הוד (נביא)

הוּד (בערבית: هود) בדת האסלאם הוא נביא מערב הקדומה, המוזכר בקוראן בסורה הנושאת את שמו - סורת הוד (11) - ובמספר סורות נוספות.

הוד ושבט עאד, מיניאטורה מתוך "סיפורי הנביאים"

רקע היסטורי

הוד השתייך לשבט (או ממלכת) עאד, שנקרא על שם אבי השבט המתייחס לנח דרך אביו עוץ בן ארם.^[1] המסורת האסלאמית בדרך כלל קושרת את הוד עם צאצאי נח דרך מייסד השבט עאד, בנו של עוץ בן ארם בן שם בן נח. מסורת אחרת קושרת אותו עם חבר או עבר.^[2] הוא נחשב לאחד מחמשת הנביאים ה"ערביים" המוזכרים בקוראן (הוד, צאלח, אבראהים, שועייב ומוחמד).^[2] הוד נשלח כנביא אל בני עמו כדי להורות להם לעבוד את האל האחד ולנטוש את עבודת האלים המרובים, אך הם לא שמעו לו ולכן האל המיט עליהם חורבן. שבט עאד ישב באזור הנקרא "אל-אחקאף"^[3] (ערבות החול או דיונות), כנראה בדרום ערב.^[4]

אזכורים בקוראן

הוד מופיע מספר פעמים בקוראן:^[5]

1. סורה 7 [ממרום החומה], פס' 65–72
2. סורה 11 [הוד], פס' 50–60
3. סורה 23 [המאמינים], פס' 32–41 (לא מוזכר בשמו, אך מובן שמדובר בו)
4. סורה 26 [המשוררים], פס' 123–140

מקום קבורתו

"קבר הוד" נמצא בעמק בֵּרְהוּת (או בַּלַהוּת) בחצרמוות ומשמש כאתר עלייה לרגל. מסורות שונות ממקמות את קברו של הוד במקומות אחרים: בין באר זמזם והכעבה, או בקיר המזרחי של המסגד הגדול בדמשק.^[2]

ראו גם

• נביאי האסלאם
• קוראן

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא הוד בוויקישיתוף