כי רו

כי רו, הנודע גם כצלב קונסטנטינוס, כריסטוגרם^[1] או לאבּארוּם (Labarum), הוא מונוגרמה המצליבה את שתי האותיות הראשונות במילה "כריסטוֹס", או "משיח" ביוונית (Χριστός). האות כי (χ) מבוטאת ביוונית ככ' רפה, והאות רו (ρ) מבוטאת כר'. ה"כי רו" הוא אחד הסמלים הנוצריים העתיקים, ונעשה בו שימוש נרחב בכנסייה הקתולית עד ימינו.

מטבע מאמצע המאה ה-4 ועל אחד מצדדיו נראה ה"כי רו"

לעיתים קרובות מטים את האות רו על מנת ליצור צלב.

מקורו של הסמל

האמונה הנוצרית גורסת, על פי דברי לקטנציוס (סופר רומי שהיה יועצו של הקיסר קונסטנטינוס), שלקונסטנטינוס נמסר בחלום, לילה לפני המלחמה, שיסמן את מגני חייליו בצלב כי רו. וכך עשה.^[2]

גרסה אחרת מופיעה בכתבי ההיסטריון אוסביוס: במסגרת קרב גשר מילביוס (Milvius;‏ 28 באוקטובר 312), תוך כדי צעידה עם חייליו בשעת צהריים, ראה קונסטנטינוס (לבדו) בשמים גביע של צלב הנובע מאור השמש הנושא את ההודעה "Ἐν τούτῳ νίκα", כלומר: "בסימן זה תנצח".^[3]

בתחילה לא הבין קונסטנטינוס את משמעותו המדויקת של הגילוי, אך באותו לילה נגלה אליו ישו בחלום, והורה לו להשתמש בצלב זה נגד אויביו. למחרת בבוקר הורה קונסטנטינוס לצבאו לפעול על פי חלומו,^[4] והתקין על מגיני החיילים את הסימן כי רו, פנה לכבוש את רומא, ונטל לידיו את תואר קיסר רומי המערבית.

לאחר ניצחונו של קונסטנטינוס בקרב הגשר המילוויאני הפך הסימן לסמלה הרשמי של האימפריה הרומית. משני צדדיה של המונוגרמה מופיעות לעיתים קרובות האותיות היווניות אלפא (α) ואומגה (ω), שהן האות הראשונה והאחרונה באלפבית היווני, סמל לאל האב ולישו, על פי הפסוק בחזון יוחנן, א', 8: "אֲנִי הָאָלֶף וְהַתָּו". ארכאולוגים מצאו מטבעות ומדליונים מתקופת שלטונו של קונסטנטינוס הגדול, ועליהם הסימן.

לקריאה נוספת

• אפי זיו, הצופן הנוצרי באמנות, אור יהודה: כנרת, זמורה-ביתן, 2015, עמ' 362, מסת"ב 978-965-566-137-8

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא כי רו בוויקישיתוף