הרמות המרכזיות בסרי לנקה

הרמות המרכזיות של סרי לנקה הן אתר מורשת עולמית בסרי לנקה, הכולל את שמורת הטבע פיק ויילדרנס, הפארק הלאומי הורטון פליינס ורכס הרי נקלס.

הרמות המרכזיות בסרי לנקה

אתר מורשת עולמית
האתר הוכרז על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית טבעי בשנת 2010, לפי קריטריונים 9, 10 שטח האתר 568.44 קמ"ר שטח אזור החיץ 726.45 קמ"ר
מיקום
מדינה	סרי לנקה סרי לנקה
קואורדינטות	7°27′0″N 80°48′0″E
(למפת סרי לנקה מוגדלת)   קולומבו סרי ג'ייוורדנפורה קוטה קאנדי טרינקומלי קאלמונאי אנוראדאפורה ג'פנה קורונגלה רטנאפורה גאלה בדולה מפרץ בנגל הרמות המרכזיות (למפת סרי לנקה רגילה)   קולומבו סרי ג'ייוורדנפורה קוטה קאנדי טרינקומלי קאלמונאי אנוראדאפורה ג'פנה קורונגלה רטנאפורה גאלה בדולה מפרץ בנגל הרמות המרכזיות

האתר כולל יערות גשם, שגובהם מגיע עד 2,500 מטרים מעל פני הים. האזור מכיל מגוון רחב של מיני יונקים, כמו לנגור סגול-פנים ולוריס שלוח אדום, שנמצאים בסכנת הכחדה.^[1]

האתר הוכרז על ידי ועדת המורשת העולמית ב-31 ביולי 2010, במפגשה ה-34 בברזיליה.^[2] זהו אתר המורשת העולמית הראשון של סרי לנקה שהוכרז לאחר שמורת יער סינהראג'ה, שהוכרז כאתר מורשת עולמית בשנת 1988.^[3] במקור הוא הוגש כאתר מורשת עולמית תרבותי וטבעי, אבל הוועדה ראתה בו רק כאתר מורשת טבעי.^[4]

אתרים

יערות הגשם ההרריים בסרי לנקה שוכנים על הרים שבהם הלחות גבוהה, גובהם מעל ל-1,000 מטרים, והם נמצאים באזור ההררי המרכזי וברכס הרי נקלס.^[5] חצי מהפרחים האנדמיים ו-51% מבעלי החוליות האנדמיים שבסרי לנקה מוגבלים לאזור אקולוגי זה. אזור אקולוגי זה מאוכלס על ידי חמישה יונקים אנדמיים ושמונה כמעט אנדמיים. אזור אקולוגי זה מכיל גם חמישה זנים של ציפורים אנדמיות, ועשרים כמעט אנדמיות.^[5]

האתר מכיל שלושה אזורים מוגנים:

• שמורת הטבע פיק ויילדרנס - שמורת טבע שגודלה 22,380 דונמים, ונוסדה ב-25 באוקטובר 1940.
• הפארק הלאומי הורטון פליינס - צמוד לגבולן המזרחי של הרמות המרכזיות של סרי לנקה. הפארק יועד במקור להיות שמורת טבע ב-5 בדצמבר 1969, אך ב-16 במרץ 1988 שונה לפארק לאומי.
• רכס הרי נקלס - ממוקם בצפון-מזרח הרמות המרכזיות של סרי לנקה, והחי והצומח האנדמיים שלו שונים מאלו של יערות הרריים אחרים של הרכס המרכזי.