הוועדה הציבורית לעדכון דרכי גיוס, מיון והכשרה של דירקטורים בחברות ממשלתיות

הוועדה הציבורית לעדכון דרכי גיוס, מיון והכשרה של דירקטורים בחברות ממשלתיות או ועדת מידני היא ועדה ציבורית בראשות פרופ' אסף מידני, שהוקמה ב-20 באוגוסט 2024 על ידי השר האחראי על רשות החברות הממשלתיות דודי אמסלם, לשם עדכון דרכי גיוס, מיון והכשרה של דירקטורים לחברות הממשלתיות^[1].

אנו דנים כעת בשאלה האם ערך זה עומד בקריטריונים להיכלל בוויקיפדיה. אתם מוזמנים לשפר ולהרחיב את הערך על מנת להסיר את הספקות, וכן להשתתף בדיון בדף השיחה של הערך.

אסף מידני, יושב ראש הוועדה לבחינת ייעול השירות בחברות הממשלתיות

רקע

תהליך מינוי הדירקטורים בחברות הממשלתיות בישראל היה במשך שנים כר פורה למינויים שנויים במחלוקת^[2]. דוחות מבקר המדינה הצביעו שוב ושוב על כשלים חמורים: מינויי מקורבים פוליטיים, היעדר שקיפות וחוסר התאמה בין המועמדים לבין הצרכים של החברות. הציבור מאס בניהול כושל ובבזבוז כספי משלם המיסים^[3].

בשנת 2013, כחלק מרפורמה ברשות החברות הממשלתיות, הוקמה נבחרת הדירקטורים, שהיא מאגר של מועמדים לחברות בדירקטוריון של חברות ממשלתיות. מאגר זה נועד לאתר באופן שוויוני, פומבי ותחרותי מועמדים ראויים לדירקטוריונים של החברות הממשלתיות^[4]. הרשימה העדכנית, שפורסמה ביוני 2022, כוללת יותר מ-1,200 דירקטורים פוטנציאליים^[5].

על נבחרת הדירקטורים נמתחה ביקורת על שהליך הבחירה לא מעוגן בחקיקה.^[6] חברי כנסת, שרים, ופוליטיקאים מתחו ביקורת על הרכב הנבחרת, שהוא אליטיסטי לדעתם ומדיר אוכלוסיות מסוימות^[7]. למשל, נכון לשנת 2022 רק 10% מהנבחרת הם מאוכלוסיות בתת-ייצוג, בהן ערבים וחרדים; זאת בנפרד מייצוג הנשים בנבחרת שהוא שוויוני.^[5] במהלך השנים התקיימו ניסיונות שונים לבטל אותה, אשר סוכלו על ידי היועצים המשפטיים לממשלה.

ב-2022 מינתה מיכל רוזנבוים, מנהלת רשות החברות הממשלתיות, ועדה לבחינת מינוי הדירקטורים בחברות הממשלתיות, בראשות רקפת רוסק עמינח. הוועדה המליצה, בין השאר, לסווג את החברות הממשלתיות לקבוצות עם תנאי סף שונים למינוי דירקטורים, כך שבחברות הגדולות ביותר יהיו תנאי סף מחמירים יותר; ולאפשר לשרים לבחור עד 20% מהדירקטורים מחוץ לנבחרת הדירקטורים, אם המועמדים החיצוניים עומדים בתנאי הסף לקבלה לנבחרת^[2].

נכון לינואר 2023, על פי דוח מבקר המדינה, לא איישו השרים 270 (44%) מתוך 620 משרות הדירקטורים, ב-96% מהחברות הממשלתיות (68 מתוך 71) חסרים דירקטורים וב-28 חברות ממשלתיות (40%) אין יו"ר^[8].

הקמת הוועדה

הוועדה הוקמה ב-20 באוגוסט 2024 על ידי השר האחראי על רשות החברות הממשלתיות דודי אמסלם^[9].

