יאיר בן מנשה

יאיר בן מנשה הוא דמות מקראית משבט מנשה.

זהותו

יאיר בן מנשה מוזכר לראשונה בספר במדבר, פרק ל"ב, פסוקים ל"ט–מ"ב:^[1]

וַיֵּלְכוּ בְּנֵי מָכִיר בֶּן מְנַשֶּׁה גִּלְעָדָה וַיִּלְכְּדֻהָ וַיּוֹרֶשׁ אֶת הָאֱמֹרִי אֲשֶׁר בָּהּ: וַיִּתֵּן מֹשֶׁה אֶת הַגִּלְעָד לְמָכִיר בֶּן מְנַשֶּׁה וַיֵּשֶׁב בָּהּ: וְיָאִיר בֶּן מְנַשֶּׁה הָלַךְ וַיִּלְכֹּד אֶת חַוֹּתֵיהֶם וַיִּקְרָא אֶתְהֶן חַוֹּת יָאִיר: וְנֹבַח הָלַךְ וַיִּלְכֹּד אֶת קְנָת וְאֶת בְּנֹתֶיהָ וַיִּקְרָא לָה נֹבַח בִּשְׁמוֹ.

בפשטות יאיר הוא בנו של מנשה בן יוסף בן יעקב, אך מפרשי הפשט כתבו שהוא לא בן ישיר של מנשה אלא צאצאו,^[2] וכפי שנכתב בספר דברי הימים ”וְאַחַר בָּא חֶצְרוֹן אֶל בַּת מָכִיר אֲבִי גִלְעָד וְהוּא לְקָחָהּ וְהוּא בֶּן שִׁשִּׁים שָׁנָה וַתֵּלֶד לוֹ אֶת שְׂגוּב: וּשְׂגוּב הוֹלִיד אֶת יָאִיר^[3] וַיְהִי לוֹ עֶשְׂרִים וְשָׁלוֹשׁ עָרִים בְּאֶרֶץ הַגִּלְעָד.”^[4] לדבריהם הוא מתייחס אחרי מנשה ולא אחרי שבט אביו (שבט יהודה) מכיוון שכבש חלקים משטחי שבט מנשה,^[5] לפי חז"ל הוא בנו של מנשה ממש ואינו בן שגוב.^[6]

לפי חז"ל ליאיר לא היו ילדים ובני אחיו מכיר ירשו אותו,^[7] רמב"ן כתב שנבח המוזכר בחומש במדבר היה בנו.^[8]

על השופט יאיר הגלעדי מסופר בספר שופטים, פרק י', פסוק ד' שהיו לוֹ שְׁלֹשִׁים בָּנִים רֹכְבִים עַל שְׁלֹשִׁים עֲיָרִים וּשְׁלֹשִׁים עֲיָרִים לָהֶם לָהֶם יִקְרְאוּ חַוֹּת יָאִיר, בעקבות פסוק זה יש שזיהו אותו עם יאיר בן מנשה (בן שגוב).^[9]

זמנו וגילו

לפי פירוש תלמיד רס"ג לדברי הימים^[10] יאיר בן משנה כבש את חוות הגלעד עוד בחיי יוסף סבו. הפרשנות המקובלת גורסת שהכבישה הייתה בסוף שנות הארבעים. המזהים אותו עם בן שגוב גורסים שהתורה מתארת מאורע עתידי. המזהים אותו עם יאיר הגלעדי מאריכים את חייו ל-300 שנה לפחות.^[11]

אזור פעילותו

לפי המסופר בספר במדבר יאיר בן מנשה כבש שטח באזור הגלעד, אך לפי ספר דברים נראה שהוא כבש שטח באזור הבשן, יהודה אליצור טען שאת החוות בבשן כבש יאיר בן מנשה ואילו את החוות בגלעד כבש יאיר הגלעדי,^[12] יש שפירשו שאלו אותם מקומות, הרב יגאל אריאל טען שהשינוי נובע משיקולי עריכה מתודולוגיים בין ספר במדבר לספר דברים.

בקרב העי

במלחמת העי בקרב הראשון נהרגו שלושים ושישה אנשים. רבי נחמיה אומר שבקרב נהרג יאיר השקול כנגד רוב הסנהדרין - 36.^[13][14] באלפא ביתא דבן סירא מסופר שכשנודע מותו נפלו בני ישראל על פניהם, ואמרו "אוי לנו שלא היה בישראל כמוהו, אוי לנו מה תהא עלינו, מיד וימס לב העם ויהי למים".^[15]

במגילת תענית בתרא ניתנו מספר תאריכים למלחמת העי, יש שמחשיבים את תאריכים אלו כיום פטירת יאיר.^[16]

קישורים חיצוניים

• יגאל אריאל, חוות יאיר - פרשת כיבוש והתנחלות בגולן, על אתר ד'-ה' (ניסן תשנ"ט), עמ' 159 - 169.
• הרב שמואל ישמח, זיהוי שבטו של כל שופט, ירחון האוצר, גיליון כט, סיוון תשע"ט, עמ' קפ - קפו
• תאריך פטירתו דיון בפורום אוצר החכמה