לשכה ממשלתית ישראלית לאיסוף מידע סטטיסטי מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (בראשי תיבות: למ"ס) היא יחידת סמך במשרד ראש הממשלה, ומטרתה איסוף, עיבוד, ניתוח ופרסום מידע סטטיסטי אודות מדינת ישראל, כבסיס למקבלי ההחלטות וכשירות לציבור. הלשכה פועלת מכוח פקודת הסטטיסטיקה (נוסח חדש), התשל"ב-1972. משרדה הראשי של הלשכה נמצא בירושלים ושלוחות שלה נמצאות בתל אביב ובחיפה. בראש הלשכה עומד הסטטיסטיקן הלאומי ירון פלוס[1].
![]() | |
הבניין הראשי של הלמ"ס בירושלים בגבעת שאול | |
מידע כללי | |
---|---|
מדינה | ישראל |
תחום שיפוט | פקודת הסטטיסטיקה (נוסח חדש), התשל"ב |
משרד אחראי | משרד ראש הממשלה |
תאריך הקמה | 1948 |
חוק | פקודת הסטטיסטיקה |
ראש | פרופ' ירון פלוס (הסטטיסטיקן הלאומי) |
מטה מרכזי | ירושלים |
תקציב | 267,153 אלפי ₪ (2015) |
www | |
הלשכה הוקמה חודשים אחדים לאחר הקמת מדינת ישראל, בהמשך לפעילותן של המחלקה לסטטיסטיקה של ממשלת המנדט והמחלקה לסטטיסטיקה של הסוכנות היהודית.
פרופ' רוברטו בקי, מקים הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, עבד במחלקה לסטטיסטיקה של ממשלת המנדט בארגון מפקד האוכלוסין שתוכנן לשנת 1946. הוא עזב את המחלקה כאשר התברר לו שעקב המצב הפוליטי בארץ-ישראל לא היו סיכויים לעריכת מפקד זה. באותה שנה הוא התחיל להרצות באוניברסיטה וכעבור שנה התמנה לפרופסור לסטטיסטיקה ולדמוגרפיה בשני החוגים שייסד, לימים המחלקה לסטטיסטיקה באוניברסיטה העברית בירושלים. בזמן המצור על ירושלים ארגן פרופסור בקי את מפקד האוכלוסין של ירושלים היהודית, אשר נערך בהתנדבות על ידי אנשי משמר העם. תפקידו היה לקבוע את רשימת התושבים הגרים בכל דירה ובניין (למקרה של הפצצה), למצוא מועמדים לגיוס ולסייע בחלוקת מזון.
בתחילת שנת 1948 התבקש פרופסור בקי לעמוד בראש ועדה קטנה שהכינה תוכנית לארגון השירותים הסטטיסטיים של המדינה היהודית העשויה לקום. הוועדה הציעה להקים לשכה מרכזית הכוללת את כל ענפי הסטטיסטיקה ושפועלת בצורה המבטיחה את עצמאותה המדעית ואי תלותה בכל גוף פוליטי, עקרונות אשר נשמרו עד היום הזה. בזמן ההפוגה הראשונה של מלחמת העצמאות פרופסור בקי הוזמן על ידי בן-גוריון לתל אביב, מושבה הארעי של ממשלת ישראל הזמנית. שר האוצר אליעזר קפלן ביקש ממנו, בשם ממשלת ישראל, להקים את הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. הוא קיבל את ההזמנה תוך הבנה כי ימשיך במקביל את עבודתו באוניברסיטה וכי מדובר בתפקיד זמני. עקב כורח המציאות, הוא היה מנהל הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה של ישראל והסטטיסטיקן הממשלתי במשך 23 שנים. הלשכה, בימיה הראשונים בירושלים, הייתה מוסד צנוע ומנתה שמונה אנשים בלבד. היא שכנה בצריף מול "בית החולים ביקור חולים" ברחוב שטראוס, שם הניח פרופסור בקי את היסודות ללשכה, פיתח אותה והכשיר את טובי תלמידיו להמשיך בדרכו. הוא ניהל את הלשכה במקצועיות ובמסירות ונאבק על עקרונותיו ודעותיו. לאחר סיום תפקידו המשיך בעבודתו המדעית עד ימיו האחרונים[2].
