שאלות נפוצות
ציר זמן
צ'אט
פרספקטיבה
המחאה נגד היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט
מחאה בישראל בשנים 2016 עד 2020 מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
Remove ads
המחאה נגד היועץ המשפטי לממשלה הייתה סדרת הפגנות שבועיות שהתנהלה החל מנובמבר 2016 מדי מוצאי שבת, בסמוך לביתו של היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט בפתח תקווה, והחל מדצמבר 2017 עברה באופן חלקי לשדרות רוטשילד בתל אביב. המוחים טענו בין היתר שמנדלבליט התמהמה להגיש כתב אישום בפרשות פליליות שבהן מעורבים ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו ורעייתו שרה נתניהו, ופקידי ממשל נוספים.[1] חלקם דרשו את החלפתו של מנדלבליט או את העמדתו לדין של נתניהו.
| יש לעדכן ערך זה. | |
Remove ads
תיאור המחאה
סכם
פרספקטיבה
המחאה החלה לאחר שנפתח תיק 1000 שבו נחשד נתניהו בקבלת טובות הנאה מאנשי העסקים ארנון מילצ'ן וג'יימס פאקר מארגני המחאה טענו שהיועץ המשפטי לממשלה לא פועל באופן נחרץ דיו ביחס לנתניהו.
ב-27.11.2016 החל קיומן של הפגנות שבועיות מול ביתו של מנדלבליט בפתח תקווה. לטענת המפגינים, הדבר נועד לקרוא לו להורות על פתיחת חקירה פלילית נגד ראש הממשלה, בנימין נתניהו, בפרשת הצוללות[דרוש מקור]. בהמשך דרשו המפגינים שמנדלבליט יעמיד לדין את נתניהו בתיק 1000 ותיק 2000, ואת אשתו שרה בפרשת מעונות ראש הממשלה. בחודשים הראשונים של ההפגנות השתתפו בהן עשרות אנשים והן אורגנו בין היתר על ידי מני נפתלי בסיועה של עורך דין סיגלית קסלר.[2]
ההפגנות נערכו ללא בקשת רישיון מן המשטרה. בעקבות תלונות של תושבי האזור על מטרדי רעש שגורמות ההפגנות, הכריזה המשטרה על ההפגנות שהתקיימו ב-21 בינואר וב-28 בינואר 2017 כעל התקהלות אסורה ופיזרה את המפגינים. מפגינים שלא צייתו להוראות המשטרה נעצרו ושוחררו בבית משפט בתנאים מגבילים. בהמשך עברו ההפגנות למתחם קניון "גנים", המצוי במרחק של כ-400 מ' מביתו של מנדלבליט. המשטרה הציעה מתווה להמשך פעילות המחאה, שלפיו ניתן יהיה לקיים הפגנה בקרבת ביתו של היועץ המשפטי, אחת לחודש, למשך שעתיים, בגינה ציבורית המרוחקת כ-120 מ' מהבית, תוך שימוש באמצעי הגברה. במוצאי השבתות האחרים ניתן יהיה לקיים את ההפגנה במתחם קניון "גנים". בנוסף הובהר כי בפני משתתפי ההפגנה עומדת האפשרות לקיים הפגנות תדירות מול לשכתו של היועץ המשפטי בירושלים וכן מול לשכתו הנוספת בתל אביב. בג"ץ דחה עתירות שהוגשו לו נגד הגבלות אלה.[3]
ב-26 במאי 2017 אסרה משטרת ישראל על קיום הפגנה בפתח תקווה בהתבסס על פרשנותה להחלטת בג"ץ.[4] בעקבות זאת נעצרו מספר מפגינים אשר הפרו את החלטת המשטרה. בהמשך נערכו הפגנות מחאה נגד האיסור למחות ליד בית היוהמ״ש[5].
ב-17.6.2017 פרש מני נפתלי מהובלת ההפגנות נגד מנדלבליט, ועורך דין סיגלית קסלר מלאה את מקומו.
בעתירה נוספת לבג"ץ קבע האחרון כי המשטרה פירשה לא נכון את פסק הדין.[6] בעקבות כך הותר לערוך את ההפגנות במרחק מאות מטרים מביתו של מנדלבליט, בכיכר גורן. בהפגנות אלו גדל מספר המפגינים למאות.
