חומה ומגדל

חומה ומגדל הוא כינוי לסדרת מבצעים להקמת יישובים חקלאיים יהודיים מבוצרים בארץ ישראל בימי מאורעות תרצ"ו-תרצ"ט (1936–1939) ומעט לאחריהם. מטרת המבצע הייתה לייצר רצף יישובים בנקודות בעלות חשיבות אסטרטגית ולהרחיב את גבולות ההתיישבות העברית והמדינה היהודית העתידית. המוטיב הבסיסי בחומה ומגדל היה הקמת נקודת יישוב הכוללת חומת הגנה ומגדל שמירה בתוך יום אחד, וזאת כדי להתגונן מהפורעים הערבים וכך לאפשר המשך מגורים במקום.

Remove ads

רקע

סכם

פרספקטיבה

החל מאפריל 1936 התחוללו מאורעות דמים כנגד היישוב היהודי בארץ ישראל, הותקפה התחבורה, הוצתו שדות ויערות, נגדעו עצים במטעים והותקפו יהודים ששהו ביישובים ערביים ובדרכים. המאורעות נמשכו ברצף עד לאוקטובר 1936 ולאחר הפסקה קצרה התחדשו ונמשכו ברצף עד למרץ 1939. מטרתם של מחוללי הפרעות הערבים הייתה להפסיק את גידולו של היישוב היהודי ולמנוע את הפיכתו לכוח מכריע בארץ ישראל.

במאי 1936 החליטה ממשלת בריטניה לשגר לארץ ישראל ועדה מלכותית בראשות לורד פיל. הוועדה, שנודעה כוועדת פיל, הגיעה לארץ ישראל בסתיו 1936, וניסתה להציע פתרון יסודי לבעיה הארצישראלית.

כתגובה לפרעות וכדי לקבוע עובדות בשטח בטרם יפורסמו מסקנות ועדת פיל, החליטו ראשי היישוב היהודי לפעול במהירות ליצירת רצף של יישובים באזורים בעלי חשיבות אסטרטגית־ביטחונית שטרם התבססה בהם ההתיישבות היהודית.

אדמות שונות נרכשו בתקופה זו ובשנים שקדמו לה, בין היתר בעמק בית שאן, בגליל העליון המזרחי (עמק החולה, הרי נפתלי ומדרונות הבשן). ב־1938 נרכשו אדמות חנותה (חניתה) ונעשו מאמצים לרכוש קרקעות באזור רמת מנשה ובאזורים נוספים. השיקולים בכל הרכישות האלה היו אסטרטגיים, ובעקבות כך נרכשו גם קרקעות חסרות ערך מבחינה חקלאית, על מנת לשרטט את גבולות המדינה העתידית.

הרעיון היה להגיע בחסות החשיכה למקום, ועד הבוקר לבנות יישוב שכולל בתוכו חומה ומגדל. אסטרטגיה זו הסתמכה על החוק העות'מאני, שהיה בתוקף בזמן המנדט, לפיו אין להרוס בית בנוי עם גג ללא צו של בית משפט^[1]^[2].

המגמה הייתה להקים יישובים באזורי ספר לאורך רצועת קשר שכונתה על שום צורתה "ה-N ההתיישבותי" שנמתחה מאצבע הגליל דרך עמק החולה ועמק יזרעאל למישור החוף.^[3]

ישנה מחלוקת לגבי זהות היישוב הראשון של חומה ומגדל. אף על פי שמקובל למנות את כפר חיטים כיישוב "חומה ומגדל" הראשון, ישנם מקורות המציינים את ניר דוד כראשון.^[4] טענה זו נסמכת על כך שכפר חיטים לא היה יישוב חומה ומגדל קלאסי, שכן מקימיו לא הקימו אותו אלא עלו למבצר שכבר היה קיים במקום.^[5]^[6]^[7]^[8]

