חוקת לבנון

חוקת לבנון (בערבית: دستور لبنان) היא החוק העליון במערכת החוקים של הרפובליקה הלבנונית. החוקה שאומצה ב־23 במאי 1926, חודשה ועודכנה מספר פעמים במהלך השנים.^[1][2] התיקון האחרון לחוקה היה במסגרת הסכם טאיף ב־22 באוקטובר 1989 (תיקון סעיף 95 של החוקה שעוסק בחלוקת המשרות הפוליטיות בלבנון), שכלל רפורמה פוליטית נרחבת והביא לסיומה של מלחמת האזרחים הלבנונית.

חוקת לבנון מציינת במפורש שאף על פי שמרבית האוכלוסייה היא מוסלמית, הנשיא חייב להיות נוצרי.

החוקה מציינת את מראה הדגל של לבנון, מבנהו, צבעיו ופרטים רלוונטיים נוספים.

ראו גם

• האמנה הלאומית
• היסטוריה של לבנון
• פוליטיקה של לבנון

קישורים חיצוניים

• חוקת לבנון (באנגלית).