זקרפטיה

מחוז זקרפטיה (באוקראינית: Закарпатська область – "זקרפטסקה אובלאסט", בהונגרית: Kárpátontúli terület או Kárpátalja, ברוסינית: Подкарпатьска област, בסלובקית: Zakarpatská oblasť; ידוע גם כטרנסקרפטיה, קרפטורוס בפי תושבי המחוז או רותניה הקרפטית) הוא מחוז במערב אוקראינה. העיר העיקרית במחוז היא אוז'הורוד. ערים חשובות אחרות הן מוקצ'בו, ברהובה, חוסט וצ'ופ.

זקרפטסקה אובלאסט (מחוז)
Закарпатська область

סמל זקרפטיה סמל זקרפטיה דגל זקרפטיה דגל זקרפטיה
מבט על העיר רחיב
מדינה	אוקראינה אוקראינה
מושל	ויקטור מיקיטה (אנ')
מחוז משנה במחוז	13 + 5 ערי מחוז
ערים במחוז	11
בירת המחוז	אוז'הורוד
שפה רשמית	אוקראינית ובנוסף הונגרית במספר כפרים באזור מוקצ'בו שבמחוז
תאריך ייסוד	22 בינואר 1946
שטח	12,777 קמ"ר
גובה	579 מטרים
אוכלוסייה	‏
‑ במחוז	1,244,476 (1 בינואר 2022)
‑ צפיפות	97.2 נפש לקמ"ר (2006)
קואורדינטות	48°25′N 23°17′E
אזור זמן	UTC+2
http://www.carpathia.gov.ua
מפת מיקום מפה מפורטת לחצו כדי להקטין חזרה לחצו להגדלה (למפת זקרפטיה מוגדלת)   אוז'הורוד מוקצ'בו חוסט וינוהרדיב סבליאבה רחיב לבוב איוואנו-פרנקיבסק רומניה הונגריה סלובקיה פולין זקרפטיה (למפת זקרפטיה רגילה)   אוז'הורוד מוקצ'בו חוסט וינוהרדיב סבליאבה רחיב לבוב איוואנו-פרנקיבסק רומניה הונגריה סלובקיה פולין זקרפטיה tabBackground:;tabBorder:#aaa;defaultTab:0;

האזור נודע בעבר כרוס הקרפטית או רותניה הקרפטית או רוסינסקו, ומשתרע על שטח של כ-12,800 קמ"ר.

היסטוריה

זקרפטיה הייתה חלק מאוסטרו-הונגריה עד סוף מלחמת העולם הראשונה. אז עברה בין רומניה והונגריה בשנים 1918–1919. לבסוף צורף המחוז לצ'כוסלובקיה שהוקמה באותה עת יחד עם בוהמיה, מוראביה וסלובקיה. על פי ההסכמות של בוררות וינה הראשונה מ-2 בנובמבר 1938, השתלטה הונגריה על האזור. לאחר שחרורה ב-1944 בידי הסובייטים, זקרפטיה שוב הייתה לחלק מצ'כוסלובקיה אך הוענקה לברית המועצות בידי ממשלתו של קלמנט גוטוואלד כחלק מהרפובליקה הסובייטית האוקראינית ביוני 1945. לאחר התפרקות ברית המועצות נותר המחוז באוקראינה העצמאית, אף על פי שעלו דרישות מצד חלק מתושבי המחוז לחזור לצ'כוסלובקיה, מה שהפך בלתי ישים עם התפרקותה של זו האחרונה.

זקרפטיה כחלק מצ'כוסלובקיה בשנות ה-30 של המאה ה-20. הגוונים הירוקים הם המחוזות של צ'כוסלובקיה כאשר הימני ביותר הוא מחוז זקרפטיה.

הונגריה בין 1941–1944

זקרפטיה במרץ 1939

דמוגרפיה

אוכלוסיית החבל נאמדת ב-1,243,400 נפש נכון לשנת 2009. על פי מפקד האוכלוסין של אוקראינה שנערך בשנת 2001 מתגוררים במחוז 1,254,614 תושבים. כ-80.5% הם אוקראינים אתניים, 12.1% הונגרים, 2.6% רומנים, 2.5% רוסים, 1.1% צוענים, 0.5% סלובקים ו-0.3% גרמנים. מועדונים, בתי ספר ומרכזי תרבות פועלים עבור כל אחת מהקהילות בשפתה. על אף שבמפקד האוכלוסין של 2001 לא נכללה האפשרות לבחור בלאום הרוסיני^[א] ציינו 10,100 משתתפים במפקד את עובדת היותם רוסינים. ב-7 במאי 2007 המועצה של המחוז הכירה ברוסינים כמיעוט לאומי במחוז, עם זאת אוקראינה עצמה לא מכירה בלאום הרותני. בזקרפטיה שוכנים כ-14,000 צוענים, רוב צועני אוקראינה.