ישנם מספר גרסאות לגבי משכה של תקופת חומה ומגדל, יש המגדירים אותה בין 1936 עד סוף 1939 ויש שמאריכים אותה עד מלחמת העצמאות.^[9]

מחלוקת נוספת היא לגבי היישוב האחרון ברשימה. יש המציינים את עמיר (29 באוקטובר 1939) כאחרון ברשימה.^[10] יש המציינים את תחילת מלחמת העולם השנייה, 1 בספטמבר 1939, כסיום תקופת חומה ומגדל,^[11] ויש הכוללים ברשימה גם את כפר ורבורג שנוסד ביום 31 באוקטובר 1939, החורג משני הכללים לעיל.

Remove ads

העלייה לקרקע

סכם

פרספקטיבה

עוד לפני העלייה על הקרקע השטחים שנרכשו עובדו, לרוב בצורה מרוכזת כדי לשמור את החזקה על הקרקע.

היישוב הראשון שהוקם במהלך תקופה זו היה כפר חיטים, שעלה על הקרקע ב־7 בדצמבר 1936. היה זה ניסיון ההתיישבות השלישי באתר, שבו נמצאו שרידי ניסיונות קודמים.^[8]

בחורף 1936 החל מבצע העלייה על הקרקע הראשון בשיטת חומה ומגדל שהוצעה על ידי שלמה גור, חבר קיבוץ תל עמל, שחבריו התגוררו בבית אלפא, ולאחר שהוכנסו בה תיקונים בהתייעצות עם המהנדס יוחנן רטנר. האתגר בתוכנית היה הצורך להקים יישוב מבוצר בעל יכולת הגנה עצמית במהלך יום אחד, כך שבסוף היום הראשון יעמוד על תילו יישוב מוגן.

שלמה גור הציע להקים חומת עץ וחצץ בגובה 1.80 מטר שתקיף חצר של 35X35 מטר, כשבפינותיה יוצבו עמדות (בתחילה תוכננו 4 עמדות אבל לאחר התייעצות עם יוחנן רטנר הוחלט להסתפק בשתי עמדות), ובמרכז החצר מגדל שמירה. כמו כן נמתחה גדר תיל במרחק של 25 מטר מסביב לחצר, להגנה בפני זריקת רימונים.^[12] החומה כפולת הדפנות ומגדל התצפית נתנו לדגם התיישבותי זה את שמו "חומה ומגדל".

חומרי הגלם להקמת היישוב, בהם הצריפים המפורקים, חלקי החומה והמגדל, החצץ, כלי העבודה והחומרים, הוכנו מראש והובאו למקום הקמת היישוב. לפנות בוקר היו חברי הקיבוץ המתיישב, לצד מתנדבים, יוצאים לנקודת ההתיישבות, וברוב המקרים היה היישוב מוקם עד סוף היום.

שיטת חומה ומגדל נוסתה לראשונה בעלייה לקרקע של קיבוץ תל עמל, בדצמבר 1936.

פחות מחודש לאחר ההתיישבות של תל עמל, ב־5 בינואר 1937 עלו על הקרקע חברי קבוצת "השדה" והקימו את קיבוץ שדה נחום, ממערב לבית שאן.

בעקבות הצלחה זאת אימצו המוסדות המיישבים את שיטת חומה ומגדל לעליות על הקרקע של היישובים הבאים והיא הפכה לאסטרטגיה יישובית. בפברואר 1937 הכריז דוד בן-גוריון כי עליית תל עמל ושדה נחום על הקרקע הן עובדות מדיניות חשובות. מנהיגי היישוב הבינו כי מדובר לא רק בתחום החשוב כשלעצמו של ההתיישבות, אלא באפשרות נוספת לעצב את גבולותיה של המדינה שבדרך.

מיד לאחר מכן הוקמו יישובים בזה אחר זה, ב־25 במרץ הוקם קיבוץ גינוסר על שפת הכנרת ב־31 במרץ עלו לקרקע שני קיבוצים: שער הגולן ומסדה שניהם על גדות הירמוך.

