שאלות נפוצות
ציר זמן
צ'אט
פרספקטיבה
חוכא ואטלולא
מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
Remove ads
חוּכָא וְאִטְלוּלָא (לפי הערוך: חוכא וטלולא) הוא ביטוי תלמודי, שמופיע גם בספרות ההלכה ופירושו "צחוק וליצנות".
מקור הביטוי
הביטוי מופיע בתלמוד פעם אחת בלבד, בהסבר של רבא לגבי דין ביטול רשות. הוא טען שיש ביטול מחצר לחצר, ומצד שני אין מבטלין וחוזרין ומבטלין.[1]:
דלא ליהוי מילתא דרבנן כחוכא ואטלולא
כלומר, "שלא יהיו דברי חכמים כחוכא ואטלולא".
פירוש הביטוי
על פי רש"י, פירוש המילה "חוכא" היא "שחוק" או "צחוק", וכיום מרבים לתרגם מילה זו ל"לעג"[2]. מקור המילה היא בשורש חו"ך, שמקורו בעברית, וממנו המילה "חיוך"[3].
מקור המילה "אטלולא" היא בשורש טל"ל, שמשמעו "לשחק" או "להשתעשע"[4]. רש"י מפרש מילה זו כ"ליצנות", ולפעמים מתרגמים אותה ל"קלס"[5] או "לעג"[3].
לפי גרסת הערוך[6], צריך לומר "חוכא וטלולא", ולעיתים כותבים כך את הביטוי. יש המשנים את הביטוי ל"חוכא והתלולה"[5], ויש הכותבים "חוכא ואיטלולי"[7].
Remove ads
השלכות הלכתיות
ראו גם
קישורים חיצוניים
- הערך "חוכא ואטלולא", באתר המכלול
הערות שוליים
Wikiwand - on
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Remove ads