שאלות נפוצות
ציר זמן
צ'אט
פרספקטיבה

חצב

סוג של צמח מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

חצב
Remove ads

הֶחָצָב (שם מדעי: Drimia) הוא סוג של צמחים רב-שנתיים בעלי בצל (גאופיטים) המכילים גלדים רבים ומופרדים ממשפחת האספרגיים (שם מדעי: Asparagaceae (אנ')). הסוג שויך בעבר למשפחת השושניים והוא כולל כ-111 מינים שתפוצתם מאגן הים התיכון עד מיאנמר ובאפריקה[1][2]. בישראל גדלים בר שני מינים: חצב מצוי (Drimia aphylla), חצב גלוני (Drimia palaestina)[3]. הסוג הקרוב לחצב הוא הסוג בן-חצב (Scilla) המונה כ-90 מינים המצויים בעיקר באירופה ובאסיה.

פירוש נוסף ערך זה עוסק בסוג של צמח. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו חצב (פירושונים).
עובדות מהירות חצב, מיון מדעי ...
Remove ads

מאפיינים

סכם
פרספקטיבה
Thumb
פריחת החצב, מועצה אזורית חוף הכרמל
Thumb
פרחי החצב, מועצה אזורית חוף הכרמל
Thumb
פרי ירוק של חצב מצוי

החצב הוא בעל בצל (גאופיט) רב-שנתי המכיל גלדים רבים, בשרניים ומופרדים שאינם מקיפים את הבצל[4]. העלים מופיעים אחרי תום הפריחה.

הבצל המצוי מתחת לקרקע הוא רב שנתי ועשיר בחומרי-תשמורת. מהבצל יוצאת ציצת שורשים הצומחת לעומק האדמה ומספקת מים ומינרלים לצמח. ראפידים (מחטים) מצויים בקשקשי הבצל. הראפידים הם גבישים דקים ומוארכים המחודדים בשני קצותיהם, ובדרך כלל הם רבים ומצטרפים לצרורות[5].

העלים צרים ואינם משתיירים, והם מרוכזים בבסיס הצמח והם בעלי ציפוי שעוותי בצבע כחלחל המונע היקוות מים עליהם. הפרחים נישאים על עוקצים בעמוד תפרחת (אשכול) ארוך וזקוף בעל צורת חרוט.

הפרחים, דו-מיניים, נכונים, בעלי עטיף פשוט כותרתי וצבעם משתנה בין לבן, צהוב וורוד. העטיף נושר אחרי הפריחה.

העוקצים של הפרחים בעלי חפה ולפעמים חפיות קטנים שהם משתיירים לעיתים.

הפרחים בעלי 6 עלי כותרת מפורדים ומפושקים[6].

אבקנים 6, הזירים דמויי חוט, לעיתים מורחבים בבסיסם, קבועים בבסיס עלי העטיף[6]. המאבקים קבועים על הזיר בגבם.

השחלה עילית בעלת עמוד שחלה נימי ששווה באורכו לאבקנים או ארוך מהם. הצלקת דמוית גולה. השליות זוויתיות.

פרי החצב הוא הלקט קלפי בעל שלוש 3 מקצועות. הזרעים רקועים ובעלי כנף קרומית[4].

הזרעים מרובים ושטוחים על פי רוב (רקועים), ומכונפים (מצוידים בכנף קרומית העוזרות בהפצה על ידי הרוח)[7].

בדומה לצמחי-בצל אחרים, החצב יכול גם הוא להתרבות על ידי ניצני ריבוי הנוצרים בחיק הגלדים (רבייה וגטטיבית).

Thumb
שורת חצבים המסמנת גבול בין נחלות

שורשי החצב ארוכים וחזקים ומסוגלים לחדור דרך סדקים צרים בסלע ולהרחיבם כדי להגיע אל קרקע לחה. שמו של החצב ניתן לו כנראה על שום תכונה זו, הדומה לחציבה בסלע[8]. בתלמוד מוזכר החצב כאמצעי אמין לסימון גבולות של נחלות: "מאי חצובא? אמר רב יהודה אמר רב: שבו תיחם יהושע לישראל את הארץ" (בבא בתרא, נו ע"א). לאדם המשיג את גבול רעהו קשה מאד לעקור את שורשי החצב והם יגדלו מחדש ויחשפו את גבולות השדה המקוריים[9].

Remove ads

שימושים בחצב

החצב מכיל חומרים חריפים ומגרים כך שאין באפשרות בעלי-החיים לאכול אותו, אך האדם מצא דרכים שונות לתרבת את הצמח ולעבד חומרים מתוכו.

אצל האדם, מיני החצב משמשים כצמחי-נוי ואף להפקת משקאות חריפים, תרופות וחומרים משלשלים. דבש המופק מפרחי חצב נחשב למשובח. החומרים השונים בצמח משמשים לשימושים אלה: פוליסכריד סיניסטרין (מורכב מפרוקטוז) מופק מהבצל, משמש להכנת משקאות חריפים; סציליארן משמש כחומר המשפיע על פעולת הלב. חומרי-רעל שונים המצויים בבצל הצמח משמשים להפקת רעל עכברים.

חצב מצוי נפוץ ביותר בארץ-ישראל ושימושו העיקרי היה תיחום נחלות וחלקות-שדה[10], שכן בצל הצמח הוא עמיד ועשוי להישאר מתחת לאדמה גם לאחר עקירת הצמח ולפרוח שוב בשנה הבאה. חצב גלוני מתאפיין בפרחים אדמדמים ובגובה עמוד תפרחת נמוך - כ-30 סנטימטר בלבד.

Thumb
חצב, סתיו 2020, מישור החוף הצפוני
Remove ads

תמונות

  • Thumb
    חצב גלוני, סרדיניה
  • Thumb
    חצבים ביודפת (יישוב עתיק), תל ידפת
  • Thumb
    פרי בהפצה של חצב מצוי
  • Thumb
    Drimia sanguinea, דרום אפריקה
  • Thumb
    חצבים על שפת הים במועצה האזורית חוף הכרמל, 2020
  • Thumb
    פריחת חצבים בחורבת קרתא
  • Thumb
    פירות החצב

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא חצב בוויקישיתוף
Remove ads

הערות שוליים

Loading related searches...

Wikiwand - on

Seamless Wikipedia browsing. On steroids.

Remove ads
Remove ads