שאלות נפוצות
ציר זמן
צ'אט
פרספקטיבה
כארמידס (דיאלוג אפלטוני)
ספר מאת אפלטון מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
Remove ads
כארמידס (ביוונית: Χαρμίδης) הוא דיאלוג של אפלטון, הדן בטבעה ובתועלתה של המתינות. סוקרטס מדבר בדיאלוג זה עם כארמידס, דודו של אפלטון, ועם בן דודו של כארמידס, קריטיאס. באתונה כארמידס וקריטיאס היו ידועים כמי שלקחו חלק בשלטון של שלושים הטיראנים.
| ערך מחפש מקורות | |
עיקרי הדברים
כארמידס, צעיר אתונאי נאה, אשר על שמו הדיאלוג, מדבר עם סוקרטס, וטוען בתחילה כי להיות מתון ומרוסן פירושו לעשות הכול בשלווה. טענה זו מופרכת על ידי סוקרטס, לאחר שכארמידס מודה שהמתינות היא טובה תמיד ואין בה שום רע, וכיוון שזריזות במקרים מסוימים עדיפה על שלווה ואיטיות, אין זה יכול להיות שמתינות פירושה שלווה.
אז כארמידס מעלה את האפשרות שמתינות פירושה ענווה. סוקרטס מפריך טענה זו גם כן, כאשר הוא מצטט את הומרוס (משורר יווני) מיצירתו ה"אודיסיאה" ואומר: "ענווה אינה טובה לאדם עני", ומכיוון שמתינות היא טובה תמיד, לא יכול להיות שפירושה ענווה.
בנקודה זו כארמידס מעלה את הטענה כי מתינות פירושה "לעשות את עניינינו אנו", אשר גם אותה מפריך סוקרטס בצטטו את הדוגמה, שאומן יכול להיות מתון ומרוסן על אף שהוא עושה עבודה בעבור אחרים.
בהמשך הדיון מעלה כארמידס הצעות נוספות ל"מהי מתינות", אשר גם אותן שולל סוקרטס. בשלב מסוים מגיע כארמידס למצב שבו אין לו שום רעיון להגדרה של מושג זה. הוא מצוי באפוריה. בשלב זה הוחלט כי כארמידס ישוב אל סוקרטס כדי להמשיך ללמוד ממנו ולקבל את התשובה לשאלה - "מהי מתינות".
Remove ads
קישורים חיצוניים
Wikiwand - on
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Remove ads