ונוס

ונוס (בלטינית: Venus) היא אלת האהבה, היופי, התשוקה, המין, הפוריות, השגשוג והניצחון במיתולוגיה הרומית. בתקופה הקלאסית היא הוקבלה לאפרודיטה, אלת האהבה והיופי היוונית. בלועזית קרוי כוכב הלכת נוגה על שמה. השם ונוס נובע מן המילה הלטינית Venia שפירושה חסד אלוהי.

ערך זה עוסק באלה רומית. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו ונוס (פירושונים).

ונוס
Venus

תפקיד	אלת האהבה, היופי, התשוקה, המין, הפוריות, השגשוג והניצחון
תרבות	מיתולוגיה רומית
אלים מקבילים	אפרודיטה, Turan
בן או בת זוג	וולקן
צאצאים	איניאס, קופידון

"הולדת ונוס" - סנדרו בוטיצ'לי

בתרבות

ונוס הייתה אחת מתריסר האלים החשובים של רומא הנקראים דיאי קונסטנס: יופיטר, יונו, מינרווה, וסטה, קרס, דיאנה, מרס, מרקוריוס, נפטון, וולקן ואפולו. אלים אלו מקבילים לשנים עשר האלים האולימפיים של יוון העתיקה. למרות הקשר ההדוק ליוון היו האלים הרומים שונים למדי ממקביליהם היוונים, בייחוד לפני התקופה הקלאסית. ונוס, למשל, הייתה אלת אביב, גינות, כרמים ובוסתנים ולא הייתה קשורה ליופי, אהבה ומיניות. היא הייתה במקור, רוח המשגיחה על הירקות ומבטיחה את פריונם, ונהפכה לאלה של ממש רק עם זיהויה עם האלה היוונית אפרודיטה.^[1]

הרומאים חגגו לכבוד ונוס שלוש חגיגות יין (וינליה (אנ')) בשנה: וינליה רוסטיקה ("פסטיבל היין הכפרי"), וינליה אורבנה ("פסטיבל היין העירוני") וכן וינליה פריורה ("פסטיבל היין הראשון", נקרא כך משום שנערך מוקדם בשנה, באפריל). חגיגה חשובה נוספת לכבודה של ונוס נקראה ונרליה (אנ').

על פי האיניאדה של ורגיליוס, ונוס היא אמו של הגיבור איניאס, הנחשב לאבי הרומאים. משום כך נחשבה ונוס לאם הרומאים ולפטרונית העיר רומא. נבנו לכבודה מקדשים בכל רחבי רומא. המפורסמים שבהם ניצבו בגבעת הקפיטולין ובקולוסיאום. יוליוס קיסר קרא לה "ונוס ויקטריקס", כלומר "ונוס המנצחת", אימץ תמונה שלה למגן שלו וערך לכבודה חגיגה שנתית, מפני שהאמין שהיא מסייעת לניצחונות האימפריה במלחמותיה. גם קיסרים אחרים כמו אוגוסטוס ואדריאנוס אימצו אותה כאלה הפטרונית שלהם.

באמנות של תקופת הרנסאנס, שניסתה להחיות מוטיבים וערכים קלאסיים, מתוארת ונוס בדמותה של מקבילתה היוונית אפרודיטה, כלומר כאלת האהבה. גם בתקופה הרומנטית ניתן למצוא ציורים ופסלים רבים מספור של ונוס, המציגים למעשה את המיתוסים של אפרודיטה. המוטיב האמנותי הנפוץ ביותר בהקשר זה הוא לידתה של ונוס מן הים.

משמה נגזר הביטוי "מחלות ונריות" לציון מחלות מין.

במיתולוגיה ובספרות

"ניצחון ונוס", מאת פרנסואה בושה

כמו ברוב האלים והאלות הגדולים במיתולוגיה הרומית, המושג הספרותי של ונוס מעוצב בהשאלה מהמיתולוגיה היוונית הספרותית של מקבילתה, אפרודיטה. במיתולוגיה קופידון נחשב לבנם של ונוס ומרס, אל המלחמה. בזמנים אחרים, או במיתוסים ותאולוגיות מקבילות, ונוס נחשבה כבת זוגו של וולקן או כאמו של "הקופידון השני", אביו של מרקוריוס.^[א]. ורגיליוס, כמחמאה לפטרונו אוגוסטוס וליוליים, מייפה קשר קיים בין ונוס לבין הנסיך הטרויאני איניאס, פליט מהשמדתה של טרויה ובסופו של דבר אביו הקדמון של העם הרומי. איניאס של ורגיליוס מודרך ללאטיום על ידי ונוס בצורתה השמימית. כוכב הבוקר זורח לפניו בבהירות בשמי אור היום; הרבה יותר מאוחר, היא זו שמרימה את נשמתו של קיסר לגן עדן.^[ב] ב"פסטיבלים" של אובידיוס הגיעה ונוס לרומא כי "העדיפה להעריץ אותה בעיר צאצאיה". בתיאור הפואטי של ורגיליוס על ניצחונו של אוקטביאנוס בקרב אקטיום, הקיסר העתידי קשור לוונוס, נפטון ומינרווה. יריביו של אוקטביאנוס, אנטוניוס, קלאופטרה והמצרים, בסיוע אלים מצריים מוזרים ולא מועילים כגון אנוביס "הנובח", מפסידים בקרב.^[2]

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא ונוס בוויקישיתוף

• ונוס, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
• משה גלעד, יום הולדת לוונוס ממילו, נכס תרבות עולמי ואלת הפורנו הראשונה, באתר הארץ, 7 באפריל 2020
• ונוס, באתר אנציקלופדיית ההיסטוריה העולמית (באנגלית)

ביאורים

1. קיקרו, על טבע האלים, 3.59 - 3.60; "ונוס הראשונה היא בתם של השמיים והים; ראיתי את המקדש שלה באליס. השנייה נוצרה מקצף הים, וכפי שמספרים הפכה על ידי מרקוריוס לאימו של קופידון השני. השלישית היא בתם של יופיטר ודיונה. היא נישאה לוולקן, אך נאמר כי היא הייתה אמו של אנטורוס על ידי מרס
2. ונוס כמדריכה ומגנה על איניאס וצאצאיו הוא מוטיב נפוץ באינאיס.