שאלות נפוצות
ציר זמן
צ'אט
פרספקטיבה
הנהגת של מר יוסוקה
סרט דרמה יפני משנת 2021 מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
Remove ads
הנהגת של מר יוסוקה (ביפנית: ドライブ・マイ・カー) הוא סרט דרמה יפני משנת 2021. במאי הסרט הוא ריוסוקה המגוצ'י, שהיה גם שותף לכתיבת התסריט. הסרט מבוסס על סיפור קצר בשם "Drive My Car", מאת הרוקי מורקמי שנכלל באסופת הסיפורים הקצרים שלו "גברים ללא נשים" שראה אור בעברית ב-2021, וכולל שבעה סיפורים המתמקדים בחייהם של גברים שמוצאים את עצמם ללא נשים, כל אחד בדרך שלו.[1] התסריט מבוסס על הסיפור הספציפי הזה אך שואב גם השראה מהסיפורים האחרים באותה אסופת הסיפורים, בעיקר הסיפור "שחרזדה".[2] הסרט עוקב אחר חייו של יוסוקה, במאי תיאטרון צעיר (אותו משחק הידטושי נישיג'ימה), כשהוא מביים הפקה רב-לשונית של המחזה הדוד וניה בהירושימה, תוך כדי שהוא מתאבל על מותה של אשתו שנפטרה שנתיים קודם לכן.
בשנת 2021 זכה הסרט בפרס האקדמיה היפנית לקולנוע בקטגוריית הסרט הטוב ביותר של השנה.
Remove ads
הישגים
הסרט זכה לשבחי המבקרים, שחלקם אף הגדירו אותו כאחד הסרטים הטובים ביותר של שנת 2021.[3][4][5] הסרט הוצג בהקרנת בכורה עולמית בפסטיבל קאן, שם הוא התמודד על פרס דקל הזהב וזכה בשלושה פרסים כולל התסריט הטוב ביותר.
הסרט קיבל ארבע מועמדויות בטקס פרסי האוסקר ה-94
זהו הסרט היפני הראשון אי פעם שמועמד לפרס בקטגוריית הסרט הטוב ביותר באוסקר.[7]
בטקס פרסי גלובוס הזהב ה-79, הסרט זכה בפרס הסרט הזר הטוב ביותר. כמו כן, הסרט זכה בפרס אוסקר לסרט הבינלאומי הטוב ביותר.
Remove ads
עלילה
סכם
פרספקטיבה
יוסוקה קפוקו הוא שחקן תיאטרון הנשוי לאוטו, תסריטאית קולנוע. הזוג איבד בעבר את בתם היחידה — ילדה בת ארבע, עקב דלקת ריאות.
אוטו ממציאה סיפורים לתסריטים שלה במהלך סקס ומספרת אותם לבעלה,[8] שזוכר את העלילה ומספר לה אותה למחרת בבוקר כשהוא מסיע אותה לעבודה.
אוטו מביאה שחקן צעיר שאיתו היא עובדת, קוג'י טקאטסוקי, לראות את יוסוקה מופיע בהפקה של המחזה מחכים לגודו מאת סמואל בקט. טקאטסוקי מחמיא להופעה שלו ולשיטה החדשנית שבה שחקנים שונים מציגים בשפות שונות. יום אחד, הטיסה של יוסוקה מבוטלת בדרכו לכנס הוא חוזר הביתה מוקדם. הוא מוצא את אשתו מקיימת יחסי מין בביתם עם גבר אחר והוא חושד כי ייתכן ומדובר בטקאטסוקי. אשתו והצעיר אינם מבחינים ביוסוקה שעומד בפתח, והוא עוזב בשקט ונשאר במלון עד טיסתו שנקבעה מחדש. כשאוטו מתקשרת אליו באותו לילה, הוא מעמיד פנים שהוא כבר הגיע ליעדו. גם בהמשך, בוחר יוסוקה להעלים עין מבגידת אשתו, בעיקר עקב אהבתו אליה ותחושתו כי למרות בגידתה היא אוהבת אותו.
שבועיים לאחר מכן, יוסוקה מעורב בתאונת דרכים אך נפגע רק באופן קל. אוטו פוגשת אותו בבית החולים, ונאמר להם שבבדיקות התגלה כי ליוסוקה יש גלאוקומה בעין אחת, שתגרום, בסופו של דבר, לאובדן ראייה. יום אחד, בצאתו לעבודה, אוטו אומרת ליוסוקה שהיא רוצה לדבר אתו כשישוב בערב לביתם. כאשר יוסוקה חוזר מאוחר יותר באותו יום, הוא מוצא אותה מוטלת על הרצפה, ומסתבר שהיא נפטרה כתוצאה מדימום מוחי.