בכתב המינוי^[10] נתבקשה הוועדה בין היתר לבחון ולהמליץ על אודות מינוי דירקטורים לחברות הממשלתיות, באופן שיביא לידי ביטוי את מגוון האוכלוסיות והפסיפס החברתי בישראל, מנגנוני שיפור משילות, התמקצעות וממשל תאגידי^[9]. נקבע כי על הוועדה להגיש את מסקנותיה בתוך ארבעה חודשים, אך התקבלה הארכה. בסופו של דבר הוגשו המסקנות הסופיות ב-4 בפברואר 2025.

חברי הוועדה^[11]:

שם	תפקיד
פרופ' אסף מידני	יו"ר הוועדה, מומחה לממשל, מדיניות ציבורית ומשפט ציבורי. בעברו כיהן כיו"ר החברה הממשלתית לתיירות.
פרופ' לימור עציוני	עורכת דין ישראלית, פרופסור חבר בבית הספר למשפטים במרכז האקדמי שערי מדע ומשפט.
משה טרי	יו"ר רשות ניירות ערך לשעבר
חזי צאיג	יו"ר דואר ישראל לשעבר
ד"ר גרניט אלמוג-ברקת	מומחית למנהיגות וניהול

את הוועדה ריכזה גלית וידרמן, סגנית בכירה למנהל רשות החברות, וליווה את הוועדה עו"ד בשארה פראן.

פעולת הוועדה

הופץ על ידי הוועדה קול קורא לציבור שביקש התייחסות לנושאים הנבחנים^[12]. הוועדה קיימה 12 ישיבות.

בראשית חודש פברואר 2025 פורסם הדו"ח המסכם של הוועדה^[11].

המלצות הוועדה

המלצות הוועדה ביטלו את הליך נבחרת הדירקטורים וקוראות לשינוי משמעותי באופן מינוי הדירקטורים, במטרה לקדם מקצועיות, גיוון, והוגנות^[1].

הוועדה קבעה כי תפקיד הדירקטור הוא תפקיד מדיניות ופיקוח. בשונה מתפקיד מקצועי מובהק שחייב במכרז, על תפקיד מדיניות להתכתב עם מדיניות השר. ולכן על השר לבחור את המועמד על מנת שיגשים מדיניותו. זאת בכפוף לקריטריונים קשיחים שייקבעו בחוק ובתקנות שעניינן התאמה לסוג החברה, תמהיל החברה כללי ופרטני, ליבה ניהולית וגיוון. הכול בכפוף לבדיקת ועדת מינויים בלתי תלויה והכשרות ייעודיות.

עיקרי ההמלצות^[13]:

• הגדרת קריטריונים ברורים: קביעת קריטריונים קשיחים ברורים ומפורטים בחוק או בתקנות, שיתאימו לסיווגים השונים של החברות הממשלתיות ולמטרותיהן.
• תמהיל דירקטוריון כללי: קביעת תמהיל דירקטוריון כללי לכל חברה, אשר יכלול ליבה ניהולית, פיננסית ומשפטית, וועדת ביקורת, המחייבים בקריטריונים קשיחים.
• תמהיל דירקטוריון פרטני: קביעת תמהיל דירקטוריון פרטני לכל חברה, ובנוסף הוועדה המליצה על בחינת האפשרות לשלב נציגות מקרב עובדי החברה, עובדי משרדי הממשלה, צעירים, ונציגי אוכלוסיית הצרכנים בחברות מתאימות לכך.
• שמירת ייצוג הולם לאוכלוסיות שונות, נשים, ערבים, בעלי מוגבלות, יוצאי אתיופיה, חרדים ועולים חדשים.
• הוועדה המליצה לתת את הדעת לקבוצה המזרחית שמחקרים מצביעים כי סובלת מתת ייצוג, ולבחון קריטריונים לשילובה דוגמת דור ראשון להשכלה גבוהה עם יתרון לפריפריאליות גאוגרפית וחברתית.
• חיזוק הפריפריה: עידוד מועמדים מהפריפריה הגאוגרפית והחברתית.
• חיזוק ועדת המינויים: חיזוק את ועדת המינויים שבחוק, להבטיח את עצמאותה ואי-תלותה, וכן להקצות לה משאבים וכלים מתאימים.
• הבטחת שקיפות בהליך מינוי פומבי ושוויוני: הוועדה המליצה על הליך מינוי הכולל פנייה לשרים על ידי רשות החברות הממשלתיות, בחירת מועמדים על ידי השרים, בכפוף לקריטריונים קשיחים, בדיקת התאמה ברשות החברות ואישור ועדת מינויים בלתי תלויה.
• בחינה מחודשת של הליך מינוי יושב ראש הדירקטוריון, אשר ימונה על ידי השרים, בכפוף לעמידה בקריטריונים קשיחים הזהים לליבת הדירקטוריון ולאישור ועדת המינויים הבלתי תלויה.
• הגברת ההכשרות וההתמקצעות בממשל תאגידי בקרב הדירקטורים ונושאי המשרה, כולל סטאז', מנטורינג וליווי מקצועי וכן להעניק לרשות החברות כלים מחשוביים ומערכות בינה מלאכותית, אשר יסייעו בניהול מחזור החיים המלא של הדירקטורים וישפרו את תהליכי המינוי.

