הלוח הערבי

הלוח הערבי הוא אחד הלוחות הטקטוניים על פני כדור הארץ. ההתנגשות שלו עם הלוח האירואסייתי גרמה להיווצרות רכסי ההרים באזור טורקיה ואיראן.

הלוח הערבי נראה בצבע צהוב כהה - באמצע הצד הימני של המפה

הלוח הערבי: אדום - גבולות פתיחה; סגול - גבולות סגירה; ירוק - גבולות חילוף

השתרעות וגבולות

חלקו היבשתי של הלוח הערבי כולל בתוכו את חצי האי ערב בתחומן של ערב הסעודית, תימן, עומאן, איחוד האמירויות הערביות, קטר, כווית, בחריין, ירדן וסוריה, ומגיע עד לדרום טורקיה. חלקו הימי מתבטא ברצועה המקיפה את חצי האי ערב לאורך מפרץ אילת, ים סוף, הים הערבי והמפרץ הפרסי.

הלוח הערבי גובל בצפונו בטורקיה המצויה על הלוח האנטולי; בצפון-מזרח – בלוח האירואסייתי; במזרח – בלוח ההודי; בדרום-מזרח – בלוח הסומלי ובדרום – בלוח האפריקני לאורך הבקע הסורי-אפריקני.

לוח הזמנים

הלוח הערבי היה חלק מהלוח האפריקאי בתור הפרוטרוזואיקון, התור השלישי והאחרון בעידן הפרקמבריון, שהחל לפני כ-2.5 מיליארד שנים ונמשך עד לסיומו של העידן לפני כ-540 מיליון שנים. השניים נפרדו בתקופת האוליגוקן, שהסתיימה לפני 23 מיליוני שנים, ומאז נע הלוח הערבי באיטיות לכיוון הלוח האירו-אסיאתי, דבר שהביא להתרוממות רכס הרי זגרוס באיראן. שקע בקעת הירדן החל להתפתח בתקופת האאוקן לפני כ-38 מיליון שנה.

הלוח הערבי וארץ ישראל

הפעילות הטקטונית הביאה למגע בין שכבות קרקע של הלוח הערבי והלוח הלבנטיני. נקודות המגע בין שני הלוחות מסוג גבול חילוף, מתחילה בים סוף ומסתיימת בהרי הטאורוס שבדרום טורקיה. הקרום שממזרח להעתק, רובו בעבר הירדן, נע צפונה ביחס לקרום שממערב לו המשתרע בתחומי ארץ ישראל. לאורך קו ההעתק בין הלוחות נוצרו מספר אגני פתיחה, שקעים עמוקים יותר, אליהם התנקזו ים המלח והכנרת.

תזוזות הלוחות הטקטונים והיפרדותם, גורמים לרעידות אדמה רדודות אשר חלקן רבות עוצמה. עם זאת, ברוב המקרים אין הן גורמות להתפרצות געשית, אך תיתכן נביעת מעיינות חמים.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא הלוח הערבי בוויקישיתוף

• Tectonics of the Arabian Plate, אתר נאס"א-סוכנות החלל האמריקאית, הכולל הסברים ולוחות בנושא הלוח הערבי