מאיר מארים שאפיט

רבי מאיר מארים (קרי: מיירים) שאפיט (תק"ס, 1800? - י' בחשוון תרל"ג, 11 בנובמבר 1872), היה רב ודיין. שימש כרבן של מייצ'יט, וישנבה, יאקובשטאט, שווינציאן וקוברין. נודע כגאון וחסיד, וכפרשן התלמוד הירושלמי, מחבר הספרים "ניר" ו"לולאות".

תולדות חייו

נולד בסביבות שנת תק"ס, בעיירה ניי מוש (Nowa Mysz) ליד ברנוביץ', ליטא. בגיל חמש-עשרה התמנה כרבה של העיירה מייצ'ט, ובכך היה לאחד הרבנים הצעירים ביותר מעולם. אחרי מייצ'ט שימש ברבנות העיירות והערים וישנבה; יאקובשטאט, לטביה; שווינציאן, שליד וילנה; עד למינויו כרבה של קוברין, משרה בה החזיק עד פטירתו בשנת תרל"ג.

רבי מאיר מארים נטה כבר בצעירותו לחסידות והיה חסידם של רבי נח מלעכוויטש, ושל רבי משה מקוברין. כרבים מחסידיו של רבי משה מקוברין, דבק לאחר פטירתו ברבי אברהם וינברג (ה"יסוד העבודה"), האדמו"ר הראשון מסלונים, ונעשה לחסיד סלונים.

רבי מאיר מארים היה אישיות נערצה ומקובלת הן בעולמם של החסידים והן בעולמם של המתנגדים. כך, לדוגמה, רבי יהושע יצחק שפירא (ר' אייזל חריף) נהג בו כבוד בשל צדיקותו וחיבורו על התלמוד הירושלמי, והיה מכנה אותו "תנא ירושלמאה" (תנא ירושלמי), זאת למרות התנגדותו של ר' אייזל לחסידות, ודרכו למתוח ביקורת נוקבת אף על רבנים ידועי שם.

משפחתו

לרבי מאיר מארים שאפיט היו שני בנים: רבי בצלאל חיים, רב בוויאזין; ורבי אהרן יהושע שהיה עסקן ציבורי בקוברין, ובשנותיו האחרונות בטבריה. חתנו היה הרב יצחק מתתיהו סנדברג, נכד רבו ה"יסוד העבודה", וממנהיגי חסידות סלונים בטבריה. חתניו של הרב סנדברג היו הרב אשר זאב ורנר רבה של טבריה והרב פנחס מנחם ישעיה מינצברג מחבר ספר מרגניתא דר' מאיר ומוציא לאור של ספר הניר על סדר נשים (ורשה תרצ"ב).

מתלמידיו

• הרידב"ז
• הרב אברהם אהרן יודלביץ
• הרב זלמן סנדר כהנא שפירא

ספריו

• לולאות (וילנה תרכ"ו) - ספרו הראשון, היחיד שיצא לאור בחייו, כולל מראי מקומות שנועדו להקביל בין סוגיות בתלמוד הבבלי והירושלמי, וגם בין קישורים פנימיים בתוך הירושלמי.
• ספר ניר (תרל"ה, תר"נ, תרצ"ב) - יצא לאור על ידי בניו לאחר פטירתו. צאצאו הרב עדין אבן ישראל הוציא בשנת תשל"ט במסגרת המכון הישראלי לפרסומים תלמודיים, חלקים מהחיבור שנותרו בכתב יד. ספרו על מסכת שביעית יצא גם על ידי הוצאת פלדהיים בני ברק תשי"ט (דפוס "קולמוס", גבעתיים). על מסכת נדרים הודפס על ידי נכדו מתתיהו ליפשיץ, בתוך הספר "רבי מאיר מארים אב"ד קוברין", בשנת תשע"ד.

לקריאה נוספת

• משה צינוביץ, רבני מייטשעט ולמדניה - ב, בתוך: בן ציון חיים אַיָלון-ברניק (עורך), ספר זיכרון לקהילת מייטשעט, תל אביב: ארגון יוצאי מייטשעט בישראל ובחוץ לארץ, תשל"ג. עמ' 113–116.
• הרב עדין אבן ישראל (שטיינזלץ), תולדות המחבר, בתוך: ספר ניר: פירוש על תלמוד ירושלמי מסכתות יבמות כתובות וסוטה, ירושלים: המכון הישראלי לפרסומים תלמודיים, תשל"ט
• אהרן סורסקי, מרביצי תורה מעולם החסידות, חלק א, בני ברק, תשמ"ו, עמ' צו-קיד
• אליהו סופר, הגאון רבי מאיר מארים ויצירתו על הירושלמי, בתוך: נר מערבי - שנה ג, גיליון א, ירושלים, תשנ"ב, עמ' פה-צב.
• הלל רוטנברג, "רבי מאיר מארים אב"ד קוברין", נר שילה, תשע"ד.
• יאיר וינשטוק, טובה ראייתו: מסלונים ועד טבריה, ירושלים, תשע"ז, עמ' 53-21, באתר אוצר החכמה

קישורים חיצוניים

• ללאת, מהדורת וילנה, תרכ"ו, באתר היברובוקס, ועוד סריקה אחרת באתר ספרים אונליין
• ניר - סדר זרעים, מהדורת ורשה, תרל"ה, באתר היברובוקס
• ניר - סדר מועד, מהדורת וילנה, תר"נ, באתר היברובוקס
• ניר - סדר נשים, מהדורת ורשה, תרצ"ב, באתר היברובוקס
• ערכו בשם הגדולים השלישי (אות ק"ח, פורום אוצר החכמה