הראשית

בפילוסופיה ובמדע, "עיקרון ראשוני" הוא הנחה או קביעה בסיסית שאינה ניתנת לגזירה מהנחות או קביעות אחרות. עקרונות ראשוניים בפילוסופיה נגזרים מהסיבה הראשונית, ומלומדים באריסטוטליות, בעוד שגרסאות מעודנות של עקרונות ראשוניים מכונות "אקסיומות" בגישה הקנטיאנית.

ערך ללא מקורות

במתמטיקה ובלוגיקה פורמלית, עקרונות ראשוניים מכונים "אקסיומות" או "אקסיומות יסודיות". בפיזיקה ובמדעים אחרים, עבודה תאורטית נחשבת כמתבססת על "עקרונות ראשוניים" (או "ab initio") אם היא מתחילה ישירות מרמת המדע המבוסס ואינה נשענת על מודלים אמפיריים או התאמות פרמטריות. חשיבה מעקרונות ראשוניים מורכבת מפירוק נושא מסוים לאקסיומות היסודיות בתחומו, לפני שמתקדמים בהסקת מסקנות תוך בירור אילו מהן רלוונטיות לשאלה הנדונה. תהליך זה כולל השוואת מסקנות ביחס לאקסיומות שנבחרו ובחינת התאמתן לחוקי היסוד. פיזיקאים נוהגים לשלב מושגים נגד-אינטואיטיביים תוך חזרה והעמקה.^[1]

לוגיקה פורמלית

במערכת לוגית פורמלית, כלומר מערכת של קביעות שאינן סותרות זו את זו, ייתכן שניתן לגזור חלק מהמשפטים מתוך אחרים. לדוגמה, בסילוגיזם הבא:

"כל בני האדם בני תמותה; סוקרטס הוא אדם; לכן, סוקרטס הוא בן תמותה" – הקביעה האחרונה נגזרת משתי הראשונות.

"עיקרון ראשוני" הוא אקסיומה שאינה ניתנת לגזירה מתוך משפטים אחרים באותה מערכת. דוגמה קלאסית לכך היא היסודות של אוקלידס, שבהם מאות משפטים גאומטריים ניתנים לגזירה מתוך קבוצת הגדרות, אקסיומות ומושגים ראשוניים – שלושת סוגי הקביעות הללו מהווים עקרונות ראשוניים.

פילוסופיה

בפילוסופיה, "עקרונות ראשוניים" נגזרים מעמדות הנובעות מן הסיבה הראשונית, ומכונים לרוב "מושגים אפריוריים" וטענות אפריוריות, בניגוד למושגים אפריוריים, טענות אפריוריות וטיעונים אפריוריים, לעומת טענות, הנמקות וטיעונים אפוסטריוריים, שהם מסקנות הנגזרות לאחר תהליך ההיקש וההיסק. עקרונות ראשוניים מטופלים לרוב במסגרת הפילוסופיה של הידיעה (תורת ההכרה – אפיסטמולוגיה), אך הם מהווים מרכיב משמעותי גם בכל דיון מטאפיזי.

בפילוסופיה, "עקרונות ראשוניים" נתפסים לעיתים קרובות כמקבילים ל"אפריורי", "דאטום" (נתון) ול"הסקה אקסיומטית".