יום שבתון (פיוט)

יוֹם שַׁבָּתוֹן הוא פיוט לשבת שחובר על ידי רבי יהודה הלוי והוא מושר בקהילות אשכנז בסעודה השנייה של שבת.

אין לבלבל ערך זה עם הערך "יום שבת (פיוט)".

ערך זה עוסק בזמר לשבת. אם התכוונתם ליום שבו לא עובדים, ראו יום שבתון.

מילות הפיוט
יוֹם שַׁבָּתוֹן אֵין לִשְׁכֹּחַ זִכְרוֹ כְּרֵיחַ הַנִּיחוֹחַ יוֹנָה מָצְאָה בוֹ מָנוֹחַ וְשָׁם יָנוּחוּ יְגִיעֵי כֹחַ יוֹנָה מָצְאָה בוֹ מָנוֹחַ וְשָׁם יָנוּחוּ יְגִיעֵי כֹחַ הַיּוֹם נִכְבָּד לִבְנֵי אֱמוּנִים זְהִירִים לְשָׁמְרוֹ אָבוֹת וּבָנִים חָקוּק בִּשְׁנֵי לֻחוֹת אֲבָנִים מֵרֹב אוֹנִים וְאַמִּיץ כֹּחַ יוֹנָה מָצְאָה בוֹ מָנוֹחַ וְשָׁם יָנוּחוּ יְגִיעֵי כֹחַ וּבָאוּ כֻלָּם בִּבְרִית יַחַד[1] נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמַע אָמְרוּ כְּאֶחָד וּפָתְחוּ וְעָנוּ יְיָ אֶחָד בָּרוּךְ הַנּוֹתֵן לַיָּעֵף כֹּחַ יוֹנָה מָצְאָה בוֹ מָנוֹחַ וְשָׁם יָנוּחוּ יְגִיעֵי כֹחַ [וּמִתּוֹךְ עֲרָפֶל הֵאִיר אֹפֶל[2], וְעַל[3] עָב הֵרִים יֹשְׁבֵי שָׁפֶל, וּמִגְדַּל צָרִי[ם] אֶרְאֶה[4] נֹפֵל, אַךְ אָנֹכִי מָלֵאתִי כֹחַ. יוֹנָה מָצְאָה בוֹ מָנוֹחַ וְשָׁם יָנוּחוּ יְגִיעֵי כֹחַ] דִּבֵּר בְּקָדְשׁוֹ[5] בְּהַר[6] הַמֹּר[7] יוֹם הַשְּׁבִיעִי זָכוֹר וְשָׁמוֹר וְכָל פִּקּוּדָיו יַחַד לִגְמֹר חַזֵּק מָתְנַיִם וְאַמֵּץ כֹּחַ יוֹנָה מָצְאָה בוֹ מָנוֹחַ וְשָׁם יָנוּחוּ יְגִיעֵי כֹחַ [דְּרֹךְ בַּנַּעַל אוֹיְבִים וְצָרִים[8] וְגַם הַמְעַד קַרְסֻלֵּי זָרִים. וְאָז יַעֲנוּ לָךְ עַמִּי בְּשִׁירִים אֵל הַמְהַלֵּךְ עַל כַּנְפֵי רוּחַ. יוֹנָה מָצְאָה בוֹ מָנוֹחַ וְשָׁם יָנוּחוּ יְגִיעֵי כֹחַ] הָעָם אֲשֶׁר נָע וְכַצֹּאן תָּעָה יִזְכֹּר לְפָקְדוֹ בְּרִית וּשְׁבוּעָה[9] לְבַל יַעֲבָר בּוֹ מִקְרֶה רָעָה כַּאֲשֶׁר נִשְׁבַּע עַל מֵי נֹחַ. יוֹנָה מָצְאָה בוֹ מָנוֹחַ וְשָׁם יָנוּחוּ יְגִיעֵי כֹחַ

תוכן הפיוט

הפיוט מתייחס לסיפור יונתו של נח השבה כשהיא מבשרת על סוף המבול ובפיה בדמותו של עלה זית כאות לכך שמצאה מנוח לכף רגלה. רבי יהודה הלוי מקשר בפיוט את היונה לנמשל - כנסת ישראל הנמשלת ליונה במדרש שיר השירים, ומוצאת מנוחה ביום השבת.

”כִּי מֵי נֹחַ זֹאת לִי אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתִּי מֵעֲבֹר מֵי נֹחַ עוֹד עַל הָאָרֶץ כֵּן נִשְׁבַּעְתִּי מִקְּצֹף עָלַיִךְ וּמִגְּעָר בָּךְ. כִּי הֶהָרִים יָמוּשׁוּ וְהַגְּבָעוֹת תְּמוּטֶינָה וְחַסְדִּי מֵאִתֵּךְ לֹא יָמוּשׁ וּבְרִית שְׁלוֹמִי לֹא תָמוּט אָמַר מְרַחֲמֵךְ ה'.” - כפי שמבשר ישעיהו, מתקשרת שאיפת המנוחה הגדולה של ציון מזעפו של ההווה בחסד הגאולה העתידי.

פזמונו של הפיוט הוא המשפט "יוֹנָה מָצְאָה בוֹ מָנוֹחַ וְשָׁם יָנוּחוּ יְגִיעֵי כֹחַ" (משפט מהבית הראשון של הפיוט).

נוסח הפיוט

הנוסח המצוי בסידור הוא נוסח מאוחר יותר, והנוסח הקדום לפיוט כולל תוכן שונה לבית השלישי. במקום להרחיב בתיאור מעמד הר סיני מתאר הטקסט את נקמת ה' באויבים ואת השמחה במפלתם בעת גאולת ישראל. מחרוזת זו הוחלפה בתקופה מאוחרת יותר מחשש לעימות עם הגויים ומפני "דרכי שלום" (הגרסה המאוחרת נמצאת כבר בכתבי יד אשכנזיים). להלן נוסח המחרוזת הקדומה:

"ומתוך ערפל האיר אופל / ועד עב הרים יושבי שפל /

ומגדל צרים ארצה נפל (י"ס אראה נופל) / אך אנוכי מלאתי כוח.

יש שכתבו שגם הבית הרביעי אינו מקורי אלא הוחלף מפני דרכי שלום (הנוסח המקורי לדבריהם מובא לקמן) אך בכתבי יד של הפיוט מופיע הבית הרביעי כמו בדפוסים^[10]. מקור טענה זו הוא בהשלמה ספרדית לפיוט זה שהיה נפוץ אצל הספרדים בלי הבית הרביעי (ולא סימנוהו בשם "יהודה" אלא בשם ה') ועל זה כתב הרב שאול הכהן מג'רבא המכונה מוהרש"ך (בהערה לס' שפתי רננות מהד' ליוורנו תקע"ט) שהוא מצא באיזה כת"י שסימן השיר יהודה אלא שהושמט בית מפני הצנזורה ואף הביאו כביכול את נוסח הבית המושמט - אלא שכפי שניתן לְהִוָּכַח בכתבי היד לא זהו הבית המושמט. להלן הנוסח שצוין בטעות כמחרוזת הקדומה:

דרוך בנעל אויבים וצרים / וגם המעד קרסולי זרים /

ואז יענו לך עמי בשירים / אל המתהלך על כנפי רוח".

לחנים וביצועים

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו.

קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
טקסט בוויקיטקסט: יום שבתון

• הפיוט יום שבתון (פיוט), באתר הפיוט והתפילה
• מאמר אודות השיר, באתר דעת