מאיר הלוי הורוביץ

רבי מאיר הלוי הורוביץ (כונה מהר"ם טיקטין, על שם עיירת רבנותו; ה'שצ"ז (~1637) – א' באדר ה'תק"ד, פברואר 1744) היה רב, צדיק ומקובל, מגדולי פולין במאה ה-18, רבן של העיירות בוליחוב, זלוטשוב וטיקטין.

ערך זה עוסק ברבה של טיקטין (מהר"ם טיקטין) מהמאה ה-18. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו מאיר הורוביץ (פירושונים).

רבי מאיר הורוביץ

לידה	1637 ה'שצ"ז
פטירה	פברואר 1744 (בגיל 107 בערך) א' באדר ה'תק"ד טיקטין
מקום קבורה	טיקטין פולין פולין
מקום פעילות	האיחוד הפולני-ליטאי האיחוד הפולני-ליטאי
מקום מגורים	בולחוב, זלוטשוב, טיקטין
כינוי	מהר"ם טיקטין
תחומי עיסוק	רבנות
תקופת פעילות	המאה ה-18
השתייכות	יהדות אורתודוקסית
בני דורו	רבי צבי הירש אשכנזי
בת זוג	לאה בת רבי מנחם מאניס כ"ץ מייטל בת רבי אפרים זלמן קצנלבוגן
אב	רבי שמואל שמלקה הורוביץ

ביוגרפיה

נולד לרבי שמואל שמעלקא אב"ד טרנוב, בנו של ר' יהושע הלוי הורוויץ המכונה "יהושע הארוך"^[1] ממשפחת הורוביץ המיוחסת. סופר עליו כי שבע שנים למד תורת הנגלה, ושבע שנים נוספות למד את תורת הנסתר, על מנת שלא לערב ביניהן.

רבי מאיר נישא ללאה בת רבי מנחם מאניס כ"ץ.^[א] רוב ילדיו נולדו ממנה. לאחר פטירתה, כשהיה בגיל 70 בערך, נישא למייטל, בת רבי אפרים זלמן קצנלבוגן. מאשתו זו נולדו להם שני ילדים.

בשנת תנ"ו החל לכהן כרבה של בוליחוב, עד שנת ת"ע, אז התקבל לרבנות זלוטשוב ובמקומו מונה בנו רבי יוקל לרב. בזלוטשוב כיהן ברבנות עד שנת תע"ח. בתשרי^[6] ה'תע"ט נבחר כרבה של טיקטין, מול רבי יעקב יהושע פלק (ה"פני יהושע") ורבי משה ברודא שהתמודדו לתפקיד – על שמה נודע ובה כיהן ברבנות עד סוף ימיו. נהג לערוך ביקורים בעיירות הכפופות לערי רבנותו, ולפקח על חיי הדת.

דמותו של רבי מאיר מפורסמת כאדם קדוש ופרוש, עניו וצנוע. כאשר היה נכנס לבית הכנסת, היה מקיף את הבימה שבע פעמים.^[7][8] לאחר התפילה היה עובר דרך עזרת הנשים ומברך את הנשים.^[8]

כתב מספר הסכמות, מהן לספר "ישמח ישראל" של רבי ישראל שמואל קליהרי, "גאון צבי" של רבי צבי הירש הורוביץ בן הרב יהושע משה אהרן הלוי. ולספרים נוספים.^[9]

הוערך מאוד על ידי בני דורו, ונחשב כבעל מופת. במסורת החסידית מקובל שרבי יעקב יצחק הורוביץ ("החוזה מלובלין") החשיב מאוד את הייחוס לרבי מאיר הורוביץ.

לא ידוע על חיבור שכתב, אך בצוואתו הוא מציין לחידושים שכתב, וכך גם אמר עליו רבי חיים הכהן רפפורט בהספדו.^[10] הרבה מחידושי תורתו הודפסו בספרים שונים, כמו אצל נכדו רבי פנחס הורוביץ (ה"הפלאה") בספרו "פנים יפות", ואצל רבי יחזקאל לנדא (ה"נודע ביהודה") בספרו "דורש לציון".

על תאריך פטירתו קיימות מספר גרסאות.^[11] יוסף נחמיה הכהן קוודרט מציין שבעה תאריכים שונים שנכתבו בספרי קורות הימים. הוא מוכיח מתוך "פנקס קהל טיקטין" שהמהר"ם עדיין חי בתאריך ו' בתמוז תק"ג. להשערתו, תאריך פטירתו היה ב-א' אדר ה'תק"ד.

