מגוון ביולוגי

המונח מגוון ביולוגי (באנגלית: Biodiversity) מתייחס לכלל המערכות האקולוגיות בכדור הארץ, על שפע המינים שבהן ועל יחסי הגומלין ביניהם.

רשימה של המגוון הביולוגי של בעלי החיים במדגסקר.

המונח נטבע כנראה בידי אדוארד וילסון בשנת 1986 במהלך כינוס של "הפורום הלאומי בנושא המגוון הביולוגי", שהתקיים ביוזמת האקדמיה האמריקאית הלאומית למדעים ביחד עם המוזיאון הלאומי – סמית'סוניאן. כיום משתמשים במונח זה כדי לתאר את השונות בטבע הבאה לידי ביטוי בכל רמות הארגון הביולוגיות – המגוון הגנטי (שונות גנטית) בתוך כל מין, מגוון מינים (שונות בין מינים) ומגוון המערכות האקולוגיות.

המשמעות המבנית של מגוון ביולוגי מתבססת על המספר והשפע היחסי של הטיפוסים הגנטיים בתוך המינים, של המינים בתוך המערכות ושל טיפוסי המערכות האקולוגיות ביחידות הנוף. המשמעות התפקודית של מגוון ביולוגי מתבססת על ההבדלים בין הגנוטיפים, המינים והמערכות האקולוגיות השונות שביחידות הנוף, בהתייחס לתהליכים האקולוגיים שבהם לוקחים חלק הגנוטיפים והמינים במערכות אלה ובהתייחס לתפקודיהם בהקשר זה.

לצד חשיבותו של המגוון הביולוגי לתפקודה התקין של המערכת הפלנטרית (כלומר, לכלל תהליכי החיים בכדור הארץ) נודעת לו חשיבות מובהקת גם בנוגע לרווחתו של המין האנושי. לדוגמה, כמעט מחצית מכלל התרופות ששימשו את האדם בעולם המערבי באו עד לאחרונה ממקורות טבעיים, וכמעט כל מזונותיו מבוססים על מיני בר שהתקיימו בטבע. עם העלייה החדה בנפח האוכלוסייה האנושית בעשורים האחרונים, עולה הדרישה למזון - וככל שהמגוון הביולוגי גדול יותר, גדל הפוטנציאל לפיתוח זני מזון חדשים ולהסתייעות בזני הבר כדי להתגבר על מחלות הפוקדות את היבולים המשמשים את האדם בחקלאות.

שינוי האקלים והפגיעה במגוון הביולוגי

המגוון הביולוגי מאוים יותר ויותר על ידי הכחדה מקומית תחת שינוי האקלים העולמי. עליית הטמפרטורה, שינוי בפיזור המשקעים, עלייה בשכיחותם ובעוצמתם של אירועי מזג אוויר קיצוניים, ובהם שרפות, בצורות, סופות, הצפות ושיטפונות וכו' כל אלו משפיעים בתנאי הסביבה של צמחים, בעלי חיים ושאר יצורים חיים עשויים לפגוע בהם באופן ישיר ולצמצם את אוכלוסיותיהם, לעיתים עד כדי סכנת הכחדה או אפילו הכחדה ממש, במיוחד כאשר מדובר בשינוי מהיר, שלא מאפשר להסתגל אליו בזמן.

במחקר שנערך ב-2012, נעשה שימוש בסקרי מומחים ובעבודה של צוותי מומחים לשם גיבוש הערכות לגבי השפעות שינוי האקלים על המגוון הביולוגי בישראל, ותכנון היערכות לקראתו. המחקר נערך במסגרת הפעילות של מרכז הידע להיערכות לשינוי אקלים בישראל, שהקים המשרד להגנת הסביבה כמרכיב בהכנת תכנית לאומית להיערכות ישראל לשינוי האקלים. האזורים שזוהו כרגישים ביותר לשינוי האקלים הם אזורי המעבר בין האקלים הצחיח למחצה לאקלים הים תיכוני (דרום שפלת יהודה-צפון הנגב), מכיוון שהם עשירים במינים ומהווים את קצה גבול התפוצה של מינים רבים, שעשויים להיעלם בעקבות שינוי בתנאי האקלים.

מסקנת המחקר היא שהכלי החשוב ביותר לשמירה על המגוון הביולוגי לנוכח שינוי האקלים הוא שמירה על שלמות המערכת האקולוגית ככל שניתן, תוך ניהול מדיניות המיועדת להפחית את גורמי הפגיעה שאינם קשורים לשינוי האקלים מדיניות סביבתית מושכלת, שתכלול בתוכה את הגדלת המאמץ בשמירת הטבע בישראל, הכרחית כדי לשמור על המגוון הביולוגי מול לחצי הפיתוח. הצורך במדיניות זו גובר מאוד לנוכח הלחץ הנוסף על המערכות הטבעיות בעידן של שינוי אקלים.