בשנת 1995 נערך במדינת ישראל מפקד האוכלוסין המקיף האחרון במתכונת מלאה (מפקד בו מבקשים מכל משקי הבית במדינה למלא שאלון). במפקד הבא, שנערך בין דצמבר 2008 ליולי 2009, השתנתה מתכונת המפקד והוא הוגדר כ-"מפקד משולב", שבו נאספו נתונים רק מ–20% ממשקי הבית בישראל באמצעות ראיונות פנים אל פנים שבהם נכללו כ-400 אלף משקי בית, בנוסף לסקר טלפוני שנערך בקרב 250 אלף איש. לנתונים אלה צורפו נתונים שונים המבוססים על מרשם התושבים של משרד הפנים[3].
החל משנת 2002 מבצעת הלשכה אחת לשנה סקר חברתי המספק מידע על תנאי החיים של האוכלוסייה בגיל 20 ומעלה ובוחן את עמדות הפרטים לגבי היבטים שונים של חייהם. הסקר מבוסס על מדגם חדש בכל שנה ומספק מידע מעודכן על רווחת האוכלוסייה בישראל.
חלק מהנסקרים מתנגדים למסור את פרטיהם האישיים בטענה כי שמירת המידע בסודיות על ידי המדינה אינה מובטחת וכי מסירתם מהווה חדירה לחיי הפרט[4].
הלמ"ס הוא גוף חשוב בניהול של כלכלת ישראל משום שהוא מספק את הנתונים העיקריים שלפיהם מתקבלות החלטות בידי משרדי הממשלה לרבות האוצר, בנק ישראל ואף חברות עסקיות רבות. האמינות של הלמ"ס חשובה לצורך הפצת מידע בצורה נכונה ויעילה[5]. הלמ"ס מפרסם נתונים כלכליים חשובים כמו מדד המחירים לצרכן, נתונים על אבטלה, אינפלציה ונתוני צמיחה כלכלית[6].
לפי פרופ' דרור פייטלסון השפעה פוליטית על הלמ"ס עלולה לפגוע באמינות המידע על ישראל בעיני גורמים בעולם, ולגרור השפעות חמורות על תכנון התקציב. הוא תיאר כיצד שינוי בנתונים יכול ליצור רושם מוטעה בציבור, למשל ליצור רושם של הקלה במשבר הדיור[7]. זאת בעקבות פעולות של משטרים לא דמוקרטיים שנועדו להשפיע על גופים דומים ועל הנתונים במדינותיהם. לדוגמה בינואר 2022, נשיא טורקיה רג'יפ טאיפ ארדואן הביא להתפטרות ראש הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה משום שלדעתו נתוני האינפלציה לא משקפים את המצב במציאות[6].
ראש הלשכה הוא הסטטיסטיקן הלאומי. עד יולי 2016 תואר התפקיד היה ה"סטטיסטיקן הממשלתי"[8].
תפקידיו של הסטטיסטיקן נקבעו בסעיף 2 לפקודת הסטטיסטיקה (נוסח חדש) התשל"ב-1972: "הסטטיסטיקן יעמוד בראש הלשכה וינחה את המערכת הסטטיסטית במוסדות המדינה".
הסטטיסטיקן הממשלתי ממונה על ידי הממשלה, ותפקידו הוא לפעול משיקולים מקצועיים בלבד. מנהל את הלשכה באמצעות המשנה לסטטיסטיקן ושני סגנים: סמנכ"ל למינהל וסמנכ"ל מקצועי. מנהלי האגפים הבכירים כפופים, אף הם, לסטטיסטיקן הממשלתי.
שם | שנות כהונה |
---|---|
רוברטו בקי | 1948(קום המדינה)–1971 |
משה סיקרון | 1972–1993 |
יוסף יהב | 1994–2001 |
שלמה יצחקי | 2002–2012 |
דני פפרמן | 2013–2022 |
יואל פינקל | 2022– 2023 (ממלא מקום) |
ירון פלוס | 2023-מכהן |
הנתון הסטטיסטי הבולט ביותר שמפרסמת הלשכה הוא מדד המחירים לצרכן בישראל, המתפרסם מדי חודש ב-15 ומשקף את השינוי במחירי המוצרים הקמעונאיים בחודש החולף. מדדי מחירים נוספים הם "מדד התשומות לבנייה" ו"מדד מחירים סיטונאיים". חוזים רבים במשק מתבססים על הצמדה לאחד ממדדים אלה. נתון נוסף שזוכה לתשומת לב רבה הוא "השכר הממוצע למשרת שכיר" (ידוע יותר בשם "השכר הממוצע במשק"). גם מדד זה מתפרסם אחת לחודש, והוא משקף את השינויים בשכר הממוצע, בכלל המשק ולפי ענפים.