למרות שרומנים מהווים פחות מ-3% מאוכלוסיית האזור, בכפר ניז'ניה אפשה הם מהווים כ-90% מתושבי הכפר.

חלוקת האוכלוסייה על פי לאום במפקדים של: 1880, 1989, 2001 **

לאום	אוכלוסייה על פי מפקד אוכלוסין 2001	אוכלוסייה באחוזים על פי מפקד אוכלוסין 2001	אוכלוסייה על פי מפקד אוכלוסין 1989	אוכלוסייה באחוזים על פי מפקד אוכלוסין 1989	אוכלוסייה על פי מפקד אוכלוסין 1880	אוכלוסייה באחוזים על פי מפקד אוכלוסין 1880
אוקראינים	1,010,100	80.5	976,749	78.4
הונגרים	151,500	12.1	155,711	12.5	105,343	25.7
רוסים	31,000	2.5	49,456	4
רומנים	32,100	2.6	29,485	2.4	16,713	4.1
צוענים	14,000	1.1		1
רוסינים	10,100	0.8			244,742	59.8
צ'כים וסלובקים *	5,600	0.5		0.6	8,611	2.1
גרמנים	3,500	0.3		0.3	31,745	7.8
אחרים					1,817	0.5

• * במפקדים של 2001 ו-1989 המספרים מתייחסים לסלובקים בלבד.
• ** המספרים בכל המפקדים מתייחסים לאזורים השייכים למחוז זקרפטיה.

מפה מתוך אטלס אמריקאי משנת 1911 המתארת את הלאומים באוסטרו-הונגריה

יהודים

ערך מורחב – יהדות קרפטורוס

עדויות כתובות ראשונות להימצאות של יהודים באזור קיימות החל מהמאה ה-17. בעקבות גזרות ת"ח–ת"ט היגרו יהודים לחבל. בסוף הרבע הראשון של המאה ה-18 נספרו בחבל כ-450 יהודים השייכים לכ-100 משפחות. לאחר חלוקת פולין של שנת 1772 והפיכתה של גליציה לחלק מאוסטריה גבר זרם המהגרים היהודים מגליציה. במהלך מלחמת העולם הראשונה גרמה ההתקפה הרוסית לגל פליטים יהודים מגליציה ויותר מאוחר בעקבות פלישת רומניה לדרומה של טרנסילבניה גל נוסף של פליטים יהודים הגיע מדרום.
בשנת 1924 הוקמה גימנסיה עברית במוקצ'בו שבראשה עמד חיים קוגל וכעבור עשור בשנת 1934 הוקמה גימנסיה עברית נוספת באוז'הורוד.
כמאה אלף יהודים התגוררו בחבל במהלך המחצית הראשונה של המאה ה-20, עד גירושם באביב 1944 לאושוויץ. עוד לפני כן בקיץ 1941 גורשו על ידי הונגריה כ-20 אלף יהודים בעלי אזרחות זרה^[ב] מהחבל לגליציה ומרביתם נמסרו לאיינזצגרופן בקמניץ-פודולסקי, כ-15 אלף מהם נרצחו ביריות במשך 3 ימים בסוף 1941. באפריל 1944 הוקמו 17 מחנות ריכוז עיקריים בחבל והוחזקו בהם 144,000 יהודים. החל מ-15 במאי 1944 ועד ה-7 ביוני גורשו בכל יום 14,000 יהודים מהגטאות הללו לאושוויץ. רוב יהודי החבל נספו בשואה.
כיום מתגוררים כמה מאות יהודים בחבל, בעיקר בערים חוסט, מוקצ'בו, ואוז'הורוד.

מספר היהודים בזקרפטיה על פי מפקדי אוכלוסין

שנה	עורכת המפקד	מספר יהודים שנמנו	אחוז מכלל האוכלוסייה
1910*	אוסטרו-הונגריה	129,000	15.21
1921	צ'כוסלובקיה	93,023**	15.28
1930	צ'כוסלובקיה	102,542	כ-15
1941	הונגריה	146,199	14.2

• האזורים שנכללו במפקדים שונים במעט ממפקד למפקד בהתאם למדינה שבריבונותה ישב המחוז.
• * כולל דרום מרמורש וחלקו הדרומי של אזור אוגוצ'ה.
• ** לפי הספר "יהודי קסזוני, זקרפטיה"^[1], מספר היהודים במפקד של 1921 היה 93,341.

