שאלות נפוצות
ציר זמן
צ'אט
פרספקטיבה
וסקו נונייס דה בלבואה
מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
Remove ads
וסקו נונייס דה בלבואה (1475 – 15 בינואר 1519) היה מגלה ארצות, קונקיסטאדור ומושל ספרדי ב"עולם החדש".
_-_Anónimo.jpg)
הוא נסע לאמריקה ב-1500 ולאחר מספר מסעות התיישב בהיספניולה. בשנת 1510 הצטרף, כנוסע סמוי, למסע סיוע לתגבור המושבה שנוסדה על ידי אלונסו דה אוחדה שזה עתה ננטשה לאחר כשנה באזור קולומביה של ימינו. המשלחת מצאה את ניצולי המושבה, ובעצת בלבואה הוחלט להעביר את ההחזקות המושבה ממפרץ אורבה לדאריין, בחוף הפחות עוין של מצר פנמה. בכך ייסד דה בלבואה את המושבה הקבועה הראשונה באמריקה היבשתית – סנטה מאריה לה אנטיגואה דל דאריין, בפנמה של ימינו (פרט לאלונסו דה אוחדה שננטשה לאחר שנה). בלבואה שמהתחלה נבחר להיות מבין מנהיגי המושבה. החל לצבור מעמד בלתי מעורער בהנהגה וקיבל משני תוקף לכך בדצמבר 1511, עם הכרה בו כמושל הזמני מטעם המלך.
בלבואה נקט יד קשה וניצול כלפי הילידים שלא התיישרו עם האינטרסים שלו ובין היתר יצירת סכסוכים בין השבטים תוך השגת תמורות כלכליות.
באחת הפשיטות על שבטי האינדיאנים שמע בלבואה מפי ראש שבט על הים הגדול שמעבר להרים ועל זהב הנמצא בפרו שבדרום. בלבואה שפנה לבקשה סיוע כדי לצאת נענה בחיוב אך לא אושר לעמוד בראש המשלחת, עקב שמועות מפי מתנגדיו במושבה שהשפיעו על החלטת המלך. במקום מונה לעמוד בראש המשלחת ומעתה גם כראש המושבה פדרו אריאס דה אווילה, בעוד בלבואה יורשה להישאר כסגנו. בלבואה שלא חיכה לתגבורת, יצא בראש משלחת מחקר של 190 ספרדים ב-1513 חצה את מצר פנמה, היכן שהיום תעלת פנמה, לכיוון האוקיינוס השקט והפך בכך לאירופאי הראשון שהגיע לאוקיינוס השקט ממזרח. עם הגעת המשלחת לתגבר את בלבואה שסייעה בהרחבת האחיזה הספרדית, ושמועה בדבר הצלחותיו, יחסו של בלבואה בעינה המלוכה השתפר מעט.
עקב הסכסוכים שהיה לא עם חלק מאנשי המושבה ועם המושל "שתפס את מקומו", לימים בלבואה הואשם שלא בצדק, בבגידה במלכות, והוצא להורג בדַריין בשנת 1519.[1][2]
אירועי חייו בהגיעו ליבשת אמריקה הונצחו בספרו של סטפן צוויג, שעות הרות גורל.[3]
Remove ads
קישורים חיצוניים
- וסקו נונייס דה בלבואה, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
- וסקו נונייס דה בלבואה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים
Wikiwand - on
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Remove ads