החצי הכחול - הרפורמה להצלת הים התיכון

החצי הכחול - הרפורמה להצלת הים התיכון הוא מיזם הים של החברה להגנת הטבע, אשר חותר להטמעת רפורמה להצלת הים התיכון ולמימוש חזון של ים תיכון בריא, אשר מתקיימות בו מערכות אקולוגיות מאוזנות השומרות על בתי גידול ומינים ייחודיים בים התיכון. המיזם מנסה לספק תועלות ושירותים חיוניים עבור האדם, וללא עלות לפרט^[א].

המיזם החל לפעול בשנת 2012 תחת הקמפיין "דגים באחריות", אשר קידם את הרפורמה בענף הדיג בים התיכון^[1]. בשנת 2018, הקמפיין התרחב למיזם החצי הכחול שכיום, בנוסף להמשך הובלת רפורמת דיג בת-קיימה, פועל להקמה של שמורות טבע ימיות, הגנה על מינים בסכנת הכחדה, קידום תכנון ימי נכון מול גורמי פיתוח, קידום הסדרה סביבתית והגנה על הטבע במים הכלכליים, ויצירת מערך הסברה בתחום הים התיכון באמצעות מאגר מידע אינטרנטי.

החצי הכחול הוביל את גיבוש תוכנית האב לשמורות טבע ימיות באזור הכלכלי הבלעדי של הים התיכון, במשותף עם המשרד להגנת הסביבה, רשות הטבע והגנים, רשות העתיקות ושורה של גופים אקדמיים ומחקריים.^[2]

מאבקים משפטיים

בשנת 2015 הגישה החברה להגנת הטבע עתירה נגד פקיד הדיג במשרד החקלאות (בג"ץ 1422/15 החברה להגנת הטבע נ' פקיד הדיג במשרד החקלאות), לאחר שזה הודיע כי עמדתו היא שאין בסמכותו לקבוע ברישיונות הדיג את המגבלות הנחוצות על פעילות הדיג, וכי לכן יש להמתין לקביעת המגבלות בתקנות. בעקבות התערבות היועץ המשפטי לממשלה, הודיע פקיד הדיג כי הוא מקבל את עמדת החברה להגנת הטבע בדבר סמכותו לקבוע תנאים ברישיונות הדיג (לרבות ובעיקר הגבלות בעונת הרבייה), וכי בכוונתו לקבוע מגבלות חשובות על פעילות הדיג על אתר ובתנאי הרישיונות לשנת 2016. פסק דין המעגן את הדברים ניתן ביום 16 באפריל 2015, והגם שדחה את העתירה בעקבות תיקון הדברים בעקבות העתירה, חייב את המדינה בהוצאות העותרים^[3].

עוד באותה שנה הגישה החברה להגנת הטבע עתירה נוספת נגד פקיד הדיג, וזאת עקב אי קביעת התנאים ברישיונות הדיג לשנת 2016 ו/או קביעת תנאים חלקיים ובלתי מספקים (בג"ץ 6467/15). העתירה נמחקה לאחר שני דיונים בעקבות קביעת תנאים המשקפים היענות חלקית לעמדת החברה להגנת הטבע והמלצת בית המשפט, לרבות, לראשונה, הגבלות דיג בעונת הרבייה^[4].

לאחר הגשת העתירה מטעם החברה להגנת הטבע הגישה קבוצה של דייגים ספורטיביים עתירה כנגד מגבלות שנקבעו ברישיונות הדיג לשנת 2016 (בג"ץ 2434/16 איגוד הדייגים הספורטיביים נ' פקיד הדיג הראשי ואח'). החברה להגנת הטבע הגישה בקשה להצטרף כמשיבה לעתירה, בדומה לבקשה זו, הבקשה התקבלה והיא הייתה צד לדיון. ביום 20 באפריל 2016 התקיים דיון בעתירה הנ"ל, ובהמלצת בית המשפט מחקו העותרים את עתירתם^[5]. יחד עם זאת, עוד באותה שנה, ובעקבות המאבק הציבורי של החברה להגנת הטבע, החמיר משרד החקלאות בספטמבר 2016 את ההגבלות על הדייג בים התיכון, במפרץ אילת ובכנרת^[6][7], ובנובמבר אותה שנה אושרו ההגבלות סופית^[8], במסגרת תקנות דיג חדשות שאושרו בוועדת הכלכלה של הכנסת.