בין הפרמטרים שמפרסמת הלשכה: התוצר המקומי הגולמי, המודד את קצב הצמיחה במשק הישראלי, וכן הצריכה הפרטית לנפש, המלמדת על רמת החיים.
פרסומי הלשכה העיקריים הם:
הלשכה עורכת סקרים שוטפים שנתיים וחודשיים, וכן מבצעת סקרים ייעודיים אחת למספר שנים[9].
מדי כעשר שנים בערך עורכת הלשכה את "מפקד האוכלוסין והדיור", שבו 10–20% מכלל משקי הבית בישראל נדרשים להשיב לשאלון המשמש, לאחר עיבודו, למתן מידע דמוגרפי על תושבי המדינה. נתונים אישיים שנאספים במפקד זה נשמרים בסודיות מלאה, ורק המידע הסטטיסטי המופק מהם מוצג לציבור. במדינת ישראל נערכו מפקדי אוכלוסין בשנים: 1948, 1961, 1972, 1983, 1995, 2008 ו-2022. בעבר המפקד כלל את כל משקי הבית בישראל.
הלשכה עורכת מספר סקרים שוטפים למעסיקים, ביניהם: סקרי מדדי מחירים, סקר משרות פנויות, סקר מגמות בעסקים, סקר בנייה (התחלות בנייה, גמר בנייה ומכירת דירות) ועוד.
הלשכה עורכת מספר סקרים ייעודיים כדוגמת סקרי בריאות, סקר מקבלי תואר ראשון לבחינת שביעות רצונם, סקר מיומנויות ועוד.
במאי 2014 פרסם מבקר המדינה דו"ח המבקר את עבודת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, ובדגש על שיתוף פעולה חסר עם משרדי ממשלה שונים. עיקר הממצאים היו:[10]
תמונת המצב שהועלתה בביקורת מלמדת על ליקויים בפעולות של הלמ"ס ושל חלק ממוסדות המדינה בכל הנוגע לגיבוש המידע הסטטיסטי. המועצה הציבורית לא מילאה את תפקידיה, ובכך פגעה בקידום הפעילות הסטטיסטית במדינה. כתוצאה מליקויים אלה, לא הובטחה האיכות של חלק מהמידע הסטטיסטי הרשמי של המדינה ולא הונחה תשתית מקצועית מספקת של נתונים לשימושם של מקבלי ההחלטות במשרדי הממשלה, של מכוני מחקר ושל הציבור הרחב. על הלמ"ס לנקוט פעולות הנדרשות לשם שיפור הפעילות המשותפת שלה עם מוסדות המדינה בדרך שתאפשר לה לוודא שהמידע הסטטיסטי שהיא מפרסמת עומד בסטנדרדים המקצועיים הנדרשים בתחום הסטטיסטיקה; על מוסדות המדינה, לרבות אלה שנזכרו לעיל, לשתף פעולה עם הלמ"ס ולאפשר לה למלא את תפקידיה, וכן להביא לפניה מידע ולהתייעץ עמה ככל הנדרש על פי פקודת הסטטיסטיקה; על יו"ר המועצה לוודא שהיא תקבל החלטות אשר ייצקו תוכן לפעילותה ותמלא את תפקידיה על פי פקודת הסטטיסטיקה.
דו"ח של מרכז המחקר והמידע של הכנסת מדצמבר 2020 חשף, כי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה נמנעת מאיסוף נתונים על אוכלוסיית הלהט"ב בישראל מחשש לפגיעה ברגשות הסוקרים[11]. הדו"ח הוזמן לבקשת חברת הכנסת מיכל שיר ממפלגת הליכוד, ובתגובה אליו התחייבה שיר לפעול בעניין מתוך הכנסת.
מדיניות זו היא בניגוד לעמדת משרד האוצר משנת 2016 שקבע, כי על הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לאסוף את הנתונים במטרה להבין את מאפייניה וצרכיה של הקהילה[12]. בסיקור תקשורתי של כשל זה בינואר 2021, הסבירה הלשכה כי מדובר בבעיה הקיימת בכל העולם, והזמינה את נציגי ארגוני הקהילה הגאה בישראל למפגש מתוך נכונות לשנות את פני הדברים[12][13][14].
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.