לודוויג שטיין

לודוויג שטיין
Ludwig Stein

לודוויג שטיין סביב 1927
לידה	12 בנובמבר 1859 ארדבניה, הונגריה
פטירה	13 ביולי 1930 (בגיל 70) זלצבורג, הרפובליקה האוסטרית הראשונה
מדינה	הונגריה
תחומי עניין	תאולוגיה, פילוסופיה
השכלה	אוניברסיטת האלה-ויטנברג

קורות חיים

סכם

פרספקטיבה

לודוויג שטיין נולד ב-1859 בארדבניה, אז באימפריה האוסטרית. לודוויג שטיין למד פילוסופיה באוניברסיטאות ברלין והאלה וגם הוסמך כרב. בין השנים 1881 ל-1883 פעל כרב בברלין ובין השנים 1883 ל-1886 כעיתונאי שם. בשנת 1886 מונה למרצה פרטי לפילוסופיה במכון הטכנולוגי של ציריך ובאוניברסיטת ציריך. בין השנים 1891 ל-1909 היה פרופסור מן המניין לפילוסופיה באוניברסיטת ברן, שם גם העביר באופן קבוע קורסים בסוציולוגיה. בין תלמידיו נמנו ולטר רתנאו, לאון טרוצקי, רוזה לוקסמבורג, קאי לורנץ פון ברוקדורף (גר') וקארל ראדק.^[1] שטיין היה גם המנטור והמנחה לדוקטורט של אנה טומרקין וככזה גם בחן את הסוציולוגית הפמיניסטית פליציה פרוכניק-נוסינג מלבוב ואת האמריקאית מרי מילס פטריק. רק בשנת 1898 הוא הצליח להעניק לאישה השווייצרית הראשונה, האישה מברנבורג ופעילת זכויות הנשים אוז'ני דוטויט (גר'), פרס בפילוסופיה.

בשנת 1893 קיבל שטיין אזרחות שווייצרית. הוא ארגן את הקונגרס הבינלאומי השביעי לסוציולוגיה של המכון הבינלאומי לסוציולוגיה (אנ'), שהתקיים בין ה-20 ל-24 ביולי 1909 בברן. זו הייתה פעולתו הרשמית האחרונה בתפקידו הקודם. יומיים לאחר סיום הקונגרס, הוא ביקש שוב חופשה לסמסטר החורף של 1909/1910, והתפטר ב-1 באפריל 1910.

משנת 1909, שטיין התגורר שוב בברלין כעיתונאי פוליטי ויועץ פוליטי. שם הוא ייעץ, בין היתר, לקנצלר לשעבר ברנהרד פון בילוב. בשנת 1914 הוא ייסד את "מיטווך-גזלשאפט" (אגודת יום רביעי) עם הפוליטיקאי ארנסט בסרמן (גר'). הוא היה חבר בוועדה הקבועה של לשכת השלום הבין-לאומית בשווייץ והפיץ רעיונות פציפיסטיים. לאחר מלחמת העולם הראשונה, במהלכה שהה בגרמניה, הוא השתתף בוועידות השלום בז'נבה וברפאלו, ופעל כמתווך.

הוא היה מייסד שותף ועורך של "הארכיון להיסטוריה של הפילוסופיה" ו"הארכיון לפילוסופיה וסוציולוגיה שיטתית", וכן עורך של כתב העת Nord und Süd (גר') ותרם לעיתונים Vossische Zeitung (אנ') ו-Berliner Zeitung. בשנת 1896 הופיע הכרך הראשון בסדרת הספרים שלו Berner Studien zur Philosophie und ihrer Geschichte (מחקרים ברניים על פילוסופיה ותולדותיה). בו פרסם את עבודת הדוקטורט של ד"ר אנה תומרקין, Herder und Kant ("הרדר וקאנט"). עם עבודה זו, שנכתבה על ידי אישה, הוא קבע ציון מכריע "ליכולתן של סטודנטיות לתפוס בעיות פילוסופיות או היסטוריות פילוסופיות ברצינות ובתובנה". בכרך 20 של סדרה זו, פרסם גם את עבודת הדוקטורט "תאורית הסביבה" מאת ד"ר אוז'ני דוטויט בשנת 1899.