במהלך חודש אוגוסט 2017 החלו להתקיים הפגנות מחאה גם ביישובים נוספים בישראל.[7] מני נפתלי, ממובילי המחאה, אמר שמטרת ההפגנות היא להביא להתפטרות היועץ המשפטי לממשלה ולבחירת יועץ חלופי, שלא ימונה על ידי ראש הממשלה.[8] ב-13 באוגוסט, בהפגנה ה-38 במספר, השתתפו כ-2,000–3,000 איש.[7]
ב-24 באוגוסט הוציא בג"ץ צו ביניים שלפיו על המשטרה להתיר קיום הפגנות בכיכר גורן, כל עוד מארגניהן יעמדו בשורה של כללים: מספר המפגינים יוגבל ל-500 איש, הם לא ישתמשו באמצעי הגברה מעבר לשני מגפונים והמפגינים לא ירדו לכביש.[9] עם זאת, בהחלטתו הסופית, ב-8 באוקטובר 2017, קבע בג"ץ כי מותר להפגין בכיכר גורן ללא רישיון וללא הגבלת מספר המשתתפים.[10] בעקבות קביעת בג"ץ פועל היועץ המשפטי להכנסת שינויים בתקנות הנוגעות להפגנות.[11]
מנדלבליט התייחס להפגנות ואמר כי "חופש הביטוי ובכללו הזכות להפגין הם מזכויות היסוד במדינה דמוקרטית" והוסיף: "ההחלטה על הגשת כתב אישום תתקבל אך ורק על בסיס האינטרס הציבורי. לעולם לא נהיה מונעים משיקולים זרים".[12]
המחאה מכונה לעיתים בפי המפגינים בשם כל מוצ"ש אצל היועמ"ש.[13][14] השימוש בשם זה מצוי במחלוקת משפטית.[15]
במוצאי שבת, 20 בינואר 2018, הגיעה קבוצה של כעשרה מפגינים לפתח בית הכנסת שבו מתפלל מנדלבליט. כדי להימנע מעימות אתם עזב מנדלבליט את בית הכנסת בתום התפילה בלי להשתתף בקידוש לבנה, שנערך מחוץ לבית הכנסת, ובתוך כך ויתר גם על אמירת קדיש לעילוי נשמת אמו. במקום התפתח עימות בין מתפללים לבין המפגינים.[16] מנדלבליט התלונן במשטרה נגדם על הטרדה.[17]
באמצע ינואר 2018 החליטה קבוצה בראשות מני נפתלי לחזור ולקיים הפגנה אחת בפתח תקווה בכיכר גורן במקביל להפגנה בכיכר הבימה, זאת בשל קרע שהתגלע בין נפתלי לאלדד יניב, במסגרתו האשים נפתלי את יניב בניצול ההפגנות למטרותיו הפוליטיות.[18] למרות ההצהרה הראשונית כי מדובר בהפגנה אחת, הקבוצה בראשות מני נפתלי המשיכה לקיים הפגנות בפתח תקווה בשבועות העוקבים, מהלך שזכה לתגובות מעורבות ובתוכן ביקורת מצד אלו שקוראים לאיחוד ההפגנות.
