מותו של יוסיף סטלין

יוסיף סטלין, המנהיג השני של ברית המועצות, מת ב-5 במרץ 1953 במעונו האישי לאחר שלקה בשבץ מוחי בגיל 74. לאחר מותו, הוכרזו בברית המועצות כ-4 ימי אבל.

גופתו של סטלין נחנטה ונקברה במאוזוליאום של לנין, סטלין היה קבור במקום עד 1961, אז הועבר לבית הקברות של חומת הקרמלין (לשם הועבר כחלק מקמפיין הדה-סטליניזציה של יורשו, ניקיטה חרושצ'וב). על ארגון הלווייתו של סטלין היו אחראים ראש סניף מוסקבה של המפלגה הקומוניסטית, ניקיטה חרושצ'וב, ראש הנ.ק.ו.ד., לברנטי בריה, יו"ר הפוליטביורו של המפלגה הקומוניסטית, גאורגי מלנקוב ושר החוץ, ויאצ'סלב מולוטוב.

הלווייתו של סטלין

מחלתו ומותו

בריאותו של שליט ברית המועצות, יוסיף סטלין החלה להידרדר לקראת סיומה של מלחמת העולם השנייה. הוא סבל מטרשת עורקים (כתוצאה מעישון כבד), שרד שבץ מוחי קל לקראת מצעד הניצחון של הצבא האדום במוסקבה ואף שרד התקף לב חמור באוקטובר 1945^[1].

עשרות שנים לאחר מותו, ההיסטוריון הצבאי, דמיטרי וולקוגונוב (אנ') תיאר כיצד ב-28 בפברואר 1953 סטלין, לברנטי בריה, ניקיטה חרושצ'וב, גאורגי מלנקוב, ויאצ'סלב מולוטוב נפגשו ונהנו בערב של בידור ושתיה^[2]. לאחר שהאורחים התפזרו ב-04:00 בלילה (ב-1 במרץ), פרש סטלין למגוריו והורה לאנשיו באופן מפורש לא להפריע לו לישון. בנוסף לכך, סטלין אמר לשומרי ראשו שהם חופשיים לפני שהלך לישון (פעולה חריגה ביותר שכן ידוע שהיה בודק את שומרי ראשו בלילות ומוודא שהם ערניים). סטלין היה נוהג להתעורר בשעות הבוקר המאוחרות, אך באותו יום הוא לא קם ומשרתיו חשבו שהוא ישן יותר מהרגיל. מספר שעות לאחר מכן, החלו אנשי ביתו לשמוע קולות מחדרו של סטלין המעידים על כך שכנראה התעורר אך הזמן עבר וסטלין עדיין לא יצא מחדרו. בסופו של דבר, בשעה 23:00 נכנסה בזהירות לחדרו עוזרת ביתו של סטלין, שם היא מצאה אותו שכוב על הרצפה בפיג'מה שרוי בשתן של עצמו, הוא היה מחוסר הכרה ולא הגיב לניסיונות להעיר אותו.

ב-2 במרץ, בשעה 07:00, זומנו בריה וקבוצת רופאים כדי לבדוק את סטלין. לאחר בדיקה, מצאו רופאיו של סטלין כי לחץ דמו עומד על 190/110 והגיעו למסקנה שסטלין, שסבל לאורך השנים מבעיות יתר לחץ דם סובל כרגע גם משבץ מוחי שפוגע בעורק השמאלי של המוח. ביומיים הבאים, סטלין קיבל מגוון טיפולים להורדת לחץ הדם, שכבר עלה ל-210/120. הרופאים ניסו פעמיים למרוח שמונה עלוקות על צווארו ופניו במהלך היומיים הבאים ללא הצלחה. מצבו של סטלין הידרדר במהרה וב-5 במרץ, בשעה 21:50 מת סטלין. מיד לאחר מותו, נלקחה גופתו של סטלין למקום לא ידוע, שם בוצעה בגופתו נתיחה שלאחר המוות. מיד לאחר הניתוח, הגופה עברה חניטה, ניסיונות לאתר ולגשת לדוח הנתיחה המקורי לא צלחו וטרם נמצא דו"ח הנתיחה המקורי.

הדיווח הראשון בפרבדה על מצבו הבריאותי של סטלין, הדיווח פורסם שלושה ימים לאחר השבץ ויום אחד לפני מותו (פורסם ב-4 במרץ)

הלווייתו

ב-6 במרץ, ארון המתים של סטלין הוצג בהיכל העמודים בבית האיגודים, שם הוצב במשך שלושה ימים לעיניי העוברים והשבים. ב-9 במרץ הגופה הועברה לכיכר האדומה, במאוזוליאום של לנין^[3][4]. מולטוב, מלנקוב, חרושצ'וב ובריה נשאו הספדים לזכרו. בזמן קבורת הגופה התקיימה דקת דומייה ברחבי ברית המועצות כשפעמוני הקרמלין צלצלו נערכה הצעדה ובו 21 רובאים ירו מהקרמלין. מיד לאחר מכן, להקה צבאית ניגנה את המנון ברית המועצות ולאחר מכן נערך מצעד צבאי של פיקוד מוסקבה לכבודו של סטלין.

במאמציהם לחלוק כבוד אחרון לסטלין, מספר אזרחים מרחבי ברית המועצות שהגיעו ללוויה, נמחצו ונרמסו למוות לאחר שנמעכו ונחנקו כתוצאה מתדחוקת קהל^[5]. מספר ההרוגים המדויק לא ידוע והסובייטים תחילה הסתירו את האירוע מהתקשורת הסובייטית אך חרושצ'וב העריך כי כ-109 אנשים מתו באסון, אם כי ייתכן שמספר ההרוגים האמיתי הגיע למאות או אלפי אנשים.

