העופל

העֹפֶל, כינוי מקראי לחלק מסוים של עיר. במקרא, עופל מוזכר בהקשר לשתי ערים: שומרון^[1] וירושלים^[2]. מקור המילה מן השורש ע.פ.ל שקיים במספר שפות שמיות^[3] ופירושו התרומם או התנשא. ייתכן וגובהו של העופל מסביר את ההקשר מהכתובים המורה כי העופל היה אזור מבוצר ומוגן ששימש כמצודה פנימית בעבור המלך ומנהלי הממלכה. גם במצבת מישע^[4] מוזכרת "חמת העפל" (חומת העופל) בין מפעלי הבנייה של מישע מלך מואב.

ערך זה עוסק בחלק מוגבה בעיר מקראית. אם התכוונתם לאתר חפירות בירושלים, ראו הגן הארכאולוגי ירושלים.

עיר דוד בדרום גבעת העופל, מתוך דגם ירושלים בסוף ימי בית שני

העופל בשומרון

על פי הכתובים^{[דרושה הבהרה]}, נראה כי אלישע הנביא ונערו התגוררו בעופל שבעיר. בחפירות ארכאולוגיות בתחילת המאה ה-20 בתל שומרון נמצאו שרידי מצודה בראש הגבעה שיש שזיהו עם העופל.

העופל בירושלים

קרן העופל פינת החומה המזרחית והחומה הדרומית של הר הבית

בירושלים, העופל מתייחס לגבעה ארוכה וצרה, מעבר לקצה הדרומי של הר הבית. האזור כולו נמוך מהר הבית ויש להעפיל משם אליו. העופל תחום ממערב על ידי עמק הגיא המרכזי, מדרום על ידי גיא בן הינום וממזרח על ידי נחל קדרון.

המתחם הביזנטי שהוקם על גבי העופל שנחשף בתוך הגן הארכאולוגי ירושלים

גבעת עיר דוד, המהווה את הגרעין הקדום של ירושלים, שוכנת בדרום העופל. הדעה המקובלת במחקר היא שהעיר התרחבה לכלול את העופל בימי שלמה המלך, שבנה את בית המקדש על הר הבית^[5]. בימי שיבת ציון, נתינים התיישבו באזור העופל^[6], כדי להיות קרובים לבית המקדש, בו הם שירתו.

קרן העופל הוא הכינוי לפינה הדרום מזרחית של חומת הר הבית באזור זה מתנשאת החומה ההרודיאנית לשיא גובהה, 20 מטר, ובה בעת חודרת כ-20 מטר לעומק האדמה. החומה נושקת ומתחברת לחומה החשמונאית הקדומה ממנה. על פי מסורת נוצרית, זהו מקום הסקילה של יעקב הצדיק. קרן העופל מוזכרת בתוספתא^[7] בנוגע לשאלה מתי צריך להפסיק להתפלל עבור ירידת גשמים: "צאו וראו, אם עומד אדם בקרן אפל^[8] ומשקשק את רגלו בנחל קדרון, אנו מתפללים שלא ירדו גשמים"^[9].

בעופל נערכו חפירות ארכאולוגיות נרחבות: בנימין מזר ומאיר בן דב חשפו את מדרגות חולדה המובילות לשער הכפול וסדרה של מבנים מהתקופה האומיית, יובל ברוך ורוני רייך חשפו את המדרגות העולות לשער המשולש מדרום וממזרח, ואילת מזר חשפה מערכת של ביצורים מימי הבית הראשון, שלדעתה נבנו על ידי שלמה המלך. ארכאולוגים רבים אינם מקבלים את הטענה האחרונה ומסתייגים מהצעת התארוך המוקדם לשרידים.

כיום, הוקם בעופל גן ארכאולוגי ומרכז מבקרים ע"ש דוידסון, המציג שרידים ושחזורים של ירושלים בתקופות שונות בעיקר מסוף ימי בית שני.

לקריאה נוספת

• הערך 'עפל, העפל' באנציקלופדיה מקראית

קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
ערך מילוני בוויקימילון: עפל
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: העופל

• תמונות של העופל
• היסטוריה של חפירות העופל, archpark.org
• דובי זכאי, העיר שנותרה חידה, באתר ynet, 29 במאי 2003