שאלות נפוצות
ציר זמן
צ'אט
פרספקטיבה
מוסא בן דוד וחיון
מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
Remove ads
הרב מוסא בן דוד וחיון (אוחיון, בן חיון) (סביב ה'תק"כ, 1760 – כ"ד באב ה'תקע"ז, 6 באוגוסט 1817) היה פוסק הלכה, מקובל, ראש ישיבה ודיין במרקש שבמרוקו בראשית המאה ה-19.
ביוגרפיה
נולד במרקש לאביו רבי יהודה שהיה מדייני העיר. שם המשפחה 'דוד וחיון' הוא עתיק, וידוע כבר מהמאה הארבע העשרה.[1] כינוי המשפחה היה "אטאחוני".[2] למד אצל חכמי עירו והתפרסם בשל היותו שקדן ומתמיד.[3] לימים התמנה לראשות הישיבה, שאז מנתה כשלש מאות תלמידים.[4] בין תלמידיו נמנו רבי משה רוזיליו ורבי יהודה אלמליח.[5] סמוך לשנת ה'תקס"ב התמנה לדיין בבית הדין של העיר בראשות רבי אברהם פינטו ורבי שלמה אסבאג, יחד עם רבי יעקב פינטו השני, רבי יהודה הצרפתי, רבי משה אסבאג ורבי שלמה אוזנקוט. בית הדין נשא ונתן בענייני הלכה עם יתר חכמי מרוקו, כדוגמת רבי רפאל בירדוגו רבה של מקנס.[6] כמו כן עמד רבי מוסא בקשר הלכתי עם שד"רים שונים.[7] וכן היווה כתובת לשאלות בנושאי קבלה בקרב חכמי מרקש.[8]
פטירתו
נפטר בכ"ד באב ה'תקע"ז. הספידוהו רבי רפאל מסעוד אבן מוחא,[9] ותלמידו רבי משה רוזיליו.[10] נזכר בפיוטי 'שוכני מערה' של מראכש.[11]
משפחתו
רבי מוסא הוליד לפחות שתי בנות. באגרת ששלח לחכמי צפרו, ביקש תמיכה כלכלית להוצאת הנדוניה של שתי בנותיו, ודיווח על מצבו הכלכלי הירוד.[12] יש המשערים שרבי מוסא ביקש תמיכה כלכלית גם מיהודי מקנס.[13] מצאצאיו ידועים רבי ראובן פינטו, ורבי מסעוד קורקוס - מחכמי העיר.
Remove ads
חיבוריו
- חידושים על הטור – טרם נדפס.
- חידושים על השולחן ערוך – על יורה דעה, אבן העזר וחושן משפט. חלקם נדפסו בספר 'ביאור מהרא"ח' על חושן משפט.
- שאלות ותשובות – מקבץ מתשובותיו יצא לאור בספר תשובות חכמי מראכש.
- הגהות לספר כנסת הגדולה – טרם נדפס.
- הגהות על כתבי האר"י אוצרות חיים וספר הכוונות – חלקם נדפסו בקובץ מן הגנזים.
לקריאה נוספת
- הרב יוסף פרץ והרב יוסף הלל (עורך), קדושי מראכש, "רבי מוסא בן דוד וחיון", הוצאת קהילות ישראל, ירושלים ה'תשפ"א.
הערות שוליים
Wikiwand - on
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Remove ads