יוסוקה רואה את השחקן הצעיר טקאטסוקי בהלוויה של אשתו והם מדברים עליה בקצרה. זמן מה לאחר מכן, יוסוקה מתמוטט באמצע ההצגה של המחזה "הדוד וניה" של צ'כוב ואינו מסוגל להמשיך את ההצגה.
שנתיים לאחר מכן, יוסוקה מעתיק זמנית את מגוריו להירושימה, שם קיבל על עצמו לביים הפקה רב לשונית של "הדוד וניה" במסגרת פסטיבל תיאטרון.
הנהלת הפסטיבל בהירושימה דורשת שיוסוקה ילווה בנהגת בת 23, מיסאקי ואטארי. הוא מתנגד בהתחלה, רכושני כלפי הרכב סאאב 9000 האדום-בוהק שלו, ולא מוכן להפרעה הצפויה לטכניקת השינון שלו לתרגל את השורות שלו בזמן נהיגה, באמצעות קלטת שאוטו הקליטה עבורו עם השורות של הדמויות האחרות. הוא מתרצה לאחר שנסיעת מבחן מגלה שהנהגת מיומנת ולא תפריע לו בשינון. במבחני הבמה משתתף גם טקאטסוקי שבאופן מפתיע, מקבל מיוסוקה את תפקיד הדוד וניה שבגיל העמידה. הסרט עוקב אחר החזרות להצגה ובמקביל על היפתחותם האיטית אחד כלפי השנייה של יוסוקה והנהגת שלו, מיסאקי. שני האנשים השקטים יוצאים יחד לדרך ארוכה אל כפר הולדתה של ויטארה בהוקאידו המרוחקת, במטרה לאפשר ליוסוקה להחליט האם ייכנס לנעליו של טקאטסוקי, שנעצר על ידי המשטרה, יחזור לשחק וימלא את תפקיד הדוד וניה.[9]
Remove ads
שחקנים
הפקה
הסרט אמור היה להצטלם במקור פוסאן, דרום קוריאה, אך הועבר להירושימה עקב מגפת הקורונה.[10]
המגוצ'י ביקש לשלב בסרט את השיר של לקהת הביטלס Drive My Car, שעל שמו נקראים הסרט והסיפור אך לא הצליח להשיג את האישורים לכך ובמקום זה כלל בסרט ביצוע של רביעיית כלי מיתר למוזיקה של בטהובן, אליה יש התייחסות ישירה בסיפור המקורי של מורקמי.[11]
שבחי המבקרים
_(cropped).png)
הסרט נבחר להתחרות בפסטיבל קאן 2021 שם זכה בשלושה פרסים כולל התסריט הטוב ביותר.[12] בכך הפכו הבמאי והתסריטאי ליפנים הראשונים שזכו אי פעם בפרס התסריט הטוב ביותר בקאן.[13] בטקס פרסי גלובוס הזהב ה-79, הסרט זכה בפרס הסרט הזר הטוב ביותר.[14] הוא נבחר כמועמד לסרט העלילתי הבינלאומי הטוב ביותר בטקס פרסי האוסקר ה-94[15][16] ולעוד מועמדויות, ביניהן פרס האוסקר לסרט הטוב ביותר, הבמאי הטוב ביותר. זהו הסרט היפני הראשון שמועמד לפרס הסרט הטוב ביותר.[17] הוא הפך לסרט האחרון (והסרט הראשון שאינו בשפה האנגלית) מבין שישה שזכו בסרט הטוב ביותר משלוש קבוצות המבקרים הגדולות בארצות הברית (LA, NY, NSFC). חמשת הסרטים האחרים היו החבר'ה הטובים, רשימת שינדלר, סודות אל איי, הרשת החברתית ומטען הכאב.
Remove ads
פרסים ומועמדויות
Remove ads
ראו גם
קישורים חיצוניים
אתר האינטרנט הרשמי של הנהגת של מר יוסוקה (ביפנית)
הנהגת של מר יוסוקה, ברשת החברתית פייסבוק
הנהגת של מר יוסוקה, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
הנהגת של מר יוסוקה, ברשת החברתית אינסטגרם
"הנהגת של מר יוסוקה", במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
"הנהגת של מר יוסוקה", באתר AllMovie (באנגלית)
"הנהגת של מר יוסוקה", באתר Rotten Tomatoes (באנגלית)
"הנהגת של מר יוסוקה", באתר Metacritic (באנגלית)- "הנהגת של מר יוסוקה", באתר Prime Video (באנגלית)
- "הנהגת של מר יוסוקה", באתר HBO Max (באנגלית)
"הנהגת של מר יוסוקה", במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
- הנהגת של מר יוסוקה באתר סרט
Remove ads
הערות שוליים
Wikiwand - on
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Remove ads