לסיכום, המחקר יצאה הקריאה להקמת מרכז לאומי לחקר שינוי האקלים בישראל שיכלול תשתיות מחקר כדי לצמצם את פערי הידע שזוהו במחקר הנוכחי. מרכז זה יקבע את המדיניות הטובה ביותר שתאפשר להתמודד עם האיומים על מגוון הביולוגי בישראל בעידן של שינוי אקלים.^[1]

בשנת 2023 פורסם דוח שנכתב על ידי החברה להגנת הטבע ובמימון המשרד להגנת הסביבה המתייחס למשבר האקלים ומשבר המגוון הביולוגי – וההשפעה על ישראל. הדוח מסכם את הקשר הדו-כיווני בין מערכות האקלים והמערכות האקולוגיות, ומציע מדיניות ופתרונות מבוססי טבע להתמודדות עם משבר האקלים.^[2]

המסמך מציג, לראשונה בעברית, את התובנות המובילות והמעודכנות בעולם על הקשר שבין שני המשברים – משבר האקלים ומשבר המגוון הביולוגי, ועל ההכרח ביישום מדיניות שלוקחת בחשבון את שניהם.

משבר האקלים מתייחס לתופעה עולמית של התחממות כדור הארץ, הגורמת להשפעה מורכבת, עוצמתית ורב-מערכתית על המערכת האקלימית כולה, ועל המערכות הטבעיות שתפקודן אפשר במשך אלפי שנים תנאי מחיה יציבים לאדם על כדור הארץ. הפאנל הבין-ממשלתי לשינוי אקלים של האו"ם (IPCC) קבע כי הגורם העיקרי לשינוי האקלים הוא פליטת גזי החממה כתוצאה מפעילות האדם. לפי כך הדוח מציג שהמערכות האקולוגיות יכולות לתרום משמעותית לספיחה וקיבוע של פחמן, ולהפחתת סך הפליטות. הן יכולות לסייע להשיג כשליש מסך ההפחתה הנדרשת על פי יעדי האו"ם עד 2030.^[3]

שינויי האקלים העולמי משפיעים על החברה האנושית ועל בעלי החיים והצמחייה. בין השאר הם מביאים להכחדת מינים קיימים ולחדירה של מינים פולשים. אך עד כה היה קשה להעריך אם ההכחדה נובעת ישירות משינויי האקלים או שהיא תוצאה עקיפה של חדירת המינים הפולשים.

כדי לבדוק את הקשר בין השניים, בשנת 2024 התפרסם מחקר חדש שעקב אחר 142 מיני צמחים מקומיים ופולשים שגדלים בקרבת נהר יַאנְגְּצֶה בסין. החוקרים בדקו 459 חלקות על פני כ-1,800 קילומטרים, מדדו בהן את עושר המינים המקומיים והזרים והשוו אותו למשתנים אקלימיים כמו טמפרטורה ומשקעים. נמצא שמינים פולשים נוטים לשגשג בסביבה חמה ויבשה שהתנאים בה נשארים אחידים לאורך השנה, ובאזורים שבהם המינים המקומיים סבלו פגיעה קשה משינויי האקלים. בהמשך הראו החוקרים שבאזורים מסוימים מינים מקומיים ופולשים גדלו בשלום זה לצד זה ודווקא הגדילו את המגוון הביולוגי.

על סמך הממצאים, החוקרים טוענים שהתרבות המינים הפולשים אומנם מתרחשת בעקבות שינויי האקלים, אך לא כל השלכותיה חמורות ולפעמים היא עשויה לתרום להישרדות המינים המקומיים. המחקר הדגיש את תפקידם של מינים אקזוטיים בתגובה האקולוגית של המגוון הביולוגי האזורי לשינויי האקלים העולמיים.^[4]

מגוון ביולוגי

ראו גם

• צמחי בר בסכנת הכחדה בישראל
• מין פולש
• הכחדה
• שמורת טבע
• מעבר אקולוגי

לקריאה נוספת

• אדוארד וילסון, החיים בתוך קובייה אחת קטנה, נשיונל ג'יאוגרפיק ישראל, גיליון 141, פברואר 2010
• Levin, S ‏ Encyclopedia of Biodiversity. San Diego: Elsevier Academic Press. ISBN 9780123847195

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא מגוון ביולוגי בוויקישיתוף

• אוניברסיטת תל אביב – צוות קמפוס טבע, המגוון הביולוגי ופיתוח בר קיימא, באתר הספרייה הווירטואלית של מטח
• המגוון הביולוגי בישראל – ערוץ היוטיוב של אייל ברטוב
• עמותת מן השדה לניטור המגוון הביולוגי, 'מן השדה', מערכת מידע גאוגרפי שיתופית (PPGIS)
• התוכנית הלאומית למגוון ביולוגי בישראל, כתב העת "אקולוגיה וסביבה"
• מיכל סמוני-בלנק, צפו: 500 מיני בעלי חיים בגינה של דונם בבנימינה, באתר ynet, 8 באוקטובר 2012
• חדשות בתחום המגוון הביולוגי, באתר הידען
• שמירה על המגוון הביולוגי, אתר טבעBIZ, החברה להגנת הטבע
• מגוון ביולוגי, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
• מגוון ביולוגי, דף שער בספרייה הלאומית