שאלות נפוצות
ציר זמן
צ'אט
פרספקטיבה
המאה ה-16
התקופה שהחלה בשנת 1501 והסתיימה בשנת 1600 מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
Remove ads
המאה ה-16 היא התקופה שהחלה בשנת 1501 והסתיימה בשנת 1600. מאה זו נמצאת בשלב ראשוני של התקופה המודרנית[1], והעת החדשה.
במהלך המאה התרחשו שינויים משמעותיים במפה הגאופוליטית העולמית, כאשר האימפריה העות'מאנית התחזקה וכבשה שטחים רבים במזרח התיכון, שיצרו חיץ בין אירופה לבין המזרח הרחוק. חיץ זה האיץ תופעה נוספת בה האימפריה הספרדית של בית הבסבורג – שהיה בעל אחיזה בממלכות ברחבי אירופה – השתלטה על שטחים באמריקה הדרומית. במקביל יצרה האימפריה הפורטוגזית (שלקראת סוף המאה אוחדה גם היא תחת האימפריה הספרדית) רשת נמלים שהקיפה את אפריקה והמשיכה עד למזרח הרחוק, כנתיב סחר חלופי לזה היבשתי[2].
התפתחויות אלו חיזקו את חשיבותה של האימפריה הספרדית והדומיננטיות שלה באירופה בפרט ובנתיבי הסחר העולמיים בכלל, ומגמה זו התחזקה כאשר הספרדים החלו לנצל את המשאבים של יבשת אמריקה, שהתגלתה בידי האירופאים בסוף המאה הקודמת. הספרדים שגשגו במיוחד על רקע חולשתה של צרפת שהייתה שקועה בסכסוכים פנימיים במרבית המחצית השנייה של המאה, והספרדים ניסו למנף את היתרון שלהם כדי לדרוש מונופול על הסחר בכל מקום בעולם בו מונף דגל ספרדי. התפתחויות אלו בסחר הגלובלי, לצד יריבויות מקומיות באירופה, הובילו את אנגליה לזנוח את היריבות הוותיקה שלהם מול הצרפתים ולעבור בהדרגה ליריבות מול הספרדים שהתפתחה בסוף המאה למלחמה גלויה, במסגרת מלחמת שמונים השנים[3].
עליית הסחר האטלנטי העלתה את חשיבותם של הנמלים עם גישה נוחה לאוקיינוס האטלנטי, דוגמת ליסבון ואנטוורפן, שאיתגרו את הדומיננטיות של ונציה, שנהנתה מדומיננטיות בדרכי הסחר של הים התיכון ועדיין הצליחה לשמור על מעמדה על אף התחרות האטלנטית, והייתה משמעותית בתיווך סחורות בין אירופה למזרח הרחוק[4]. בנוסף, עליית הסחר הגלובלי הביאה את אירופה לתקופה של התרחבות כלכלית משמעותית, והתרחבות זו בתורה מילאה תפקיד מרכזי בתמורות רבות אחרות של תחילת העידן המודרני – חברתיות, פוליטיות ותרבותיות, רבות מהן רבים מהם קשורים הן לרנסאנס והן לרפורמציה[5], שפיצלה את הנצרות האירופית[6]. הגישה לסחורות חדשות והתייעלות שיטות הסחר הימיות העשירו את החיים החומריים וגרמו לצמיחת האוכלוסייה של אירופה אחרי שתי מאות של קיפאון. סוחרים, יזמים ובנקאים סחרו בהון בנפח חסר תקדים. רוב ההיסטוריונים רואים במאה ה-16 את תחילתו, או לפחות את התגבשותו, של הקפיטליזם המערבי, אם כי גרסה מוקדמת זו של הכלכלה המודרנית עדיין התאפיינה במשברים פיננסיים תכופים[5].
הגעת האירופאים לאמריקה גרמה להשפעות משמעותיות נוספות. בין היתר, השינויים שנגרמו לאוכלוסייה הילידית האמריקאית – בראשה תמותה ממגפות שהביאו איתם האירופאים – גרמו למותם של כ־90% מבני האוכלוסייה המקומית ביבשת[7][8], על פי חלק מההערכות, מתוך כ־60 מיליון איש, נותרו כ־6-5 מיליון[8].
במאה זו מתחילה המהפכה הקופרניקאית שמתניעה את המהפכה המדעית באירופה[9][10].
Remove ads
אירועים בולטים בעולם
הפסל דוד, אשר את יצירתו השלים הפסל מיכאלאנג'לו ב-1504, הוא אחד מהיצירות הנודעות ביותר מתקופת הרנסאנס.
הציור מונה ליזה, שנוצר על ידי האמן לאונרדו דה וינצ'י בסביבות השנים 1503 עד 1506, הוא כיום אחד מהציורים הנודעים ביותר בעולם.
