שאלות נפוצות
ציר זמן
צ'אט
פרספקטיבה

הכתרת זמרי-לים

מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

הכתרת זמרי-לים
Remove ads

הכתרת זמרי־לים הוא ציור קיר צבעוני גדול שהתגלה בארמון המלכותי (אנ') בעיר העתיקה מָרי שעל הפרת. התמשיח, שראשיתו במאה ה־18 לפנה"ס, מתאר את זמרי־לים, מלך מָרי, המקבל טבעת ומטה (אנ'), סמלי השלטון, מהאלה אשתר (/עשתרת).[1]

עובדות מהירות פרטי הממצא, סוג ...

הציור התגלה באתרו על הקיר המקורי הממוקם מול הפתח הגדול אל הפודיום המוביל לחדר הכס של הארמון. הוא התגלה על ידי הארכאולוג הצרפתי אנדרה פארו (אנ') במהלך חפירות במָרי בשנים 19351936. הציור מוצג כעת במוזיאון הלובר.[1]

Remove ads

סקירה כללית

סכם
פרספקטיבה

תיאור

הציור מורכב משלושה לוחות אנכיים המסודרים בסימטריה, כאשר שני החלקים החיצוניים ממסגרים את המרכזי.[2] הלוח האמצעי מחולק אופקית לשני חדרים מלבניים הממוסגרים בשישה קווים מקבילים בצבעים שונים.[3] הסימטריה בציור מקלה על שחזור החלק הפגוע בלוח השמאלי.[2]

החדר העליון בלוח האמצעי הוא מרכז ציור הקיר ומתאר את זירת האינווסטיטורה, ההמלכה. הוא מכיל חמישה אנשים העומדים על רקע ריק. אישתר עטורת הקובע האלוהי שלה, כשכלי נשק בולטים מאחורי כתפיה וחרב מגל בידה השמאלית, מציגה בפני המלך את טבעת ומטה (אנ'), סמלי שלטון. המלך מושיט את ידו השמאלית אל האלה, ואילו ידו הימנית מתוארת כנגד פניו בתנוחת כבוד או תפילה. משני צדי המלך ואישתר עומדת האלה לַמַה, אלת התפילה לשלום המלך (אנ') הזוטרה במסופוטמיה, חובשת קובע עם קרניים. מימין ניצב נינשובור (אנ'), הסוּכַּל (אנ') (המשרת) של אישתר.[3]

החדר התחתון הוא סימטרי. בחדר נראית האלה לַמַה נוסכת מים מכד עגול. צמחים נובטים מהאגרטל, ודגים שוחים בנהר הננסך וזורם מהכד.[4]

שני הלוחות החיצוניים מתארים גן של עצי תמר ועץ מיתולוגי נוסף עם גזע אדום ועלים כחולים. האלה לַמַה עומדת בגן, משני צדי הסצנה המרכזית, ומרימה את ידיה בתפילה. שלוש חיות מיתיות, אריה, כרוב, ושור עם ראש אדם, מתוארות כל אחת על קו מקביל לקרקע. החיות ממוקמות באופן סימטרי מכל צד, ופונות לעבר הסצנה המרכזית בציור. יונים מעופפות מופיעות מעל עצי התמר.[3]

פרשנות

הציור ככל הנראה משקף את המבנה האמיתי של הארמון שבו נמצא ציור הקיר. החדר התחתון בלוח האמצעי משקף את חדר הפודיום שבו התגלה גוף פסל של אֵלה הדומה לאלה לַמַה המתוארת בציור הקיר. הפסל החזיק אגרטל שממנו זרמו מים ממש. חדר הפודיום נפתח לחדר הכס, שם מתרחשת החקירה. עצי התמר המתוארים בלוחות הצדדיים מייצגים עצים ממשיים שנשתלו בחצר הארמון.[1][5]

החדר התחתון בלוח האמצעי מסמל את מסמל את הפריון והשגשוג של שלטונו של זמרי־לים, כפי שמבטאים המים, הצמחים הנובטים והדגים.[4] היונים בגינה מסמלות את היבט השלום של אישתר, ומאזנות את האריה המסמל את התוקפנות של אותה אלה.[3]

Thumb
הכן הפולחני מתענך בעל הקומות עם הסצנות המקודשות והחיות בצדדיו, בדומה למקדש המתואר בתמשיח הכתרת זמרי־לים

ניתן להשוות את המקדש בעל הקומות שמשני צדיו חיות קודש לכן פולחני מתענך בעל ארבע קומות (שאמנם מתפרש כמקדש, אך איננו תיאור אדריכלי טהור אלא מבטא את הסביבה הסמלית של המקדש) ובו סצנות מקודשות, ומשני צדדיו חיות קודש (כולל אריות וכרובים).[6]

הסמלים והאיקונוגרפיה בציור הקיר מושווים לעיתים קרובות לדמויות על גבי מצבת עמורפיא (חמורבי).[7]

תיאור המלך מקבל את סמלי המלוכה מהאלים במבנה באמצע גן עם חיות מיתולוגיות, ביניהן כרובים, וכן הדמויות המחזיקות כדים מהם בוקעים נהרות ב”אַרְבָּעָה רָאשִׁים” (בראשית, ב', י'), הושוו לסיפור גן עדן, ובעיקר לתיאור מלך צור בו בקינת יחזקאל על צור.[8]

האנשים המטפסים על עץ התמר בגינת המבנה, כנראה מקדש האלה, מקושרים לקדושת עץ התמר במזרח הקדום, ובפרט לפעולה הקדושה של הטיפוס על העץ והאחיזה באשכולות התמר, המשולים לעיתים שדי אישה.[9]

Remove ads

שחזור

הפרסקו השתמר בצורה גרועה בשל תנאי האזור והרס הארמון בשריפה כאשר חמורבי בזז את העיר ב־1760 לערך לפנה"ס. הציור עבר מספר שחזורים וצביעה מחדש, רובם נוקו לאחרונה על ידי הלובר. הניקוי חשף כמה פרטים שלא נראו עד כה, כולל הדגים במים שננסכו. הניקוי גם החזיר קצת ברק לצבעי הציור.[1]

גלריה

ראו גם

לקריאה נוספת

  • André Parrot, Les fouilles de Mari, Syria. Archéologie, Art et histoire 18, 1937, עמ' 54–84 doi: 10.3406/syria.1937.4032 – דו"ח החפירה בה התגלה ציור הקיר
  • André Parrot, Peintures du Palais de Mari, Syria. Archéologie, Art et histoire 18, 1937, עמ' 325–354 doi: 10.3406/syria.1937.4006
  • Schmandt-Besserat, Denise (2007). When Writing Met Art: From Symbol to Story. Austin, Texas: University of Texas Press. ISBN 9780292713345.
  • Kuhrt, Amélie (1997). Ancient Near East C. 3000–330 BC. London: Routledge. ISBN 978-0-415-16763-5.
Remove ads

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא הכתרת זמרי-לים בוויקישיתוף

הערות שוליים

Loading related searches...

Wikiwand - on

Seamless Wikipedia browsing. On steroids.

Remove ads