואמפתיה.^[67] זו סיבה אפשרית לכך שלגברים עם ASD יש ציונים גבוהים יותר במבחני מערכת מאשר נשים עם ASD.^[68]

הצגת הסימפטומים אצל נשים עם ASD אינה בולטת כמו אצל גברים. נקבות מסוגלות להתמודד טוב יותר עם הסימפטומים ולעיתים קרובות מסתירות אותם כדי להיות מסוגלות להשתלב חברתית וליצור מערכות יחסים.^[69][70] הסבר אפשרי הוא שלנשים עם ASD יש יותר מצוקה רגשית פנימית, בעוד שלגברים יש בדרך כלל יותר בעיות חברתיות חיצוניות.^[68]

^[71][72] הסבר אפשרי לשונות בין גברים לנשים מבחינת אוטיזם הוא לפי השערת האפקט המגן הנשי, לפיה כדי שנשים יפתחו אוטיזם דרושה התפתחות גדולה יותר של מוטציות גנטיות מאשר גברים, דבר שמצמצם את הסיכויים שלהן לפתח אוטיזם.^[73]

סיבות אפשריות

גם גורמים ביולוגיים וגם גורמים חברתיים / סביבתיים נחקרו על השפעתם על ההבדלים בין המינים. קשה להפריד בין ההשפעה הביולוגית להשפעה הסביבתית. תומכי השפעות ביולוגיות מסכימים בדרך כלל עם כך שגם לגורמים חברתיים ישנה השפעה משמעותית.^[74]

ביולוגי

ההבדלים הביולוגיים הם חלק מהותי מהרבייה האנושית. בדרך כלל, לזכרים יש שני כרומוזומי מין שונים, X ו-Y; לנקבות יש שני כרומוזומי X. כרומוזום Y, בעיקר הגן SRY הממוקם עליו, הוא זה שקובע בדרך כלל את ההתמיינות המינית. אם קיים כרומוזום Y עם גן SRY, הצמיחה היא לאורך קווים זכריים; זה גורם לייצור של אשכים, אשר בתורם מייצרים טסטוסטרון. בנוסף להשפעות הפיזיות של הטסטוסטרון הטרום לידתי הוא גם מגביר את הסבירות לדפוסי התנהגות "גבריים" מסוימים לאחר הלידה, אם כי ההשפעה והמנגנון המדויק אינם מובנים היטב. חלקים מה-SRY וחלקים ספציפיים של כרומוזום Y עשויים גם הם להשפיע על התנהגויות מגדריות שונות, אך אם כן, ההשפעות הללו עדיין לא זוהו.

מדעי המוח

מטא-סינתזה של ספרות משנת 2021 מצאה כי המין משפיע רק על 1% מהמבנה של המוח, ומצא הבדלים גדולים ברמת הקבוצה רק בנפח המוח הכולל.^[75] זה סותר חלקית סקירה משנת 2006 ומטה-אנליזה משנת 2014 שמצאו כי עדויות מסוימות ממחקרי מורפולוגיה ותפקוד המוח מצביעות על כך שלא תמיד ניתן להניח שמוחות של גברים ונשים זהים במבנה הפנימי או בתפקוד שלהם, וחלק ממבני המוח שונים במבנה האנטומי בין המינים.^[76][77]

תרבות

סוציאליזציה

הבדלים בסוציאליזציה של זכרים ונקבות ידועים כגורמים שמקטינים או מגבירים את עוצמתם של הבדלי מין שונים.

ככל שאנשים מתבגרים, הסטריאוטיפים המגדריים הופכים ליישומיים יותר. תאוריית התפקידים החברתיים עוסקת בעיקר בסטריאוטיפים כאלה, ליתר דיוק חלוקת עבודה והיררכיה מגדרית. כאשר תיאוריה זו מיושמת במסגרות חברתיות, כגון מקום העבודה, היא עלולה להוביל לרוב לסקסיזם. תיאוריה זו חלה גם על מסלולים שונים בהתנהלות, כמו ההנחה שגברים יותר אסרטיביים ונשים יותר פסיביות. לפי תיאוריה זו, באופן אידיאלי, ברוב התרבויות, האישה צריכה לטפל בבית בזמן שהגבר פועל להשיג פרנסה.

תפקידי המגדר משתנים באופן משמעותי לפי תרבות ותקופת זמן. הבדלים כאלה כוללים זכויות פוליטיות וכן הזדמנויות תעסוקה והשכלה הזמינות אך ורק לנשים. הומוסקסואלים נתונים גם לציפיות חברתיות שונות. אחת התאוריות של הומוסקסואליות היא היפוך מיני, הטוענת כי הומוסקסואליות נובעת מהיפוך מולד של תכונות מגדר.

מוצר אבולוציוני

דונלד סימונס טען שהבדלים מהותיים בין המינים בגנטיקה, בהורמונים ובמבנה ותפקוד המוח עשויים להתבטא כתופעות תרבותיות מרוחקות (למשל, גברים כלוחמים ראשוניים במלחמה, נשים כקהל הקוראים הנשי העיקרי של רומנים רומנטיים וכו'). הטיעונים הללו, וטיעוני פסיכולוגיה אבולוציונית אחרים זכו לביקורת פמיניסטית משמעותית, הן בתוך הקהילה המדעית והן מחוצה לה.

ראו גם

• הבדלי מין במבנה המוח
• הבדלים בין המינים בקוגניציה
• הבדלים בין המינים בפיזיולוגיה