.jpg)
- 1500–1523 – עלייתן של שושלות בוכריות ואיראניות במרכז אסיה הביאה בהדרגה לנפילתה של השושלת הטימורית ששלטה על שטחים נרחבים באזור זמן ממושך[11][12]
- 25 באפריל 1500 – "גילוי" ברזיל – הארמדה של פדרו קברל, שעשתה את דרכה מליסבון להודו עוגנת מול חופי ברזיל, באזור פורטו סגורו דהיום.
- 1501 – השושלת הספווית משתלטת על פרס והופכת את האסלאם השיעי לדת מדינה[11].
- 9 במאי 1502 – כריסטופר קולומבוס יוצא מספרד למסעו הרביעי והאחרון לעולם החדש.
- 8 בספטמבר 1504 – הפסל דוד של מיכלאנג'לו הושלם.
- 1507 – לאונרדו דה וינצ'י מצייר את המונה ליזה.
- 1 בנובמבר 1512 – הקפלה הסיסטינית נפתחת לציבור לראשונה לאחר סיום ציור התקרה על ידי מיכלאנג'לו.
- 1514 – התחילה הפקת הזהב בקריביים, על ידי האירופאים הקולוניאליסטים. זו נקודת ציון לראשית ניצול משאבי אמריקה לרווחת האימפריות האירופאיות, שהתעצמה לאורך המאה והמשיכה במאות שלאחר מכן. באזורים מסוימים, כמו פרו ובוליביה המודרניות, לווה ניצול האוכלוסייה בהגירה כפויה של צעירים לאזורי מכרות, מהלך ששינה את הדינמיקה החברתית המקומית[13].
- 1516 – מוקם הגטו היהודי הראשון בהיסטוריה בוונציה.
- 1516–1517 – כיבוש הלבנט, מצרים וחצי האי ערב בידי האימפריה העות'מאנית בהנהגת הסולטאן סלים הראשון[11].
- 1519 – קרל החמישי, מבית הבסבורג, יורש, בעקבות מהלכי נישואין מתוחכמים, טריטוריות אדירות שכוללות את האימפריה הרומית הקדושה (ששלטה על נסיכויות רבות במרכז אירופה), ספרד, חצי האי האיטלקי (שהיה אז בשלטון ישיר של ספרד) והטריטוריות הספרדיות באמריקה. מהלך זה הייתה תוצאה של מגמה שהתפתחה מזה מספר דורות באירופה, של מנגנוני ירושה שלא יביאו לפיצול אלא לשלטון ריכוזי ויעיל יותר. מצב זה, בו הבסבורג שולטים על מרבית השטחים שמקיפים את צרפת, הוא אחד השיאים במתיחות שתאפיין את אירופה קרוב למאה שנים – בין בית הבסבורג לכתר הצרפתי. צרפת, אל מול שיטת הנישואין של הבסבורג, הצליחה בינתיים לשמור על נאמנות גבוהה בטריטוריות שבשליטתה בזכות שכלול שיטת ירושה של שטחים פיאודלים בקרב האצילים. בנוסף, צרפת שהייתה לכאורה בעמדת נחיתות מול ההבסבורגים, ניצלה לטובתה את הסרבול וחוסר התיאום בין האזורים השונים שבשליטתם. במקרים רבים נאלצו ההבסבורגים להפחית את השלטון הריכוזי לטובת שיקולים אזוריים. צרפת קיימה בתקופה זו ברית עם האימפריה העות'מאנית, שאיגפה את ההבסבורגים ממזרח. אנגליה הסמוכה הייתה מזוהה עם תמיכתה בבית הבסבורג, אולם לאורך המאה צידדה במקרים שונים בצרפת כדי לקדם את האינטרסים שלה[14].
- 20 בספטמבר 1519 – פרדיננד מגלן מתחיל במסע סביב העולם. עם חמש ספינות הוא מפליג מפורטוגל לכוון איי הודו.
- 8 בנובמבר – הרנאן קורטס נכנס לטנוצ'טיטלאן, ומלך האצטקים, מונטזומה, מקבל אותו.
- 1525-1520 – סדרה של מרידות בבית הבסבורג מחלישות את השלטון המרכזי. מרד האבירים (1522) ומרד האיכרים (1525) מתקיימות באימפריה הרומית הקדושה על רקע הרפורמציה הפרוטסטנטית. מרד הקומונרוס (אנ') (1521-1520) בספרד, לב האימפריה, סימן במיוחד את רגע חולשתה[14].
- 6 בספטמבר 1522 – הספינה "ויטוריה", אחת מספינותיו של פרדיננד מגלן, שבה לספרד ועל סיפונה 18 איש בלבד, מגלן עצמו נהרג במהלך המסע. בכך הפכה ה"ויטוריה" לספינה הראשונה אשר הקיפה את כדור הארץ.
- 22 באפריל 1529 – חוזה סרגוסה – דייק את חוזה טורדסיאס שחילק את הלגיטימיות של שליטה בעולם בין האימפריה הספרדית והפורטוגזית[15].