חלוקת היהודים בזקרפטיה לאזורים על פי מפקד אוכלוסין משנת 1910

אזור	יישוב	אחוז היהודים מכלל האוכלוסייה	כלל האוכלוסייה
אונגוור	אונגוור (אוז'הורוד)	13.4	16,919
אונגוור	שאר האזור	8.5	145,170
ברג	ברגסז (ברהובו)	30.2	12,933
ברג	מונקאץ' (מוקצ'בו)	44.4	17,275
ברג	שאר האזור	10.7	206,403
אוגוצ'ה	כל האזור	12.9	91,755
מרמורש	מרמורשסיגט (סיגט)	37.4	21,370
מרמורש	שאר האזור	17.2	336,335
כל זקרפטיה	כל החבל	15.21	848,000

כלכלה

כלכלת המחוז מבוססת בעיקרה על סחר עם המדינות השכנות, תיירות (בעיקר תיירות פנים), גידול גפנים ליין ויערנות. עוד בתקופת ברית המועצות הוקמו תחנות מעבר לסלובקיה והונגריה בצ'ופ וטרסבה והן פועלות גם כיום.

גאוגרפיה

זקרפטיה ממוקמת בדרומה של מערב אוקראינה. המחוז גובל בצפונו במחוז איוואנו-פרנקיבסק ובמחוז לבוב שבאוקראינה, בפינתו הצפון מערבית גובל המחוז בפרובינציית פודקרפצקיה של פולין, במערב בקרבת נהר אוּז', גובל המחוז במחוז פרשוב ומחוז קושיצה של סלובקיה, בדרום מערב בקרבת נהר טיסה גובל המחוז במחוז סבולץ'-סטמאר-ברג של הונגריה, בדרום בקרבת נהר טיסה גובל המחוז במחוז סאטו מארה ובמחוז מרמורש שברומניה.

המחוז נמצא כולו ממערב להרי הקרפטים. בהתאם לכך, פירוש שמו האוקראיני "מעבר לקרפטים" (שאר אוקראינה נמצאת ממזרח לקרפטים). שטח המחוז 12,777 קמ"ר. המרחק ממזרח למערב המחוז הוא 184 ק"מ ואילו מהצפון לדרום 80 ק"מ.

תצלום לוויין של הרי הקרפטים

חלוקה אדמיניסטרטיבית

מיולי 2020, לאחר יישום רפורמה במחוזות משנה של אוקראינה, מחוז זקרפטיה מחולק ל-6 מחוזות משנה כדלהלן:

שם בעברית	שם באוקראינית	שטח (קמ"ר)	אוכלוסייה 2020	מרכז מנהלי
מחוז משנה אוז'הורוד	Ужгородський ‏	866	255,800	אוז'הורוד
מחוז משנה ברהובסקי	Берегівський ‏	654	209,200	ברהובה
מחוז משנה חוסט	Хустський ‏	998	269,100	חוסט
מחוז משנה טיאצ'יבסקי	Тячівський ‏	1,818	185,300	טיאצ'יב
מחוז משנה מוקצ'בסקי	Мукачівський‏	997	254,600	מוקצ'בו
מחוז משנה רחיבסקי	Рахівський ‏	1,982	82,800	רחיב

בתרבות

בשנות ה-90 הפיק משרד החינוך והמדע של זקרפטיה דף לקידום התיירות בעברית^[2]. העברית הקלוקלת והתעתיקים התמוהים עוררו שעשוע רב עד כדי פרסום בעיתונות^[3].

ראו גם

• רוזנות מרמורש
• הרפובליקה הלמקו-רוסינית

לקריאה נוספת

• שלמה יעקב גרוס, י' יוסף כהן (עורכים), ספר מארמארוש: מאה וששים קהילות קדושות ביישובן ובחורבנן, תל אביב, בית מארמארוש, תשמ"ג

• Eden, Joseph, The Jews of Kaszony, Subcarpathia, New York: self-publishing, 1988

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא זקרפטיה בוויקישיתוף

• אתר האינטרנט הרשמי של זקרפטיה (באוקראינית)

• זקרפטיה, ברשת החברתית פייסבוק
• זקרפטיה, ביישום טלגרם
• זקרפטיה, ברשת החברתית אינסטגרם
• זקרפטיה, סרטונים בערוץ היוטיוב
• "פנים של זקרפטיה"

ביאורים

1. האפשרות לבחור בלאום הרותני לא נכללה במפקד האוכלוסין בשל העובדה שאוקראינה לא מכירה ברוסינים כלאום נפרד אלא כקבוצה אתנית המהווה חלק מהלאום האוקראיני.
2. רוב בעלי האזרחות הזרה היו שייכים למשפחות שהתגוררו באזור במשך 50–100 השנים שקדמו לגירוש.