בצוואתו כתב שלא יכתבו על מצבתו תארים, אף על פי שהתגלה לו משמים כי היה ראוי שתשרה עליו שכינה, אלא שאין דורו ראוי לכך.^[12] על מצבתו נכתב: ”עד המצבה על זרע קדש מצבת קבורת צדיק יסוד עולם, רבינו גאון עוזינו מאורינו מאיר עיני רבים בתורה ורבים השיב מעון, ורבים אומרים לנפשנו מי יאיר לנו אורח חיים, כי חשך השמש בצהרים ביום שנגנז ארון הקודש ועלה לשמים, מורינו מו"ה מאיר הלוי איש הורוויץ איש חסיד ועניו נחלתו היא לבניו, ה"ה אב"ד ור"מ דפה ק"ק טיקטין, תורתו יעמוד לנו ולזרענו עד עולם”.

הוספד על ידי גדולי דורו, מהם רבי חיים הכהן רפפורט, שציין במיוחד את התמדתו.^[8]

צאצאיו

• רבי יעקב יוקל הורוביץ - רבן של בוליחוב, ברודי וגלוגא.
  • בנו רבי יצחק הלוי הורוביץ (ר' איציקל המבורגר) - אב"ד קהילות אה"ו.
  • בתו לאה הורוביץ.
• רבי יהודה ליב - ראב"ד וילנא
• רבי נחום אב"ד לנצוט
• רבי חיים האב"ד שאריגראד
• רבי מנחם מאניס - אב"ד צ'בוצ'ק (טשאוושי)
• רבי דב בריש אב"ד קרמניץ
  • בנו רבי משולם פייבוש מקרמניץ
• רבי יהושע - אב"ד בוסק
• רבי נפתלי - אב"ד טיקטין משנת תק"ד
• אשת רבי אברהם אשר אליאס - אב"ד נאראל (נכדם הוא ר' אשר ישעיה רובין האדמו"ר מרופשיץ)
• רבי צבי הירש מטשורטקוב
  • בנו רבי שמואל שמעלקא הורוביץ
  • בנו רבי פנחס הורוביץ
• רבי ישעיה הלוי הורוביץ - אב"ד פודקאמין. חתן רבי חיים סג"ל לנדא, אב"ד פודקאמין, ותלמיד רבי חיים צאנזר (בתו של ר' ישעיה, היא סבתו של האדמו"ר ר' חיים מצאנז)
• רבי יצחק הלוי

ביאורים והרחבות

1. יש מי שכתב כי רבי מנחם מאניס היה בן רבי ישעיה כ"ץ, שהיה אחיו של רבי נפתלי כ"ץ בעל ה"סמיכת חכמים",^[2] ובעקבותיו אצל כמה כותבי ביוגרפיה וגנאלוגיה.^[4] אולם אחרים הוכיחו כי השערה זו אינה עומדת במבחן השנים, מכיוון שרבי ישעיה כ"ץ נולד אחרי שנת ת"ט, ובנו הגדול של המהר"ם טיקטין כבר נולד בשנת תל"ט.^[5]

קישורים חיצוניים

• מאיר וונדר, "ר' מאיר הורביץ", אנציקלופדיה לחכמי גליציה ב (ירושלים, תשמ"ב), עמ' 120–121, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום).
• מאיר וונדר, קהילות ואישים בגליציה, עמ' 210.
• יוסף נחמיה הכהן קוואדראט, הגאון מהר"ם טיקטין זצ"ל, בתוך שערי ציון, חודש שבט-אדר תשע"ג. המאמר זמין להורדה באתר academia.edu (ביידיש)
• ירון פדהצור, ייחוסו של מהר"ם טיקטין (הורוויץ) בבלוג "מדור לדור"
• דוד הלחמי, רבי מאיר הלוי הורויץ אבד"ד טיקטין, חכמי ישראל, תל אביב תשי"ח, חלק א', עמ' קכ"ח, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום)
• יצחק בלעדי, ספרי הרה"ק רבי שמעלקא - תולדות שמואל, "רבי מאיר מטיקטין", ירושלים תשנ"ח, באתר אוצר החכמה