- 16 בנובמבר 1532 – ההרפתקן הספרדי פרנסיסקו פיסארו שובה את אטוואלפה, קיסר האינקה האחרון, וטובח את 6,000 חברי פמלייתו הלא-חמושים בקרב קחאמרקה.
- בניית חומות ירושלים בשנים 1535–1538 על ידי סולימאן הראשון.
- 28 בספטמבר 1542 – חואן רודריגס קבריו הוא האירופי הראשון המגיע לשטח המזוהה עם קליפורניה כיום.
- 1552–1556 – ממלכת רוסיה השתלטה על אזורי המפתח של חאנות קאזאן והביאה לסופה. בעקבות גישתה של רוסיה לים הכספי התגברה השפעתה הכלכלית, הצבאית והתרבותית עם אזור הקווקז ומרכז אסיה[16].
- 23 בינואר 1556 – רעידת אדמה במגניטודה 9.0 במחוזות שאאנשי וגאנסו בסין גורמת ל-850,000 הרוגים.
- 1564 – מתיישבים צרפתים פרוטסטנטים הקימו מושבה באזור שלימים ייקרא פלורידה. זה היה אחד הניסיונות הראשונים להקמת מושבות באמריקה הצפונית. בשנה לאחר מכן הספרדים הקימו מוצב צבאי סמוך ובהמשך סילקו משם את הצרפתים. בהמשך המאה דייגים בסקים, אנגלים וצרפתים החלו לפקוד את החופים הצפוניים של היבשת, וחלקם הקימו מחנות קבועים למחצה, בעיקר למטרות ייעול הסחר מול הילידים האמריקאים[17].
- 1568 ואילך – מלחמת שמונים השנה התחילה עם מרד של ארצות השפלה נגד ספרד ההבסבורגית ששלטה באזור הולנד. בשנות ה־80 האנגלים, שתמכו בהולנדים, שלחו אלפי חיילים בניסיון לסייע במצור על אנטוורפן, והמאורע הוביל למלחמה ישירה בין ספרד לאנגליה. בהמשך העשור הצליח הצי האנגלי לנצח את הצי הספרדי, שהיה עד אז הצי הגדול והמתקדם באירופה[3]. המלחמה מנעה מצד אחד הגעת סחורות לארצות השפלה ודחפה סוחרים לייצר ערוצי סחר חלופיים, ובמקביל עודדה סנטימנט אנטי ספרדי בקרב סוחרים הולנדים מסביב לעולם, וגורמים שונים שיתפו פעולה בטיפוח מנגנוני סחר אלטרנטיביים לאלו בשליטת הספרדים והפורטוגזים (שאוחדו בסוף המאה). תהליכים אלו היו הרקע גם לפריצת דרך טכנולוגית של ההולנדים הן בשכלול בניית הספינות והן בטכניקות ניווט. כל אלו אתגרו את הדומיננטיות של המעצמות האיבריות בסחר העולמי, והעלו את חשיבותם של ההולנדים, שהצליחו באזורים מסוימים לפתח נתיבים על חשבון אלו של סוחרים פורטוגזיים[18].
- 20 במאי 1570 – האטלס המודרני הראשון יוצא לאור.
- 1578 – רואה אור הבנקאו גנגמו (אנ'), אוגדן סיני שמאגד בתוכו את כל רשמיה של הרפואה הסינית, כולל מיונם של כ-1,000 צמחי מרפא[19].
- 1578 או 1581 – מסעה הצבאי של האימפריה הרוסית מזרחה הצליח להכריע את צבאו של קוצ'ום חאן (אנ'), ששימש כגורם המארגן העיקרי ששלט בחאנות סיביר. ללא ההנהגה הצבאית, עד סוף המאה עברה סיביר לשליטת האימפריה הרוסית ללא התנגדות משמעותית[20].
- 1581 – האיחוד האיברי בין האימפריה הפורטוגזית והספרדית, תחת הכתר הספרדי.
- 27 ביולי 1586 – סר וולטר ראלי מייבא לראשונה טבק מאמריקה לאנגליה.
- במחצית השנייה של המאה התחזקו שיתופי פעולה פרסים ורוסים בהקשר אנטי עות'מאני, תוך ניסיונות – שלא הבשילו – לקיים ברית צבאית של ממש[16].
- 1593 – המסע המתועד המוקדם ביותר של מסע סחר מהולנד לאפריקה, שהוביל לפיתוח נתיב סחר אזורי בהובלת ההולנדים[18].
- הרפורמציה – ייסוד התנועות הנוצריות הנצרות הפרוטסטנטית והפוריטניות, שיצאו נגד השחיתות של הכנסייה הקתולית. הכנסייה הגיבה לרפורמציה בהגברת האדיקות, שכונתה קונטרה-רפורמציה[6].
- הספרדים משתלטים על רוב יבשת אמריקה (להוציא את ברזיל, עליה משתלטים הפורטוגלים).
- תחילתו של סגנון הבארוק באירופה.
- ראשית הקולוניזציה של ברזיל על ידי הפורטוגלים.
