הוועדה הציבורית לציון חסידי אומות העולם

הוועדה הציבורית לציון חסידי אומות העולם היא ועדה שהוקמה ביד ושם לשם הגשמת תפקידו של יד ושם על פי החוק, להנציח את "חסידי אומות העולם ששמו נפשם בכפם להצלת יהודים."^[1]

רקע

חוק זיכרון השואה והגבורה – יד ושם חייב את רשות הזיכרון לשואה ולגבורה להנציח - לצד הנצחת זכר השואה, היהודים שנספו בה והקהילות שהתקיימו לפניה ונפגעו בה - את מציליהם של היהודים, אלה שסיכנו את חייהם ולא קיבלו תמורה על כך. בשנים שלאחר חקיקת החוק פנו ניצולי שואה רבים ליד ושם בבקשה להוקיר את מציליהם. ביום הזיכרון לשואה ולגבורה בשנת 1962 נחנכה באתר יד ושם בהר הזיכרון בירושלים שדרת עצים לזכר חסידי אומות העולם. באותה שנה הקימה הנהלת יד ושם, ביוזמתו של יו"ר ההנהלה אריה קובובי, ועדה עצמאית כדי לקבוע את הקריטריונים להענקת התואר "חסיד אומות העולם" וכדי להחליט מי זכאי לאות חסיד אומות העולם. בשנת 1963 החלו כינוסי הוועדה בראשות יושב ראש הוועדה, השופט משה לנדוי. הוועדה ביקשה לקבוע את הקריטריונים לקביעת חסיד אומות העולם ולמצוא דרכים לאמוד את מידת הסיכון שנטל המציל.^[2]

הרכב הוועדה

עם הקמתה היו חברי הוועדה ניצולי שואה. יושב ראש הוועדה הוא שופט בית המשפט העליון. יושב הראש הראשון היה משה לנדוי, שכיהן בין השנים 1962–1970. אחריו כיהן משה בייסקי במשך 25 שנה, ומשנת 1995 כיהן יעקב מלץ. משנת 2005 כיהן יעקב טירקל.^[2] בפברואר 2024 מונה חנן מלצר לתפקיד יושב ראש הוועדה.^[3][4] רוב חברי הוועדה ב-2014 היו ניצולי שואה.

פעולה

הוועדה מקבלת בקשות להכרה במצילים בליווי תעוד הכולל עדויות ניצולים או עדים לניסיון ההצלה, מסמכים רשמיים מתקופת השואה, מכתבים, יומנים, "התכתבויות לאחר המלחמה בין הניצולים ובני משפחותיהם לבין המצילים ובני משפחתם, זיכרונות או עדויות של ניצולים לאחר המלחמה, עדויות של אנשים אחרים שידעו על מעשה ההצלה", כן "כל מסמך אחר שעשוי לשפוך אור על מעשה ההצלה והיחסים בין המצילים לניצולים".^[5]

קישורים חיצוניים

• על ייחודו של מפעל ההכרה בחסידי אומות העולם - הרצאתה של אירנה שטיינפלד, מנהלת מחלקת חסידי אומות העולם ביד ושם, בערוץ היוטיוב של יד ושם