במהלך השנים 2016-2021 עתרה או הצטרפה החברה להגנת הטבע/החצי הכחול לעתירות בעניין מגבלות דייג בשיטת המכמורות, בעונות הרבייה ועוד ובכולם בסופו של דבר הגיעו הדברים לידי תיקון בעקבות עתירות אלה^[9].

בנוסף לאלה, החברה להגנת הטבע, באמצעות מיזם "החצי הכחול", דרשה ממשרד האנרגיה לבטל את רישיון חיפושי הנפט באזור המכונה "מקבץ D" בהיתרים שהוציאה. מדובר ב"הפרעת פלמחים", כ-20 קמ' ממערב לראשון לציון ופלמחים, אתר שאודות חלקו נקבע על ידי משרד האנרגיה בעצמו, שמדובר בשטח רגיש שאינו מיועד לקידוח^[10]. גם בשנת 2015 יצא המיזם נגד הפסקת הפיקוח של המשרד לאיכות הסביבה על קידוחי הגז הטבעי והשארתו בידי משרד האנרגיה בלבד, ובכך למנוע מערכת של איזונים ובלמים בתחום^[11]. לבסוף, באביב 2022, לאחר שארגון "המשימה הכחולה" (אנ') הכיר בהפרעת פלמחים כ"נקודה של תקווה" (אנ'), צפוי המשרד להגנת הסביבה להכריז עליה כעל "אזור ימי מוגן" - וזו הפעם הראשונה שבה יוכרז על שטח מסוג זה במים הכלכליים של ישראל^[12]. בספטמבר 2022 הכריזה השרה להגנת הסביבה על אתר הפרעת פלמחים כ"ערך טבע מוגן" בהיקף של 450 קמ"ר^[13].

בשנת 2021, ולאחר ש"החברה להגנת הטבע/החצי הכחול" עתרה לבית המשפט, הכריזה השרה להגנת הסביבה על הכנסת דג דקר אלכסנדרוני לרשימת המינים המוגנים באופן קבוע, ואילו דקר הסלעים הפך למין מוגן בהוראת שעה למשך שנה - אך לשיטת דייג אחד בלבד^[14].

המיזם "דגים באחריות" המוזכר לעיל, הביא בזמנו לטענות קשות מצד דייגי המכמורת כלפי החברה להגנת הטבע באשר למקורות המימון לכאורה של המיזם. ברקע הטענות הייתה קיימת תביעה משפטית של דייגי המכמורת בישראל כנגד חברת החשמל וגורמים בענף הגז. בשנת 2014 התביעה נדחתה, והשופטת קבעה שהדייגים לא זכאים לפיצוי. מיזם החצי הכחול ממומן מתוכנית הסביבה של קרן יד הנדיב^[15]. החברה להגנת הטבע הכחישה כל טענה בדבר מימון לכאורה של המיזם על ידי חברות הגז.

בחודש מרץ 2022 פרסמה תוכנית "הצינור" פרסום שהעלה טענות ורמיזות לגבי אינטרסים זרים שעמדו בבסיס הפעילות של מיזם הים של החברה להגנת הטבע. בתגובה, החברה להגנת הטבע הגישה תביעה^[3] לפי חוק איסור לשון הרע מול הצינור. כשנתיים לאחר הגשת התביעה, בעקבות הסכם גישור, "הצינור" פרסמו ביום 19.12.24 הבהרה^[4] במסגרת התכנית, בה חזרו בהם מהטענות השונות שהועלו בפרסום^[16], בנוסח הבא: "ביום 28 במרץ 2022 וביום 30 במרץ 2022, שידרנו כתבות, שעסקו בפרויקט לקידום דיג בר-קיימא ושמורות ימיות, שבוצע על-ידי החברה להגנת הטבע, והעלינו את האפשרות, שלפיה בפרויקט הדיג, שירתה החברה להגנת הטבע – אולי אפילו ללא ידיעתה – את האינטרסים של תעשיית הגז.