- ניסיון כושל לכיבוש אנגליה הפרוטסטנטית על ידי ספרד – פליפה השני, מלך ספרד ופורטוגל שולח את "הארמדה הבלתי מנוצחת" לעבר חופי אנגליה. נקודת מפנה במאזן הכוחות באירופה.
- לונדון של העידן האליזבתני צומחת במאה זו מכמות תושבים אשר קטנה מ-60,000, עד לכ-215,000, והופכת לאחת משלוש הערים הגדולות באירופה, לצד פריז וקונסטנטינופול[21].
- התפשטותה של הנצרות למזרח הרחוק, ובמיוחד ליפן והודו. במחצית השנייה של המאה ממירים את דתם לנצרות כ-300,000 יפנים[22].
- שיאה של סובלנות של מנהיגים מוסלמים במרכז ודרום אסיה כלפי דתות סינקרטיסטיות, מעודד את התפתחותן של דתות אלו. בתקופתו של אכבר הגדול (1542–1605) התגברה המגמה במיוחד בעקבות שאיפתו ליצור דת אחת לכל האימפריה המוגולית[23].
- רוב מאה זו נמצאת בין שני הגלים של תקופת "עידן הקרח הקטן" ומאופיינת בהתחממות יחסית של הטמפרטורה[24]. עם זאת, החל מסביבות 1560 החל גל נוסף של התקררות[25].
- לאורך המחצית הראשונה של המאה התבססו קשרי גומלין בין ממלכת פורטוגל לבין ממלכת במערב–מרכז אפריקה ובראשן ממלכת קונגו וממלכת נדונגו (אנ'), סביב שיתוף פעולה בסחר עבדים ובסוגיות נוספות. בשליש האחרון של המאה השתנתה המדיניות של פורטוגל בעקבות הערכות למצבורי זהב וכסף באזור, והחלה לוחמה בלתי פוסקת עם המקומיים, במקביל לעסקאות חליפין בהן החליפו הצ'יפים האפריקאים עם הפורטוגזים עבדים בתמורה לנשק חם וסחורות מאירופה או אמריקה. בעשורים האחרונים החלו להופיע באזור קבוצות מקומיות של שודדים שלכדו אנשים לעבדות, והפורטוגזים החלו לסייע לקבוצות אלו[26].
- האימפריה הפורטוגזית התקדמה בהדרגה מהחוף המערבי של אפריקה והשתלטה על ערי מפתח מפותחות בחוף המזרחי. הקמפיין הפרוטוגזי גרם לדעיכתן הכלכלית והתרבותית של ערי החוף המזרחי ביבשת[26].
- בשנת 1543 המאה פרסם ניקולאוס קופרניקוס את מסקנתו כי מבנה מערכת השמש המסורתי שהציבה את כדור הארץ במרכז שגוי. פרסומו, שהיה קריאת תיגר נדירה על התפיסות המקובלות מזה מאות שנים, שמקורן בפילוסופים של יוון העתיקה, התקבל בתחילה בהסתייגות רבה, אולם בהמשך המאה האסטרונום טיכו ברהה הקדיש מאמצים רבים לאיסוף נתונים מהמנים, שהכריעו עם הזמן לטובת גישתו של קופרניקוס. התפתחות זו, שכונתה "המהפכה הקופרניקאית", נחשבת לראשית המהפכה המדעית, מכיוון שהיא מדגימה את ההתמקדות באיסוף מסודר של נתונים הניתנים לבדיקה מחודשת, וקביעת המסקנה בהתאם לנתונים[10].
- במאה זו עלתה בהדרגה הדומיננטיות של הלוחמה הימית, ותופעה זו גרמה להגדלת הציים. לדוגמה, הצי הספרדי גדל פי 3 בתוך 12 שנים, בין השנים 1574-1562[27].
- במחצית הראשונה של המאה המשיכה המגמה של שושלת מינג, של מעבר ממשק פתוח יחסית למשק אוטרקי יותר. בסביבות מחצית המאה נראה שנשכחה אמנות בניית הספינות הגדולות שהייתה קודם לכן בסין[28].
- לקראת סוף המאה התמוטטה אימפריית סונגהאי[18].
- אירופה חוותה במאה זו תהליך של עיור, כאשר כמות התושבים שמתגוררים בערים עלתה מכ־5.6 בתחילת המאה ל־7.6 בסוף המאה. הערים הגדולות ביותר באירופה הגיעו במאה זו לגדלים שהיו חסרי תקדים בהשוואה לגודלן של ערי ימי הביניים[29].
- יהדות אירופה בתקופה שלאחר גירוש ספרד חוותה באופן כללי תקופה מתמשכת של דיכוי ונדידה. קהילות יהודיות נדדו מממלכות קסטיליה וארגון הספרדיות לפורטוגל, ובהמשך גורשו גם משם ונדדו לאזורים אחרים דוגמת חצי האי האיטלקי, ארצות השפלה המאוחדות (הולנד המודרנית), סלוניקי, או האימפריה העות'מאנית. בהולנד תרמו היהודים לפיתוח הכלכלי, ובסלוניקי ובקהיר למשל הקהילות היהודיות שגשגו. עם זאת, באיטליה ובמקומות אחרים באירופה הם הוגבלו מאוד, והחל הנוהג לתחום את הקהילה היהודית בגדרות שננעלות מדי לילה[29].
