שאלות נפוצות
ציר זמן
צ'אט
פרספקטיבה
יצחק בר ששון
פוסק הלכה ודיין בתקופת הראשונים מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
Remove ads
רבי יצחק בר ששון היה פוסק הלכה ודיין בתקופת הראשונים, במאה ה-12. כיהן כדיין בבית דינו של הרמב"ם בפוסטאט שבמצרים.
קורותיו
פעל במצרים בבית דינו של הרמב"ם שהיה אב בית הדין. רבי יצחק בר ששון היה הדיין השני, לצד רבי שמואל בן סעדיה (הדיין השלישי), ורבי מנשה בר יוסף (דיין רביעי). בית הדין תיקן תקנות לכל ארץ מצרים. למשל, בשנת ד'תתקמ"ז (1186) תיקן שכל ענייני הנישואין והגירושין ייעשו על פי רבני המקום שבקיאים בדינים אלו.[1] כמו כן, בית הדין חיזק את הנשים לטבול במקווה לאחר ימי הנידה, כהלכה.[2] בית הדין עסק גם ביחס לקראים.[3] השתמרו מעל עשרה פסקי דין מהרמב"ם שרבי יצחק בר ששון מצטרף לדעתו. יש הסבורים כי רבי שמואל בן עלי חיבר את השיר 'בלבו תבונות' לשבחו של רבי יצחק בר ששון.[4]
בשנת תתקנ"ו (1196) החרים את רב שר שלום נגיד מצרים וראש ישיבת גאון יעקב בפוסטאט.[5]
בנו רבי מנחם שימש כנגיד יהודי מצרים לאחר פטירת הרמב"ם, עקב גילו הצעיר של רבי אברהם בן הרמב"ם.[6]
הערכתו לרמב"ם
רבי יצחק בר ששון התבטא על הרמב"ם ”רבינו משה הרב המובהק”[7] וכן ”מורינו ורבינו משה הרב הגדול”[8] וייתכן שהיה תלמידו.
Remove ads
לקריאה נוספת
- מרדכי עקיבא פרידמן, "שאלות ותשובות לר' יצחק בן ששון ולבנו ר' מנחם", בתוך: נחם אילן, חגי בן-שמאי ומרים פרנקל (עורכים), שמעו כי נגידים אדבר: עיונים בתופעת המנהיגות בקהילות ישראל בימי הביניים, ספר יובל לכבוד פרופ' מנחם בן-ששון, ירושלים 2023, עמ' 363–437
הערות שוליים
Wikiwand - on
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Remove ads