בנובמבר 2020 נערכה הפגנה מול כיכר גורן, המחאה אורגנה על עמותת הימין "אם תרצו", במחאה השתתפו כ-300 בני אדם שהפגינו נגד מנדבליט ובמקביל הביעו תמיכה בראש הממשלה נתניהו.[19]
העברת ההפגנות לתל אביב
.jpg)
בסוף 2017 החלו הליכים לקראת העברת "חוק ההמלצות", המגביל את כוחה של המשטרה להמליץ כיצד ליישם את מסקנותיה בחקירות שהיא מנהלת.[20] משתתפי המחאה ראו זאת כחקיקה פרסונלית הקשורה לחקירות נתניהו, ועל רקע זאת הועבר מיקום המחאה מפתח תקווה לשדרות רוטשילד בתל אביב. הם עשו זאת לראשונה ב-2 בדצמבר 2017, תחת הכותרת "צעדת הבושה". לפי ההערכות השתתפו במחאה בין 10,000 ל-20,000 איש.[21] עם זאת, הביקורת על החוק נמשכה גם לאחר שנתניהו הודיע ב-3 בדצמבר על רצונו להחריג עצמו מהחוק, ולאחר שחקירותיו וחקירות שכבר החלו הוחרגו מחוק זה. הפגנות דומות התקיימו בשבועות העוקבים, ולצדן הפגנות במקומות נוספים בישראל.[22][23]
ב-23 בדצמבר נערכה בירושלים ביוזמת יועז הנדל הפגנה של אנשי ימין, שבה השתתפו אריה אלדד ומשה יעלון וכן חברי הכנסת ממפלגת כולנו, רחל עזריה ורועי פולקמן.[24][25] ההפגנות קיבלו לכאורה תמיכה מהנשיא ריבלין. למחרת פרסם ריבלין שכוונתו הייתה לעודד מעורבות אזרחים בדמוקרטיה ולא לתמוך בהפגנות.[26]
במספר הזדמנויות הונפו בהפגנות שלטי BDS ושלטים עם מסרים אנטי-ציוניים.[27] מארגני ההפגנות הסתייגו מפעילות זו. מיצג דמוי גיליוטינה שנשא מפגין בתל אביב בהפגנה ב-23 בדצמבר ספג גינויים מכל קצות המפה הפוליטית,[28] כולל מצד המארגנים.[29] גם בהפגנה שנערכה ב-30 בדצמבר שלטים המתייחסים לנתניהו כבוגד עוררו התנגדות וגינויים ממארגני המחאה ומפגינים.[30]
בשנת 2019 נמשכו ההפגנות בכיכר גורן עד נובמבר 2019 בהנחה שמרכז המחאה עובר למגורי נתניהו ברחוב בלפור בירושלים.
Remove ads
תגובות משמאל
בחלק מההפגנות השתתפו חברי כנסת, בהם יו"ר מרצ, ח"כ זהבה גלאון, ויו"ר "המחנה הציוני", אבי גבאי. גבאי אמר שההפגנה היא א-מפלגתית, מופנית נגד שחיתות אישית וציבורית ומטרתה לקרוא לפירוק הממשלה.[31]
תגובות מימין
סכם
פרספקטיבה
ראש הממשלה, בנימין נתניהו אמר שמדובר בהפגנות בלתי חוקיות שנועדו להפעיל לחץ על היועץ המשפטי לממשלה, וטען שהן ממומנות על ידי הקרן החדשה לישראל.[32] נשיאת הקרן, טליה ששון, ומנכ"ל הקרן בארצות הברית, דניאל סוקאץ, הכחישו את הדברים.[33][34] נתניהו תקף גם את הסיקור שמעניקים אמצעי התקשורת להפגנות ואמר כי "הם עושים הכל כדי לפגוע בי, ברעייתי, כי הם חושבים שאם הם יפילו אותי ואותה, הם יפילו אותנו. את הליכוד. את המחנה הלאומי כולו שהליכוד מוביל אותו. ולצורך זה כל האמצעים כשרים."[35] הוא ביקר גם את מובילי ההפגנות, אלדד יניב ומני נפתלי.[35]
ח"כ דודי אמסלם אמר כי ההפגנות אינן חוקיות ולא מוסריות וכי מדובר בבעלי אינטרסים הפועלים באובססיביות להפיל את ראש הממשלה.[36]
בחודש יולי החלו להתקיים במקביל ובאותו מקום בפתח תקווה הפגנות תמיכה בראש הממשלה בארגונם של יו"ר הקואליציה דוד ביטן וח"כ נאוה בוקר. בהפגנות אלו השתתפו עשרות אנשים. לדברי ביטן "היו שחשבו שהכרעת העם תושלך לעריצות המיעוט. הם אותם שעומדים מול בית היועמ"ש במהלך חסר תקדים להפעלת לחץ לכפות עליו מה שלא הצליח בקלפי".[37] בהמשך כינה ביטן את המפגינים "שמאל אנרכיסטי" ו"פורעי חוק".[38]
בסוף ספטמבר 2019, לקראת השימוע לנתניהו, חזרו לכיכר הפגנות הימין, שבהן עלתה טענה שמנדלבליט ושי ניצן תפרו תיק לנתניהו.[39] ההפגנות נמשכו גם לאחר השימוע.[40] ב-9 בנובמבר 2019 נערכו הפגנות ימין בכיכר גורן וברחבת מוזיאון תל אביב לאמנות. ב-30 בדצמבר 2019 התרחבה מחאת הימין להפגנה בכיכר התרבות נגד מערכת המשפט כולה.[41]
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
Wikiwand - on
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Remove ads