- ראשית העת המודרנית התבטאה באירופה בשינויים חברתיים שונים, ביניהם עליית גיל הנישואים בקרב נשים, ככל הנראה בעקבות התועלת הכלכלית של נערות למשק הבית (בימים ההן כלה שמתחתנת עוברת לגור עם משפחת בעלה). אם בימי הביניים גיל הנישואין המקובל לנשים היה ראשית פוריותן (וגם זה לא תמיד), ברישומים מהמאה ה־16 גיל הנישואין הממוצע גבוה משמעותית – לרוב אמצע שנות ה־20 בקרב שני בני הזוג. תופעה של אי־נישואים הפכה גם היא לנפוצה יותר[30].
Remove ads
כלכלה
- מרקנטליזם – מגיע לשיאו בתקופה זו[31].
- במחצית השנייה של המאה החלה עלייתו של מודל חברות הצ'ארטר (אנ'), שפעלו כמונופולים של סחר או קולוניזציה מטעם ממשלות. ממשלות אנגליה, צרפת והולנד עמדו מאחוריי חברות בסגנון זה. בשנת 1555 נוסדה החברה המוסקבאית, שהייתה החברה הראשונה שפעלה במודל זה[32][33].
- האירופים משתלטים על השיט והמסחר באוקיינוס ההודי. בתחילה יוצרים הפורטוגלים לעצמם מונופול על המסחר האירופי עם הודו והמזרח הרחוק. בעקבותיהם מגיעים בשלהי המאה ה-16 לאזור גם ההולנדים והאנגלים.
- האירופים מגלים את אינדונזיה ואיי מרקיז ומשתלטים על המסחר באזורים אלה.
- הסחר הבינלאומי שהובילו האירופים, הוביל להגדלה משמעותית של ההיצע באזורי סחר משמעותיים לכלכלתם, דוגמת המזרח הרחוק, ואלו הובילו לירידה במחירים של סחורות רבות[34].
- במאה זו שימוש בפטנטים מלכותיים הופך נפוץ באזורים מסוימים באירופה, ביניהם מדינות חצי האי האיטלקי ואנגליה. פטנטים אלו היו מעניקים מונופולים זמניים ליוצרים וחברות על מסחר במוצרים מסוימים. הפטנטים המלכותיים לא עסקו בזכויות היוצרים, אלא בהסדרת יכולתה של המדינה לקבל מיסים ולהשפיע על תוכן היצירות[35][36].
- מאה זו מאופיינת באירופה בשגשוגן של ערי נמל מרכזיות, שנהנו הן מגידול האוכלוסייה והעיור, והן מצמיחת המסחר הבינלאומי[29]. בים הצפוני לאירופה, במחצית הראשונה של המאה, בלטו בשגשוגן אנטוורפן וברית של ערים גרמניות שכונתה "ברית הנזה". חשיבותה של אנטוורפן בפתיחת מלחמת 80 השנים, הורידה את העיר מחשיבותה, ובים הצפוני תפסה בהדרגה אמסטרדם את מקומה כעיר הדומיננטית ביותר, לצד ערי "ברית הנזה"[4][29]. שינוי מגמה נוסף היה הפחתת התחרות על אותם המשאבים בין הערים המרכזיות בכל אזור, ותחילת אפיונן של ערים מסוימות כמתמחות בנישות כלכליות מסוימות, כך שערים מסוימות למעשה פעלו בשיתוף פעולה כדי למקסם את היעילות הכלכלית של כולן יחד[29].
- אינפלציה באירופה – התגברות הסחר הבינלאומי גרמה לכניסה של סחורות חדשות לאירופה, ביניהן גם מתכות ששימשו למטבעות. בשנת 1550 הגיע לספרד (ומשם, בהדרגה, לשאר אירופה) מלאי כסף משמעותי מפוטוסי שבאמריקה. נוסף על כך, טכניקות מתקדמות יותר לניצול מיטבי יותר של פירי חפירה הגבירו את מלאי הכסף מתוך אירופה עצמה. מגמות אלו היו בין הסיבות לתופעה שהייתה חריגה עד אז, של אינפלציה מתמשכת לאורך כל המאה. תופעה זו כונתה "מהפכת המחירים". המידע בנושא אמנם חסר, אולם על פי הערכות נפוצות, מלאי הכסף באירופה גדל פי 3.5-3 לאורך המאה כולה. מבחינת המחירים עצמם, על פי אחד החישובים, המחירים עלו במהלך המאה במונחים נומינליים פי שישה ובמונחים ריאליים פי שלושה. בשלב בו הייתה הכלכלה המודרנית באותה תקופה, הסיבות לאינפלציה לא היו ברורות לכל, וגורמים שונים האשימו אלו את אלו בעליית המחירים, כך שהאינפלציה הגבירה את המתחים החברתיים באותה התקופה. לצד זאת, תאורטיקנים שונים דוגמת ג'ון מיינרד קיינס סברו כי התמריצים שייצרה האיפלציה בשוק הם חלק תחום בהתגבשות ראשית הקפיטליזם המודרני[37].
