שאלות נפוצות
ציר זמן
צ'אט
פרספקטיבה
המגדלור באלכסנדריה
אחד משבעת פלאי תבל של העולם העתיק מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
Remove ads
המגדלור באלכסנדריה, הידוע גם בתור פַֿארוֹס אלכסנדריה (ביוונית עתיקה: ὁ Φάρος τῆς Ἀλεξανδρείας) היה המגדלור הראשון בעולם, ובין המגדלורים המוכרים והחשובים ביותר לאורך ההיסטוריה.[1] המגדלור הוקם במאה השלישית לפנה"ס (280 לפנה"ס בקירוב[2]) על אי סמוך לאלכסנדריה בשם פַֿארוֹס. המגדלור הגיע ככל הנראה לגובה של כ-110 מטרים[3] והיה לאחד הבניינים הגבוהים ביותר בעולם במשך כמעט מילניום, שני רק לפירמידה הגדולה של גיזה.[4] המגדלור נבנה תחת שלטון מצרים התלמיית, בתקופתו של תַּלְמַי השני פילדלפוס. המגדלור נהרס בהדרגתיות כתוצאה ממספר רעידות אדמה בין השנים 956 ו-1323, עד השמדתו הסופית במאה ה-14. המגדלור נחשב לאחד משבעת פלאי העולם העתיק.
Remove ads
תאריך בנייתו
המגדלור החל להיבנות במחצית הראשונה של המאה השלישית לפנה"ס. לאחר כיבוש מצרים בידי אלכסנדר הגדול ומותו, תלמי הראשון נהיה למלך והכריז על תחילת בנייתו בשנת 305 לפנה"ס. עם זאת, תהליך בניית המגדלור החל רק מספר שנים לאחר מכן.[5] תאריך תחילת בניית הבניין נתון לוויכוח. על פי אנציקלופדית סודא, בניית המגדלור החלה בשנת 297 לפנה"ס, ותמה בשנת 283 לפנה"ס. על פי דעה אחרת, בנייתו החלה בשנת 300 לפנה"ס ותמה בשנת 283 לפנה"ס.[6] השנה בה החלה הבנייה לא ידועה, אך קיימת הסכמה לגבי שנת סיומה, ונראה כי ארכה פחות מ-20 שנה.
Remove ads
מיקום
המגדלור נבנה על האי פארוס, בסמוך לעיר אלכסנדריה שבמצרים. האי נמצא במרחק של קילומטר אחד מהחוף של אלכסנדריה ובו נערך תרגום השבעים - תרגום התורה לשפה היוונית.[7] המגדלור נבנה על הקצה המזרחי של האי, שזמן קצר לפני כן התחבר לחוף אלכסנדריה בעזרת הדרך הסלולה הפסתדיום. בעת בניית המגדלור, כבר היו על האי שני נמלים בקצה המזרחי ובקצה המערבי של האי. כאשר אלכסנדר הגדול הגיע לאי בכיבושיו, הוא החליט שהנמל היעיל ביותר יהווה נקודת הגנה אסטרטגית, ועל כן נבנה המגדלור בנמל המזרחי של האי.[8] המגדלור נבנה על מרחב שטוח רחב בגודל של 110 מטר רבוע בגובה של 7 מטרים מעל פני הים.[9]
על פי כתביהם של היסטוריונים מהתקופה, ייתכן כי חלקו המזרחי של האי לא היה מחובר לחלקו המערבי של האי ושהמגדלור נבנה על אי קטן שלא היה מחובר לאי המרכזי, במרחק של כ-150 מטר ממנו.[9] סביר להניח שהאי המרכזי הורחב לכיוון המזרח, עד שהתחבר עם האי הקטן שעליו תוכנן להיבנות המגדלור. החיבור של שני האיים בוצע באמצעות אדמה שנחפרה לצורך עבודות הבנייה של המגדלור.[2]
Remove ads
מידות המגדלור
לא קיימת הסכמה בנוגע למידותיו של המגדלור. דעות רבות ומגוונות שונות לגבי אורכו, רוחבו וגובהו.