עד לפרסום הספר הלבן כמעט שלא היו הפרעות מצד הערבים ועד מאי 1939 גם ללא הפרעה מצד שלטונות המנדט הבריטי. אולם החל ממאי 1939 החלו הבריטים להגביל את העליות לקרקע ונמנעו ממתן אישורים, ובעקבות כך הוקמו יישובים גם ללא הסכמתם.

סיפורו של קיבוץ גינוסר הוא ייחודי בכך שמטרת הקמת החומה והמגדל הייתה, לפחות באופן חלקי, קביעת עובדה מוגמרת בפני אגודת פיק"א, בעלת הקרקע, ולא רק לצורך הגנה מפני ערבים.^[13]

תיאור העלייה לעין גב אופייני למבצעי העלייה על הקרקע של חומה ומגדל:^[14]

"הכנת המחנה נחלקה בין משקי העמק - גשר מכינה את המגדל ואת חדר האוכל, אפיקים את החומה, קבוצת כנרת את הצריפים ואנחנו את הגדר החיצונית, גדר החוטים וכל מה ששיך לחשמלאות ומסגרות. ערב העלייה באו חברינו מכל הארץ. באו הרבה אורחים מהסביבה הרחוקה והקרובה; באו גם נגרים מכפר גלעדי וטפסנים מגבעת חיים. עד שעה מאוחרת בלילה עבדו החברים במסגריה. החברות עבדו במטבח והכינו את האוכל ליום העלייה. בשעה שלוש, בעוד חושך, הכל היה מוכן לדרך. בשלושה אוטומובילים הגענו לאפיקים. לכאן התאספו אנשי הסביבה שהשתתפו בעליה. מסע הכיבוש, שתים עשרה מכוניות משא מלאות אנשים עמוסי משא והמון מכוניות קטנות עברו דרך מסדה ועין הקורא סבבו את צמח עד הגיעם לעין גב... כעבור רגעים מספר התחילה העבודה. ארבע מאות איש עבדו במהירות ובקצב. ...הטוריה גרפה את החצץ לתוך הפחים, מן הפחים נשפך החצץ לתוך שקים וסלים - והחומה הוקמה במהירות קדחתנית. השמש הלוהטת והזיעה הנגרת לא הפריעו בעד העבודה. ...מכוניות המשא מביאות בזו אחר זו חומרים וקירות הצריפים. ידיים נאמנות עובדות במהירות, והנה כבר הוקם המגדל והולכים ומקימים הצריפים לחדר האוכל. ...בשעה ארבע אחר הצהריים עמד המחנה על תלו בלב האדמה השוממה, אשר זה מאות שנים לא ראתה ישוב יהודי. בשעות מספר הוקמה נקודת ישוב עברית חדשה."

Remove ads

המוסדות המיישבים

את ההתיישבות בשיטת חומה ומגדל הוביל ארגון ההגנה, במתווה שאומץ על ידי המוסדות המרכזיים של היישוב העברי: הסוכנות היהודית, קרן היסוד, הקרן הקיימת לישראל וההסתדרות. לקחו בו חלק בעיקר קיבוצים וכן תנועות מכל זרמי ההתיישבות, בהם: 12 יישובים מן הקיבוץ הארצי השומר הצעיר, עשרה יישובים של הקיבוץ המאוחד, חמישה קיבוצים של חבר הקבוצות, שלושה יישובים של הקיבוץ הדתי, 13 מושבים של תנועת המושבים, תשעה יישובים של הנוער הציוני ושל מכבי הצעיר ויישוב אחד של תנועת בית"ר. כוחות נוטרים ואנשי ה"הגנה" אבטחו את העלייה על הקרקע.