בנוגע לכך, כגוף תקשורת רציני, המכבד את עצמו ואת ציבור הצופים, אנחנו רואים חובה לעצמנו לעדכן ולהביא את הדברים על דיוקם ועל תיקונם:

1. בכתבות לא הייתה כל כוונה לקבוע, שהחברה להגנת הטבע שירתה אינטרסים זרים בכלל, או אינטרסים של תעשיית הגז בפרט. אם מישהו הבין כך מהכתבות, אנחנו מבהירים כעת שלא הייתה שום כוונה כזו.
2. החברה להגנת הטבע ו/או קמפיין הים והדיג, שהובילה החברה להגנת הטבע, פעלו בהתאם לשיקולים סביבתיים בלבד, ולא נועדו לשרת, בשום אופן, את האינטרסים של תעשיית הגז, והחברה להגנת הטבע לא קיבלה ממנה כסף או טובות הנאה.
3. מן הראוי להבהיר עוד, שהקמפיין שנוהל על-ידי החברה להגנת הטבע, נועד להכנסתם של תיקונים חשובים בתקנות הדיג, לצורכי שמירת הטבע, תוך התבססות על ידע מדעי, ולא נועד לשמש נגד ציבור הדייגים ולהכפשתם.

אנחנו רואים בפעילות החברה להגנת הטבע – לרבות בנוגע לקידום מדיניות דיג בת-קיימא ובנוגע להקמת שמורות ימיות, במרחב הימי של ישראל – פעילות מבורכת".

במסגרת אותה תביעה, החברה להגנת הטבע תבעה גם את איגוד הדייגים בישראל, אשר פרסם הכפשות על פעילות החצי הכחול והחברה להגנת הטבע. בעקבות התביעה, איגוד הדייגים חזר בו מכל הפרסומים המכפישים, במסגרת פסק דין בפברואר 2025. בפסק הדין נקבע כי איגוד הדייגים יפרסם גם הוא הבהרה בדבר ניקיון כפיה של החברה להגנת הטבע וחשיבות פעילותה להגנת הטבע הימי, ואף נפסקו לטובת החברה להגנת הטבע 60 אלף ש"ח^[17].

קשר עם הציבור

המיזם מפעיל יישומון בשם SeaWatch המהווה מוקד המאפשר לציבור לדווח על מפגעים אקולוגיים בים התיכון ובמפרץ אילת בזמן אמת, כגון דיג לא חוקי, חיה ימית פצועה, פסולת, זיהום ים ועוד. דיווחים אלה מועברים באופן מידי לגורמי הפיקוח והטיפול^[18]. כך למשל, בדצמבר 2021 נערכה פעולה מורכבת להוצאת רשתות רפאים מהים התיכון - רשתות שנעזבו על ידי דייגים, אך הם ממשיכים להוות מלכודת מוות לשוכני הים^[19][20][21].

קישורים חיצוניים

• שוחים עם הכרישים בחדרה - מפגש מרתק או סכנה פוטנציאלית?, באתר ‏מאקו‏, 22 במרץ 2022
• ארז ארליכמן, נדחתה תביעה של דייגים נגד החברה להגנת הטבע, באתר ynet, 22 ביולי 2019
• נדן פלדמן, מה מתרחש מאחורי הקלעים של הקמפיין להצלת הים התיכון?, באתר TheMarker‏, 31 במרץ 2014
• יום האוקיינוסים הבינלאומי 2022

ביאורים

1. מדובר בעתירות לבג"ץ כאשר נדרש, איסוף נתונים לצורך כך, הפקת סרטונים ויצירת תכנים נגישים, שבין השאר משמשים להכנת תוכניות חינוכיות לחינוך סביבתי ושמירת טבע.