יישום המלצות הוועדה

המלצות הוועדה זכו לברכתו של השר דודי אמסלם שאמר כי בתוך חודש תוגש הצעת חוק על פי המלצות הוועדה^[14].

ביום 14 ביולי 2025, יצא קול קורא מטעם הוועדה המייעצת לרשות החברות הממשלתיות לעניין הכשרות דירקטורים לחברות הממשלתיות, להתייחסות של מוסדות אקדמאיים וארגוני הכשרה לאופן בו יש לקיים את תהליך ההכשרה^[15].

ב-20 ביולי 2025, בהמשך להמלצות הוועדה הציבורית פורסם תזכיר חוק לתיקון חוק החברות הממשלתיות^[16]. פרופ' מידני הזהיר מפגיעה באיזון בין יכולת השר לקדם מדיניותו ובין שמירה על מקצועיות ואוטונומיה. עיקר חששותיו: היעדר קריטריונים ברורים לכשירות דירקטורים, פגיעה בעצמאות ועדת דותן, חוסר הגדרת תמהיל מומחיות נדרש בדירקטוריון, וצורך בהארכת תקופות הצינון^[17][18].

תגובות לממצאי הוועדה

פרופ' יפעת ביטון וד"ר סיגל נגר-רון כתבו כי "השבוע נעשתה היסטוריה בישראל: לראשונה מאז הקמתה, הוכרו מזרחים בידי ועדה ציבורית כקבוצת מיעוט הראויה למדיניות תיקון לשם הבטחת ייצוג הולם. בצעד אמיץ, המליצה הוועדה לבחון את הדרכים לשלב יותר מזרחים ומזרחיות, בדגש על הפריפריה, לכהן כדירקטורים בחברות הממשלתיות"^[19].

הפרשן שלמה טייטלבאום, כתב בכלכליסט שתנאי הסף שנקבעו לא מבטיחים שייבחרו הטובים ביותר לתפקיד^[20]

הפרשנית מירב ארלוזורוב ביקרה את העובדה שהוועדה התרשמה כי יש לתת את הדעת לקבוצה המזרחית^[21].

במענה לביקורת, פורסם ראיון עם פרופ' מידני, בו אמר כי הוועדה בדקה ברצינות את הנושא וממצאיה יעזרו להתייעלות המגזר הציבורי. הוא אמר כי הוועדה קבעה עקרונות, והדרג המקצועי צריך לקחת את העקרונות ולעמוד עליהם כמקשה אחת, להבאת מצב שכל דירקטוריון מתמלא באנשים מגוונים, מוכשרים, מקצועיים. כמו כן, הסביר את ההדגשה לגיוון בין הדירקטורים^[22].

קישורים חיצוניים

• דוח הוועדה הציבורית לעדכון דרכי גיוס, מיון והכשרה של דירקטורים בחברות ממשלתיות, באתר הממשלה
• טל שחף, "מי שמקצה את הערכים בישראל זו הפקידות. ח"כים לא משפיעים על מדיניות", באתר ynet, 18 בפברואר 2025