רשימת היישובים

סכם

פרספקטיבה

רשימת יישובי "חומה ומגדל" לפי תאריך הקמתם:^[15]

”תֵּל-עָמָל, רִאשׁוֹנָה לְחוֹמָה וּמִגְדָּל....” כך הצהיר נתן אלתרמן בשירו ה"מגדל הראשון".

‏	שם היישוב	תאריך ייסוד
1	תל עמל (ניר דוד) (קיבוץ)	10 בדצמבר 1936
2	שדה נחום	5 בינואר 1937
3	גינוסר	25 במרץ 1937^[16]
4	מסדה	31 במרץ 1937^[16]
5	שער הגולן	31 במרץ 1937^[16]
6	בית יוסף	9 באפריל 1937
7	משמר השלושה	13 באפריל 1937
8	טירת צבי	30 ביוני 1937
9	בני ברית (מולדת)	4 ביולי 1937
10	עין השופט	5 ביולי 1937
11	עין גב	6 ביולי 1937
12	מעוז חיים	6 ביולי 1937
13	כפר סאלד	15 באוגוסט 1937
14	כפר מנחם	28 ביולי 1937
15	אושה	5 באוגוסט 1937^[17]
16	צור משה	13 בספטמבר 1937
17	חניתה	21 במרץ 1938
18	שבי ציון (מושב שיתופי)	13 באפריל 1938
19	שדה ורבורג	17 במאי 1938
20	רמת הדר	26 במאי 1938
21	אלונים	26 ביוני 1938
22	מעלה החמישה	17 ביולי 1938
23	תל יצחק	25 ביולי 1938
24	בית יהושע	17 באוגוסט 1938
25	עין המפרץ	25 באוגוסט 1938
26	מעין צבי	30 באוגוסט 1938
27	שרונה	16 בנובמבר 1938
28	גאולים	17 בנובמבר 1938
29	אילון	24 בנובמבר 1938
30	נווה איתן	25 בנובמבר 1938
31	כפר רופין	25 בנובמבר 1938
32	כפר מסריק	29 בנובמבר 1938
33	מסילות	22 בדצמבר 1938
34	גשר	13 באוגוסט 1939
35	דליה	1 במאי 1939
36	דפנה	3 במאי 1939
37	דן	4 במאי 1939
38	שדה אליהו	7 במאי 1939
39	מחניים	23 במאי 1939
40	שדמות דבורה	23 במאי 1939
41	שורשים (ננטש ב-1939)	23 במאי 1939
42	הזורעים	23 במאי 1939
43	תל צור	23 במאי 1939
44	כפר גליקסון	23 במאי 1939
45	מעפילים	23 במאי 1939
46	משמר הים (אפק)	28 במאי 1939
47	חמדיה	23 ביוני 1939
48	כפר נטר	26 ביוני 1939
49	נגבה	12 ביולי 1939
50	בית אורן	1 באוקטובר 1939
51	עמיר	29 באוקטובר 1939
52	כפר ורבורג	31 באוקטובר 1939

בול ישראלי שהונפק ב-1963, במלאת 25 שנה למבצע
בול ישראלי שהונפק ב-1963, במלאת 25 שנה למבצע
חומה ומגדל בעין השופט

Remove ads

המגדל ומקורותיו בבנייה המחנאית

המגדלים של מפעל "החומה ומגדל" היו מגדלים אותם ניתן היה להקים בקלות ולהרים בקלות. המגדלים הושפעו ממגדלים שנבנו במחנות מחנאות של תנועות הנוער. שמואל מסטצ'קין, עוד בטרם היותו אדריכל בשנת 1928, תכנן מגדל מחנאי בסיסי במחנה הנוער העובד ביער בן שמן. מגדל זה הוא פיתח למגדל מרשים בהרבה במחנה התנועה בהרי הכרמל בשנת 1934. את המגדל השני ראה ידידו שלמה גור, והוא היווה השראה למגדלי המבצע שאף בתכנונם השתתף מסטצ'קין במסגרת פעילותו בהגנה.