שאלות נפוצות
ציר זמן
צ'אט
פרספקטיבה
ימי אור האחרונים
מחזה מאת נתן אלתרמן מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
Remove ads
ימי אוּר האחרונים הוא מחזה מעיזבונו של נתן אלתרמן בעריכתה של חוקרת הספרות והעורכת, דבורה גילולה, שהתפרסם ב-1990 ועוסק בכישלונה של המדינה החילונית הראשונה.[1]
יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: הגהה, ויקיזציה ועוד. | |
אלתרמן נפטר ב-1970, בטרם סיים לכתוב את המחזה. מנחם דורמן, הסופר והמתרגם, קיבל על עצמו לטפל בעזבונו הספרותי את נתן אלתרמן. באפריל 1980, מנחם דורמן הזמין את דבורה גילולה למוסד אלתרמן והפקיד בידיה תיק ובו דפים רבים הקשורים בדרך זו או אחרת למחזה שאלתרמן לא השלים את כתיבתו. מנחם דורמן ביקש לקבל את חוות דעתה של דבורה גילולה באם אפשר וכדאי לפרסם את המחזה. לאחר חודשים של עבודה רצופה ומאומצת, המחזה יצא לאור בידי עמית בן יהודה, אילנה קדמי, הדסה מירקין ודבורה גילולה, אשר שיפצו ושיפרו את הטקסט. הספר יצא בהוצאת הקיבוץ המאוחד.[2][3]
Remove ads
היסטוריה
דורמן נתן ליצירה ולכל הקשור בה את השם "גלגמש", כי חלק גדול של החומר המקורי עוסק בעלילות גילגמש, אך למעשה, בשלב מסוים זנח אלתרמן את עיגון היצירה בגילגמש והחליט כי גיבור המחזה יהיה המלך המחוקק אורנמו. אורנאמו, מלך אוּר, מנסה לבנות חברה חילונית, מתקדמת וצודקת. הוא מורד באלים ובכוהניהם ומתמודד עם הבעיות שנוצרו עם סילוק האלים. מפעלו נכשל ונתן אלתרמן מנסה לעמוד על סיבות כישלונה של המדינה החילונית הראשונה בהיסטוריה. הצופה (או הקורא) יבין דבר מתוך דבר, וישלים לעצמו את הנמשל. ״במידה שהדברים משל לזמננו״, כתב אלתרמן, "הרי המשל הוא גם המחשה, אפשרות לומר את הדברים מתוכם, מצד המשמעות שבהם."[4]
Remove ads
קישורים חיצוניים
- ימי אור האחרונים - נתן אלתרמן, באתר www.alterman.org.il
- ימי אור האחרונים: הספר באתר לקסיקון הספרות העברית החדשה
- דבורה גילולה, ימי אוּר האחרונים – סיפור לא שמח, מעריב, 16 במרץ 1990
- זיוה שמיר, ובוץ וסחף יעלו מתהום ומחו זכרך- עיון במחזה האחרון – "ימי אוּר האחרונים", אתר מב"ע, ספטמבר 2022
הערות שוליים
Wikiwand - on
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Remove ads