העיתונות הישראלית דיווחה על מותו של סטלין והאירועים סביב המוות בהרחבה^[6].

משתתפי הלוויה

• הרפובליקה העממית הפולנית ראש ממשלת פולין, בולסלאב ביירוט
• הרפובליקה העממית של בולגריה ראש ממשלת בולגריה, וולקו צ'רבנקוב
• ראש ממשלת רומניה, גאורגה גאורגיו-דז'
• צ'כוסלובקיה נשיא צ'כוסלובקיה, קלמנט גוטוולד
• גרמניה המזרחית ראש ממשלת גרמניה המזרחית, אוטו גרוטווהל
• פינלנד נשיא פינלנד, אורהו קקונן
• הונגריה (1949–1956) ראש ממשלת הונגריה, מתיאש ראקושי
• הרפובליקה העממית הפולנית שר ההגנה של הרפובליקה העממית הפולנית, קונסטנטין רוקוסובסקי
• איטליה המזכיר הכללי של המפלגה הקומוניסטית האיטלקית, פלמירו טוליאטי
• ראש ממשלת מונגוליה, יומג'אגין טסדנבאל
• גרמניה המזרחית המזכיר הכללי של מפלגת האיחוד הסוציאליסטי של גרמניה, ולטר אולבריכט
• איטליה המזכיר הכללי של המפלגה הסוציאליסטית האיטלקית, פייטרו נני
• המדינה הספרדית המזכירה הכללית של המפלגה הקומוניסטית הספרדית, דולורס איברורי
• הרפובליקה העממית של סין ראש ממשלת הרפובליקה העממית של סין, ג'ואו אנלאי

ראש ממשלת אלבניה, אנוור הוג'ה לא נסע למוסקבה כדי להשתתף בהלוויה מחשש שעזיבתו תעודד מרד פנימי במפלגת הפועלים של אלבניה.

תאוריית קונספירציה לגבי נסיבות מותו של סטלין

היסטוריונים ורופאים כגון ד”ר מיגל פריה והחוקרים ג’ונתן ברנט וולדימיר נאומוב טוענים כי דו”ח הנתיחה שלאחר המוות הצביע על דימומים פנימיים חריגים שאינם אופייניים לשבץ רגיל, ואיחור חשוד בטיפול הרפואי נגרם לכאורה במכוון על ידי לברנטי בריה. לפי עדויות של מקורבים כמו ויאצ’סלב מולוטוב, בריה אף התבטא בגלוי שהייתה לו יד במותו של סטלין. להערכתם של היסטוריונים כמו אדוארד רדזינסקי, בריה היה בעל המניע והאמצעים לבצע התנקשות באמצעות הרעלה או מניעת טיפול, במטרה להציל את עצמו ואחרים מגל טיהורים שעמד לצאת לפועל.

גרסה מסוימת גורסת כי מזימתו של בריה התבצעה בשיתוף עם כרוסטלב, אחד משלושת הקצינים השומרים של סטלין. לפי גרסה זו, מה שגרם למות סטלין היה וארפרין שלברנטי בריה מזג ליינו של סטלין. כרוסטלב מנע טיפול רפואי בזמן במכוון בכך שאמר לשומרי הראש כי אין להפריע לסטלין במהלך הבוקר^[7].

מרבית החוקרים עדיין מעדיפים את ההסבר הפשוט, לפיו סטלין נפטר כתוצאה טבעית משבץ מוחי עקב בריאותו הלקויה.

אחרית דבר

מותו של סטלין גרם לזעזוע רב בעולם הקומוניסטי. פולחן האישיות הסתיים רק שנים לאחר מותו, בוועידה ה-20 של המפלגה הקומוניסטית, בה הוקעו פשעיו בידי חרושצ'וב ב"נאום הסודי". הפצת תוכן הנאום חוללה שבר וזעזוע בקרב הקומוניסטים בעולם.

בשנים הראשונות שלאחר מותו הייתה גופתו החנוטה של סטלין מוצבת לצד גופתו של לנין במאוזוליאום של לנין במוסקבה. לאחר שמחליפו, ניקיטה חרושצ'וב, צבר כוח פוליטי די הצורך, וכחלק מקמפיין הדה-סטליניזציה שלו, בצעד סמלי הוצאה גופתו של סטלין ב-31 באוקטובר 1961 בלילה ונקברה בקבר רגיל בבית הקברות של חומת הקרמלין, שמעליו הונחה מצבה עם פסל בדמותו. במהלך המבצע הקיפו אנשי משטרה את הכיכר האדומה כדי למנוע סקנדל ציבורי. יושב ראש הק.ג.ב. באותה עת, אלכסנדר שלפין שעמד בראש המבצע, אמר בראיון כי הוא ממש פחד שסטלין יתעורר ויצעק "מה אתם עושים לי ארורים שכמותכם!". בנוסף הוא אמר כי חרושצ'וב היה חייב לעשות זאת על מנת לבסס את שלטונו שכן מיליונים עדיין העריצו את הרודן המנוח.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא מותו של יוסיף סטלין בוויקישיתוף

• מותו המסתורי של סטלין, ממצאים חדשים, באתר "רגעים היסטוריים", ‏11 ביולי 2017