- תופעה נוספת שצוברת תאוצה באירופה במאה זו, מכונה בדרך כלל "פרוטו־תעשייתיות". בתהליך זה, טכנולוגיות של תעשייה מוקדמת, כמו טוויית בדים או אריגה, הופכות נפוצות יותר, במיוחד באנגליה וגרמניה, ומאפשרות ליותר משפחות לבצע מיקרו־ייצור של מוצרים בכפרים. תהליך זה התקדם בניגוד לניסיונן של הגילדות המקצועיות לשמר את היכולת המקצועית תחת אחריותן, ואיפשר להמונים גישה זולה יותר לתוצרים של מלאכות שקודם לכן היה אפשר להשיג רק מבעלי מלאכה החברים בגילדות, ולעיתים אף איפשר לכפריים להשיג הכנסה נוספת, שסייעה במיוחד בתקופות בצורת[38].
- בנקאות – מאה זו היא אבן דרך בהתפתחות הבנקאות, בשלב זה באירופה (בתחילה בדרום גרמניה), כמוסדות יעילים לסחר בינלאומי[39].
Remove ads
תגליות והמצאות
המאה לא מאופיינת בשינויים טכנולוגיים דרמטיים במיוחד, כמו שהיא מאופיינת, באירופה, בשיפור מתמיד של מסורות טכנולוגיות ישנות יותר, דוגמת בניית ספינות, כרייה ומטלורגיה, ייצור זכוכית, ייצור משי, ייצור שעונים וטכנולוגיית כלי נשק. פיתוחים אלו, לצד מגמות חברתיות וכלכליות, הניחו את הקרקע לקראת שינויים דרמטיים יותר במאות הבאות, דוגמת הכלכלה הקפיטליסטית המודרנית והמהפכה התעשייתית[38].
- טכנולוגיית שריון הלוחות מגיעה לשיאה עם פיתוח שריון לוחות גותי (שהחל במאה ה-15) ושריון לוחות מקסימיליאן. עם זאת, בחלוף המאה השריון דעך עד שנעלם משדה הקרב עקב התפתחות כלי ירייה ונשק חם שיכלו לחדור שריון וניתן היה לתפעלם בקרב באופן סביר (מבחינת אמינות, משקל וקלות תפעול) ואפקטיבי (מבחינת טווח ירי, קטלניות ויכולת חדירת שריון).
- התפתחות כלי נשק: התותח, האקדח, הארקבוז (שהיה נפוץ במשך רוב המאה ה-16), המוסקט (שמאפיין בעיקר את המאה ה-17 ואילך).
- אנדריאס וסאליוס מפרסם את ספרו, De humani corporis fabrica (אנ'), ספר אנטומיה שפרץ דרך בכך שהצליח להשתחרר מטעויות נפוצות שהתקבעו בתפיסה (1543)[40].
- גלילאו גליליי מגלה את שוויון הזמן של תנודות המטוטלת וממציא את המאזניים ההידרוסטטיים (1583–1587) ואת המדחום הראשון. ומבצע ניסויים בנפילת הגופים מעל המגדל הנטוי בפיזה (ב-1590–1591).
- המיקרוסקופ.
- גלגל הטוויה יוצר מהפך בייצור הטקסטיל.
- תירס, תפוחי אדמה, שוקולד ועגבניות יובאו לראשונה לאירופה במהלך המאה ה-16 מאמריקה.
- מסמכים בני התקופה מעידים על שימוש בטכניקה בסיסית של חיסון לאבעבועות שחורות בסין[41].
- אמברואז פרה, שנחשב לאבי הניתוחים המודרניים, ניצל את הידע החדש על אנטומיה כדי ליצור פריצת דרך ביעילות ניתוחים[40].
- פילוסוף הטבע פאראצלסוס איגד את המסורות הטרום־כימיות, שכללו את מסורות האלכימיה, תפיסות מיסטיות לגבי חומר וידע נוסף שהצטבר. אמנם עבודתו הייתה לפני שהמהפכה המדעית הגיעה לתחום הכימיה, והתבססה על רעיונות לא־מדעיים דוגמת ארבעת היסודות, אולם היא השפיעה מספר דורות קדימה והייתה חלק מהיסודות מהם נבע ראשיתו של מדע הכימיה המודרני[10].
תרבות ואמנות
- בתקופה זו מתחילה פריחה תרבותית באירופה, שבאה לידי ביטוי ביצירות ספרותיות, פיסול, ציור, מוזיקה וארכיטקטורה[18].