הרטוריקן לוסיאנוס מדד את אורכו של המגדלור במאה השנייה, וקבע כי אורכו של המגדלור הוא 133 מטר.[10]
אל-יעקובי, היסטוריון מבגדאד, כתב ב-870 על המגדלור, וקבע כי אורכו הוא 77 מטר או 91 מטר, בהתאם ליחידות המידה שבהן השתמש. סביר להניח כי מידות אלה נלקחו לאחר רעידת אדמה שבה ניזוק המגדלור.[10]
הגאוגרף הערבי אל-אידריסי, לאחר מסעו למגדלור בשנת 1154, קבע כי גובהו של המגדלור מגיע ל-162 מטר.[11]
המלומד האנדלוסי אל-בלאווי[12] ביקר במגדלור בשנת 1166, וסיפק מידע מקיף על אודות המגדלור. הוא מצא כי אורך כל אחת מדפנות הבסיס של המגדלור מגיעה ל-8.5 מטר, ובסיס המגדלור מגיע לגובה של 6.5 מטר, על גבי קרקע בגובה של 6.5 מטר מעל פני הים. אורך הדרך הסלולה שהובילה למגדלור הוא 183 מטר, והיא בנויה מ-16 קשתות המפוזרות לאורך אורכה. גובה הקומה הראשונה הוא 57.73 מטר, גובה הקומה השנייה הוא 27.45 מטר, וגובה הקומה השלישית 7.32 מטר. בסך הכול, גובה המגדלור הוא 97 מטר.[10]
תיאור המגדלור
סכם
פרספקטיבה
המגדלור נפגם ונבנה מחדש פעמים רבות, ולכן מראהו החיצוני השתנה משמעותית לאורך השנים. בפסגת המגדלור ניצבו מספר מראות. בשעות היום, תפקיד המראות היה להחזיר את האור של השמש, ואילו בשעות הלילה המראות לא היו בשימוש - במקום המראות, כנראה שאש גדולה הובערה או שהודלקו מנורות מבוססות שמן בפסגה. לא ידוע אם האש בפסגה הייתה חשופה לאוויר, או שמא הייתה מזוגגת. סביר להניח שהאש הייתה חשופה לגמרי לאוויר, ולא מכוסה בדבר, שכן העשן הרב המיוצר מהאש היה עלול להיאסף בפסגה הסגורה. העשן שהתפזר סביב המגדלור בשעות היום הנחה את הספינות ממרחק רב גם כן.[13]
על פי מגלי ארצות ערביים, המגדלור היה בנוי בעיקר מלבנים גדולות של אבן לבנה, המצויה במבנים הלניסטיים רבים. גם על פי סטראבון, המגדלור נבנה מאבן שיש לבנה.[14] הצבע הבהיר של המגדלור אפשר לראותו בכל שעות היום. על פי אל-אידריסי, המגדלור היה בנוי מ-"אבנים מעולות מסוג הידוע בתור קדזן (kadhdhan)".[2] שם נוסף לאבן הוא טיבורטין (Tiburtine), כנראה שם נרדף לטרוורטין הנפוצה מאוד באזור רומא, הנדמית אחרי ליטוש לשיש. חלק מהמגדלור נבנה מגרניט אדום, בעיקר בחלקים פנימיים כמו משקופים ודלתות.
