עפיפון תבערה

עפיפון תבערה הוא עפיפון הנושא חומרי הצתה ובעירה, דוגמת בקבוק תבערה וחומרים דליקים או מטען חבלה^[1], שמטרתו להצית שרפה ואף לגרום לנפגעים בנפש. זהו אמצעי לחימה מאולתר שנמצא בשימוש ארגוני טרור ומיליציות לא-סדירות. בהיותו כלי אווירי, יש לו יתרון על פני מחבלים הנעים קרקעית, שכן הוא יכול לעבור בקלות מעל גדרות, חומות, מחסומים ומכשולי גבול, המשמשים להגנה ואבטחת תשתיות ויישובים. אמצעי דומה באפקט ובשימוש שלו הוא בלון תבערה, בו מטען חבלה וחומרי תבערה נישאים על גבי בלון.

עפיפון תבערה שנשלח מרצועת עזה במטרה לשרוף שדות במועצה האזורית אשכול. בקצה זנבו ניתן לראות את חוטי הברזל ששימשו לחיבור החומרים הבוערים.

היסטוריה

בלוני תבערה שנשלחו משכונת אל-בורייג' נישאים על גבי הרוח לכיוון ישראל, ניתן לראות את מטען התבערה\נפץ תלוי.

הראשונים להשתמש בעפיפונים בלוחמה היו הסינים^[2]. בשושלת סונג פותח "עורב האש", עפיפון נושא אבקת תבערה, נתיך ומקל בערה מקטורת, ככלי נשק^[3]. במסה של ולטר דה מילמט "האצולה, חוכמה והבנה של מלכים" מ-1326 מתוארת קבוצה של אבירים מטיסה עפיפון תבערה ועליו אבק שרפה עם פצצת תבערה מעל החומה של העיר^[4]. על פי הסמגוק סאגי (אנ'), המתאר את ההיסטוריה של שלוש הממלכות של קוריאה, במאה השביעית הגנרל גים יו-חין (אנ') שיגר עפיפון ועליו דחליל בוער במטרה להפחיד את הכוחות שמולו.

שימוש בעימות הישראלי-פלסטיני

שיבולים בשדה שרוף במועצה האזורית אשכול.

שדות שרופים ליד הקיבוץ בארי

שימוש בולט בעפיפוני תבערה נעשה ברצועת עזה במהלך העימותים בגבול ישראל-רצועת עזה ב-2018. בעימותים אלה, שילחו מחבלים פלסטינים עפיפוני תבערה^[5], כ-250 עפיפונים (נכון למאי 2018), שעל חלקם ציירו הפלסטינים צלב קרס והצמידו כרזות^[6], על מנת להצית שדות חקלאיים ותשתיות הסמוכות לגדר המערכת סביב רצועת עזה. השימוש הנרחב בעפיפוני תבערה לביצוע הצתות ופיגועי טרור זכה בתקשורת לשם "טרור העפיפונים" ו"טרור ההצתות", שהתקשר גם ל"טרור החקלאי" שעלה אף הוא בתקופה זו. עפיפוני התבערה היוו במידה רבה חלופה פשוטה אך אפקטיבית לרקטות, אשר מיורטים בהצלחה רבה יחסית על ידי מערכת "כיפת ברזל". על אף שהיו ברשותם אמצעי לחימה רבים נוספים, מצאו ארגוני הטרור כי לשימוש בנשק התבערה יתרונות הן באפקטיביות שלו, והן בחוסר הנחישות הישראלי לפעול נגדו^[7].

השימוש בעפיפוני תבערה גרם לשריפות רבות. על פי נתוני כבאות והצלה, מתחילת 2018 ועד יולי באותה שנה פרצו באזור עוטף עזה כ-270 שריפות, שכילו כ-250 אלף דונם^[8]. לפי ישראל היום, במהלך שלושה חדשים של טרור העפיפונים הוצתו למעלה מ-1,000 שריפות שכילו יותר מ-30,000 דונם של שמורות טבע בישראל^[9].

מקרים בולטים של שריפות גדולות וטרור הצתות באמצעות עפיפוני ובלוני תבערה ב-2018:

• ב-2 במאי גרם עפיפון תבערה לשרפת יער ביער בארי^[10].
• במאי 2018 רן כרמי בוזגלו ניסה להעיף עפיפון תבערה בעוטף עזה במסגרת סרטון היתולי על טרור העפיפונים וגרם לשריפת קוצים ליד קיבוץ נחל עוז. הוא ושני אנשים שהיו עימו עוכבו לחקירה^[11].
• ב-3 ביוני שילחו פלסטינים עפיפון אליו חובר מטען חבלה^[1]. העפיפון נפל בשטח ישראל אך לא התפוצץ, ונוטרל על ידי כוחות הנדסה קרבית.
• ב-5 ביוני פרצו 9 שריפות גדולות, אחת מהן ליד מכללת ספיר, כתוצאה מעפיפוני תבערה^[12].
• ב-11 ביוני נחת בלון תבערה על חממה בעוטף עזה וגרם לנזק^[13].
• ב-16 ביולי אותר בסמוך לגדר המערכת בז תבערה מת, שאליו נקשרו מתקן הצתה וחומרי תבערה^[14].
• ב-20 ביולי נחת בלון תבערה בחצר בית בשכונת גילה בירושלים. הבלון נשלח ככל הנראה מעיירת בית ג'אלא הסמוכה^[15].

באמצע יוני וביולי פחת השימוש בעפיפוני תבערה וגבר השימוש בבלוני תבערה ונפץ.

פתרונות נגד עפיפוני ובלוני התבערה

צה"ל פיתח שיטה של שימוש ברחפני מרוצים על מנת ליירט עפיפוני תבערה^[16]. ב-11 במאי הפיל הרחפן המיירט כ-40 עפיפוני תבערה בגבול רצועת עזה במהלך עימותי "צעדת השיבה הגדולה"^[17]. ביוני 2018 פרש צה"ל מערכת של רפאל - מערכות לחימה מתקדמות לאיתור ואיכון עפיפוני ובלוני התבערה^[18].

ראו גם

• בלון תבערה
• הלחימה ברצועת עזה לאחר מבצע צוק איתן
• העימותים בגבול ישראל-רצועת עזה (2018)

קישורים חיצוניים

• "עפיפוני תבערה" – אמצעי חדש לגרימת נזקים לישראל במסגרת ההפגנות האלימות של "צעדת השיבה הגדולה", המרכז למורשת המודיעין, 6 במאי 2018.
• מתן צורי, אליאור לוי ויואב זיתון, טרור העפיפונים נמשך: שדה חיטה בעוטף עזה עלה באש, באתר ynet, 16 באפריל 2018
• Riots in the Gaza Strip, בערוץ של דובר צה"ל בפליקר
  • תמונות עפיפוני תבערה: תמונה 1, תמונה 2, תמונה 3