- ברוב מערב אירופה הייתה זו תקופת שלהי ימי הביניים והסגנון האדריכלי השולט היה אדריכלות גותית מאוחרת, כולל בתת-סגנונות מקומיים (כגון סגנון גותי ניצב באנגליה). לעומת זאת, באיטליה, זו הייתה תקופת הרנסאנס בה קמו לתחייה האמנויות הקלאסיות (בהן ציור, פיסול, פילוסופיה ומדעי הטבע). מבחינת אדריכלות, אדריכלות הרנסאנס התבטאה בתחייתה של האדריכלות הקלאסית ושילוב שלה עם אלמנטים של אדריכלות גותית.
- תקופה זו נחשבת לתחילתה של תקופת הציור המודרני בסין. יש הרואים בעבודותיו של שו וויי (אנ') את נקודת הפתיחה של תקופה זו[42].
- בשנת 1583 הגיע לסין הכומר האיטלקי, מטאו ריצ'י, והפגיש את סין עם מאפייני תרבות מערבית, ביניהם תפיסות דתיות ומדעיות וכן מוזיקה וציור מערבי[42]. מפגש-תרבויות הוסיף גוונים חדשים לתרבות הסינית באזורים מסוימים.
- בצפון הודו תחת האימפריה המוגולית פריחה תרבותית באה לידי ביטוי, בעיקר במחצית השנייה של המאה, בבנייתם של מבנים מונומנטליים בולטים ובסגנונות ציור חדשניים[43].
- בארצות המוסלמיות, ובעיקר במזרחן, החלה מגמה חלוצית של ציור תוך התכתבות עם סגנונות היסטוריים. תקופה זו התאפיינה בקונפליקטים רבים בין רצונם של הציירים לחופש אומנותי לבין הגחמות המתחלפות של הפטרונים השונים. במזרח ארצות האסלאם כמה מהזרמים המרכזיים בתקופה זו עסקו בסגנונות של ציור מיניאטורי. לקראת סוף המאה אחד מהזרמים המשמעותיים היה ציור מיניאטורי ששם במרכז ידוענים, כמו משוררים, אנשי אצולה ואנשי חצר. באימפריה הספווית התאפיינו היצירות – ציורים, יצירות טקסטיל או שטיחים – מחד בצורות גאומטריות ומאידך בדמויות אנושיות או חייתיות[44].
- פריחה תרבותית באימפריה העות'מאנית:
- ראשיתו של סגנון האדריכלות העות'מאני, שבא לידי ביטוי גם במסגדים, מאוזוליאומים ומדרסות, וגם בהתפתחות עיצובם של מבנים ציבוריים חדשים. הסגנון שילב מאפיינים של סגנונות המזוהים הן עם הנצרות והן עם האסלאם, לצד מאפיינים שהושפעו מאדריכלות איטלקית מאותה התקופה, ובאופן כללי התאפיין בבנייה יעילה ופרגמטית. הבנייה העות'מאנית השפיעה על אזורים סמוכים דוגמת פרס, והושפעה ממנה חזרה. בתקופה זו נבנים כמה מהמבנים המזוהים עם קו הרקיע של איסטנבול גם בראשית המאה ה-21[45].
- בתקופה זו התגבשה תעשייה עות'מאנית אומנותית סביב ייצור עבודות מתכת ומשנהב, שטיחי אוסאק (אנ') וטכניקות חדשות לייצור טקסטיל. תעשייה זו השפיעה על עיצובם של חפצי נוי ואמנות דקורטיבית באירופה במשך מאות שנים[45].
- במאה זו פרח באזור טורקיה תיאטרון הצלליות, הקאראגוז, והתפשט בהדרגה לאזורים סמוכים נוספים[46].
Remove ads
אסונות ומגפות
ערים חדשות
- מומבאי (1507)
- צ'נאי (1522)
- ג'קרטה (1527)
- לימה (1535)
- בואנוס איירס (1536)
- בוגוטה (1538)
- סנטיאגו דה צ'ילה (1541)
- הלסינקי (1550)
- סאו פאולו (1554)
- ריו דה ז'ניירו (1565)
- מנילה (1571)
- ארכנגלסק (1584)
- היידראבאד (1592)
אישים בולטים
פילוסופים
- מישל דה מונטן, פילוסוף צרפתי ממוצא יהודי, מחבר הספר "מסות" (1533–1592).
אמנים
- מיכלאנג'לו בואונרוטי, פסל וצייר איטלקי (1475–1564).
- מיגל דה סרוואנטס, סופר ספרדי, מחבר הספר "דון קישוט" (1547–1616).
- ויליאם שייקספיר, מחזאי ומשורר אנגלי (1564–1616).
- פייטרו פרנקווילה, פסל צרפתי (1548–1615).
- לואיש דה קמואש, משורר פורטוגלי, מחבר היצירה האפית "הלוזיטנים" (1524–1580).
- לאונרדו דה וינצ'י, איש אשכולות איטלקי, מגדולי אמני הרנסאנס (1452–1519).