שם העט הידוע ביותר שלו במאמרי עיתון היה "דיפלומטיקוס". הוא השתמש בשמות בדויים אחרים כגון אליעזר שטיין, לאיוש שטיין ואדוארד וולמר.

Remove ads

כתביו

Die Willensfreiheit und ihr Verhältniss zur göttlichen Präscienz und Providenz bei den jüdischen Philosophen des Mittelalters. Halle (Saale) 1881 (Halle-Wittenberg, Univ., Diss.).
Berthold Auerbach und das Judenthum. Driesner, Berlin 1882.
Die Psychologie der Stoa. Calvary, Berlin
- Bd. 1: Metaphysisch-anthropologischer Teil. 1886 (Berliner Studien für classische Philologie und Archaeologie; 3,1)
- Bd. 2: Die Erkenntnistheorie der Stoa. 1888 (Berliner Studien für classische Philologie und Archaeologie; 7,1)
Leibniz und Spinoza: ein Beitrag zur Entwicklungsgeschichte der Leibnizischen Philosophie; mit 19 Ineditis aus dem Nachlass von Leibniz. Reimer, Berlin 1890.
Friedrich Nietzsche's Weltanschauung und ihre Gefahren: ein kritisches Essay. Reimer, Berlin 1893 (Digitalisat).
Das Ideal des 'ewigen Friedens' und die soziale Frage: zwei Vorträge. Reimer, Berlin 1896.
Die sociale Frage im Lichte der Philosophie: Vorlesungen über Socialphilosophie und ihre Geschichte. Enke, Stuttgart 1897 (Digitalisat).
An der Wende des Jahrhunderts: Versuch einer Kulturphilosophie. Mohr, Freiburg i. B. [u. a.] 1899. Online
Der Sinn des Daseins: Streifzüge eines Optimisten durch die Philosophie der Gegenwart. Mohr, Tübingen 1904.
Der soziale Optimismus. Hermann Costenoble, Jena 1905.
Die Anfänge der menschlichen Kultur: Einführung in die Soziologie. Teubner, Leipzig 1906 (Aus Natur und Geisteswelt; 93, Digitalisat).
Philosophische Strömungen der Gegenwart. Enke, Stuttgart 1908.
Die Juden in der neueren Philosophie unter besonderer Berücksichtigung Hermann Cohen's. Poppelauer, Berlin 1919 (Sammlung ausgewählter Vorträge; 1).
Einführung in die Soziologie. Rösl, München 1921 (Philosophische Reihe; 25, Digitalisat).
Geschichte der Philosophie bis Platon. Rösl, München 1921 (Philosophische Reihe; 2).
Aus dem Leben eines Optimisten. Autobiographie. Brückenverlag, Berlin 1930.

Remove ads

לקריאה נוספת

Friedrich Nietzsche’s Weltanschauung und ihre Gefahren: Ein kritischer Essay. Reimer, Berlin 1893. (Digitalisat in der Digitalen Bibliothek Mecklenburg-Vorpommern)
Peter Hoeres: Dum-Dum-Geschosse aus Tinte. Der politische Publizist Ludwig Stein und der Erste Weltkrieg. In: Arbeitskreis Militärgeschichte e. V., Newsletter 23,2 (2004), S. 25–28. pdf
Peter Hoeres: Krieg der Philosophen. Die deutsche und britische Philosophie im Ersten Weltkrieg. Paderborn 2004, S. 562–577.
Klaus Jochen Arnold: Rezension zu: Peter Hoeres: Krieg der Philosophen. Die deutsche und britische Philosophie im Ersten Weltkrieg. Paderborn 2004. In: H-Soz-Kult. 14. Dezember 2004, (Link)
Stein, Ludwig. In: Lexikon deutsch-jüdischer Autoren. Band 19: Sand–Stri. Hrsg. vom Archiv Bibliographia Judaica. De Gruyter, Berlin u. a. 2012, ISBN 978-3-598-22699-1, S. 433–442.

לודוויג שטיין

קורות חיים

כתביו

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

Wikiwand - on