שאלות נפוצות
ציר זמן
צ'אט
פרספקטיבה

יחס הרזרבה

מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

Remove ads

יחס הרזרבה הוא היחס בין סך הנכסים הנזילים שבידי הבנק (בעיקר מזומנים) לבין התחייבויותיו לציבור, כלומר הסכום הכולל שהלקוחות הפקידו בבנק ויכולים למשוך בכל עת. יחס זה נתון לפיקוחו של הבנק המרכזי ונקבע בהתאם למדיניות המוניטרית הנהוגה בה.

התחייבויות הבנקים לציבור גבוהות בהרבה מכמות המזומנים שבידיהם. משמעות הדבר היא כי במקרה של הסתערות משיכות, בה כל לקוחות הבנק יבואו בבת-אחת למשוך את כספיהם (התחייבויות הבנק כלפיהם), יפשטו הבנקים רגל. עם זאת משיקולים סטטיסטיים ניתן להניח באופן סביר כי הלקוחות שומרים על קצב משיכה מסוים הקטן בהרבה מפוטנציאל המשיכה המקסימלי. יתר על כן, לעיתים קרובות מממשים הלקוחות את פיקדונותיהם שלא באמצעות מזומן אלא באמצעות העברה של התחייבות בנקאית לבנק אחר העובד באותו המטבע. (למשל, שני אזרחי מדינה המעבירים ביניהם המחאה) לכן, שהבנקים יכולים להתחייב לשלם הרבה יותר מכמות המזומן שבפועל נמצאת בידיהם.

הבנק המרכזי מגביל פעילות זו של הבנקים, וקובע יחס מרבי בין כמות הכסף המלווה על ידי הבנקים ובין כמות המזומנים ושווי המזומנים שבידיהם, על מנת לשמור על סיכון אי נזילות הבנק נמוך דיו. קיים מנעד, ובצידו האחד יחס רזרבה של 1:1, אשר מונע לחלוטין את אפשרות קריסת בנק בשל בעיות נזילות, אך מצמצם דרמטית את כמות הכסף הזמינה להשקעות במדינה, ולחלופין יחס של 1:∞ אשר לא מגביל את הבנקים ומאפשר להם לחלק כסף ללא הגבלה, וללא קשר לכמות המזומנים בידיהם. מאחר שבממוצע, הבנקים מרוויחים מהלוואת כספים, יהיו הבנקים רווחיים יותר ככל שיחס הרזרבה יהיה נמוך יותר.

לעיתים נדירות הנחת העבודה בבסיס יחס הרזרבה קורסת, כמו למשל במצב של מלחמה, חשד להונאה בבנק או משבר כלכלי קשה. במצבים כאלה עלולים להגיע לקוחות הבנקים בהמוניהם אל הבנק למשיכת כספיהם והבנק צפוי לקרוס. על-אף שאלו מקרים נדירים, הם מזעזעים את הכלכלה באופן חמור לאורך טווח. דוגמה בולטת לאירוע כזה היה המשבר הכלכלי העולמי של 1929.

Remove ads

בעולם

סכם
פרספקטיבה

ע"פ פרסום של קרן המטבע הבינלאומית משנת 2011, במרבית המדינות קבוע יחס רזרבה. יש 8 מדינות בלבד בהן לא נקבע יחס רזרבה (אנגליה, קנדה, ניו זילנד, אוסטרליה, מקסיקו, שוודיה, דנמרק, נורווגיה וכן הונג קונג, שאיננה מדינה). נכון לשנת 2015, יחסי הרזרבה בעולם נעים בין 1:1 (רזרבה מלאה) ובין 1:30. (בלבנון למשל). בישראל, ע"פ הוראות בנק ישראל, יחס הרזרבה של הבנקים המסחריים נחלק ל-3 - 6% על פקדונות עו"ש, 3% על פקדונות עד שנה. על פקדונות מעל שנה לא קיימת בישראל חובת נזילות. להשוואה, במהלך 2008 העלתה סין את יחס הרזרבה במדינה ל-17.5%[1].

חובת הנזילות בישראל

הוראת חובת הנזילות היא אחת ההוראות הבודדות אשר מפורסמות בחוק בנק ישראל[2] (סעיף 38) אך חלות על בנק מסחרי שכן מרבית ההוראות החלות על בנק מסחרי מפורסמות בהוראות "ניהול בנקאי תקין"[3]. בישראל קיימת חובת נזילות של 6% על פיקדונות עו"ש ופיקדונות הסגורים לתקופה בת עד שבוע. חובת נזילות של 3% מחויבת על פיקדונות של שבוע ועד שנה. בישראל אין חובת נזילות כלל על פיקדונות בני שנה ומעלה. כמו כן, בין 2011 ל-2014 נקבעה גם חובת נזילות על פעילויות בנגזרים של תושבי חוץ בת 10%. חובת נזילות זו לא הייתה חובת נזילות קלאסית אלא סנקציה אשר בנק ישראל קבע כדי להתמודד עם כניסה מאסיבית וספקולטיבית של מטבע חוץ ממשקיעים זרים במטרה לגדר את סיכוני הבנקים הישראליים.

כדי להתמודד עם מורכבות הוראות חובת הנזילות קבע בנק ישראל כי עמידה בחובת הנזילות תחושב על בסיס תקופתי. כלומר, בנק מסחרי אינו מחויב לעמוד בכללים אלה בכל עת אם יוכל להשיג זאת בממוצע על תקופה ארוכה יותר. אי עמידה בחובת הנזילות גוררת קנסות הן על הבנק המסחרי והן על נושאי משרה בכירים ונחשבת עבירה רגולטורית.

Remove ads

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

Loading related searches...

Wikiwand - on

Seamless Wikipedia browsing. On steroids.

Remove ads