ככל הנראה היה ניתן לראות את אור המגדלור בשיא גובהו רק למרחק של כ-40 קילומטרים לאורך הים.[15] עם זאת, חוקרים, סופרים ומגלי ארצות קדומים מספרים על מרחקים אחרים. על פי מקורות מסוימים, לוקיאנוס כתב כי ניתן לראות את אור המגדלור במרחק של 300 מיילים.[16] על פי דבריו של פליניוס, את אור המגדלור היה ניתן לראות במרחק של 465 קילומטרים.[17] יוספוס כותב כי ניתן לראות את האור מהמגדלור במרחק של 300 סטדיה - כ-54 קילומטר.[2] הגאוגרף אל-אידריסי מספר כי את אור המגדלור היה ניתן לראות במרחק של 100 מיילים.[2] הנוסע והסופר האנדלוסי אבן ג'ובייר, שביקר באלכסנדריה ב-1183, מספר כי את אור המגדלור ניתן לראות במרחק של יותר מ-70 מיילים.[2]
Remove ads
המראות בפסגה
סכם
פרספקטיבה
המראות הגדולות שנמצאו בפסגת המגדלור מתוארות בעיקר על ידי מגלי ארצות ערביים. לא ידוע אם המראות היו קיימות במגדלור בזמן הקמתו הראשונית. על פי מקורות שונים, למראות בפסגה היו 2 מטרות עיקריות, מלבד האור שהפיקו: הראשונה הייתה שימושן בתור מין טלסקופ המאפשר תצפית על ספינות רחוקות, והשנייה - העלאת ספינות הנמצאות באופק באש. על פי הסופר בן המאה ה-12 מורטדי[18]:
"בתוך העיר, הם בנו צריח עצום על עמודי נחושת מוזהבים, ועליו ניצבה מראה המורכבת מחומרים מגוונים, אורכה ורוחבה 5 טפחים, בעוד שגובה הצריח 100 אמות. הצריח שימש כזכוכית-בוערת נגד האויב. אלמלא הזכוכית שבפסגה, לא היה נבנה המגדלור כלל".[19]
על פי מקור אחר,
"אחד מפלאי העולם הוא המראה העצומה שניצבה בגדלור באלכסנדריה, שאפשרה לראות מה עובר בקונסטנטינופול".[13]
על פי דבריו של אל-מסעודי, המראות בפסגה אפשרו לצפות בספינות הנעות בקרבת רומא.[13] א-סויוטי מספר:
"רוחב המראה היה 7 אמות, והיא הראתה את כל הספינות הבאות מאירופה. המראה הייתה משומשת בתור זכוכית בוערת. הם סובבו את המראה לכיוון השמש, וקרני השמש פגעו בספינות האויב ושרפו אותן. המראה אפשרה תצפית על ספינות במרחק גדול יותר מטווח הראיה הטבעי - אדם היושב תחת המראה היה יכול לראות עד קונסטנטינופול."[20]
הפרטים המדויקים בנוגע למראה נתונים לוויכוח. קיימים תיאורים רבים ומפורטים סביב המראות שבפסגה, אך עם זאת, סביר להניח כי רובן נכתבו בלשון ספרותית תוך כדי שימוש בהגזמה. טכנולוגיית הטלסקופ לא פותחה עד המאה ה-17 באירופה, הודות לחוקרים כמו גלילאו, אך ייתכן כי אב-טיפוס קדמון של הטלסקופ היה קיים בתקופת המגדלור. לא ידוע אם המראות אכן היו חזקות מספיק להעלאת ספינות רחוקות באש. עם זאת, ידוע שארכימדס פיתח במאה ה-3 לפנה"ס מכשיר הבנוי ממראות רבות, איתו הצליח להעלאות ספינות במרחק של עד 200 מטרים באש.
Remove ads
קישורים חיצוניים
- המגדלור באלכסנדריה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- המגדלור באלכסנדריה, באתר אנציקלופדיית ההיסטוריה העולמית (באנגלית)
- Pharos: The Lighthouse at Alexandria
- מה היה המגדלור של פארוס באלכסנדריה? באתר (אאוריקה)
- Astro Navigation Demystified, The Pharos Lighthouse
- The Pharos of Alexandria, the first Lighthouse of the World
- Pharos: The Lighthouse at Alexandria
Remove ads
הערות שוליים
Wikiwand - on
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Remove ads