מדענים
- גלילאו גליליי, מדען איטלקי (1564–1642).
- קלוד באשה, מתמטיקאי וחידונאי צרפתי (1581–1638).
- פדרו נונש, מתמטיקאי יהודי מומר פורטוגלי (1502–1578).
- טיכו ברהה, אציל ואסטרונום דני, המדויק מבין האסטרונומים שפעלו באמצעות עין בלתי מזוינת (1546–1601)
- יוהאנס קפלר, אסטרונום, מתמטיקאי ואסטרולוג גרמני, נחשב לדמות מפתח בהתפתחות האסטרונומיה והמדע המודרני במאה ה-17 (1571–1630).
מדינאים
- מנואל הראשון, מלך פורטוגל. שיגר להודו את הארמדות של ואסקו דה גאמה ופדרו קברל (מגלה ברזיל). הוציא אל הפועל בכפייה את הטבלת יהודי פורטוגל לנצרות.
- מרטין לותר, מייסד הנצרות הפרוטסטנטית (1483–1546).
- הרנאן קורטס, כובש מקסיקו בשמה של ספרד (1485–1547).
- תומאס מור, פוליטיקאי וסופר אנגלי (1478–1535).
- המלך הנרי השמיני מאנגליה, מייסד הכנסייה האנגליקנית (1491–1547).
- המלך פרנסואה הראשון, מלך צרפת, נחשב לשליט הרנסאנסי הראשון של ארצו (1494–1547).
- סולימאן הראשון, נקרא גם "סולימאן הגדול", שליט האימפריה העות'מאנית (1494–1566).
- קרל החמישי, הראשון שהוכרז כמלך ספרד (1500–1558).
- ז'ואו השלישי, מלך פורטוגל, הקים את האינקוויזיציה הפורטוגזית והוביל את הקולוניזציה הפורטוגלית בברזיל.
- פיליפ השני מלך ספרד, שהכריז על עצמו מנהיג הזרם הנוצרי שהתנגד לרפורמציה.
- אליזבת הראשונה, מלכת אנגליה (1533–1603)
- המלך אנרי הרביעי מצרפת, מסיים את מלחמות הדת בצרפת, ואיחד את הממלכה תחת שלטונו (1553–1610).
אחרים
- נוסטרדמוס, רופא ואסטרולוג צרפתי ממוצא יהודי (1503–1566). התפרסם לראשונה בזכות טיפול רפואי חדשני שלו למגפה שפרצה בשנת 1546, אך הוא ידוע בעיקר ככותב חרוזים של מאות בתים שהתיימרו לנבא את העתיד.
- גיום פוסטל (25 במרץ 1510 – 6 בספטמבר 1581) היה איש אשכולות, פוליגלוט, מזרחן ופילוסוף צרפתי, נוצרי-קתולי שחי בתקופת רנסאנס. עסק בחקר התאולוגיה היהודית והמוסלמית, בספרות הקבלה והמיסטיקה הקדומה והיה ידוע בתקופתו כמומחה לתרבות המזרח התיכון ולשפות שמיות.
דיוקן דרושאוט מ-1623, אחד משני דיוקנאות שמזוהים בוודאות כדיוקנאות של שייקספיר
מרטין לותר, מייסד הנצרות הפרוטסטנטית
אישים בולטים ביהדות
- רבי יוסף קארו, מחבר שולחן ערוך (1488–1575).
- רבי משה איסרליש, מחבר "המפה" על שולחן ערוך (1520–1572).
- רבי יצחק לוריא או האר"י, גדול מקובלי צפת (1534–1572).
- רבי יהודה ליווא בן בצלאל – המהר"ל מפראג, רב, פוסק הלכה, מקובל והוגה דעות, מגדולי ישראל הבולטים בתחילת העת החדשה. (1512–1609)
- רבי שמואל די מדינה – המהרשד"ם – רב, דיין ומנהיג קהילתי, מגדולי ומחשובי הפוסקים באימפריה העות'מאנית (1506–1589)
- רבי יעקב בן יצחק אשכנזי – פוסק ודרשן, שפרסם את הספר "צאינה וראינה" (1550–1624).
- ישעיה הלוי הורוביץ (המכונה השל"ה הקדוש) – מגדולי רבני אשכנז, מחבר היצירה בתחום המוסר היהודי "שני לוחות הברית" (1565–1630).
- דוד הראובני (1483–1538) הרפתקן ונוסע יהודי, אשר מאמצו העיקרי הושקע במגעים עם האליטה הנוצרית, במטרה להקים מדינה ליהודים בארץ ישראל.
- דונה גרציה נשיא (1510–1569) נדבנית ומדינאית יהודיה.
- הרננדו אלונסו, היהודי הראשון שידוע עליו ביבשת אמריקה (הגיע למקסיקו עם הקונקיסטאדור הרנן קורטס ב-1519).
Remove ads
קישורים חיצוניים
המאה ה-16, דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
Wikiwand - on
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Remove ads