מזון מלכות

מְזוֹן מְלָכוֹת הוא תוצר מזון המופרש על ידי דבורי דבש מבלוטות תת-לועיות (hypopharyngeal glands), ומשמש להזין את זחלי הדבורים.

זחלים המיועדים להיות מלכות מוזנים בכמויות גדולות של מזון מלכות במשך ארבעה ימים לאחר בקיעתם, ונמנע מהם כל מזון אחר. אכילת מזון המלכות מעורר מנגנונים פיזיולוגיים שונים הנדרשים למלכה, כגון הבשלת השחלות. עם זאת, מזון המלכות אינו בלעדי למלכות העתידיות והוא חלק מתזונתם של כלל הזחלים בכוורת. דבורים בוגרות אינן ניזונות ממזון מלכות כלל.

ייצור תעשייתי

מלכון מוצף במזון מלכות עודף

הפקת מזון מלכות מבוצעת לרוב על ידי הפרדת הכוורת ודרבון הדבורים לייצור מלכה חדשה. לאחר 4 ימים מבקיעת הזחל, נלקח מזון המלכות מהתא בו גדל. לא ניתן לרדות מזון מלכות מתאי הפועלות, היות שהן מקבלות קצבה מוגבלת ומכלות אותה מיד; תאה של המלכה מכיל מצבורים עודפים של מזון מלכות, אותו הזחל אינו מסוגל לאכול. כוורת אחת מסוגלת לייצר בתנאים אידיאליים כ-500 גרם של מזון מלכות בתקופה של חצי שנה.

מזון המלכות אינו משתמר היטב כדבש, ולרוב מערבבים אותו עם מוצרי כוורת נוספים, כגון דונג או דבש על מנת לשמרו.

תזונה

כמזון לבני אדם עלול מזון המלכות לגרום התפרצויות אלרגיה^[1]. כתוסף תזונה הוא מקור לוויטמינים שונים, כגון B6 ו-B5, עם כמויות מזעריות של ויטמין C, ונטול לחלוטין ויטמינים E, A ו-D. הרכבו התזונתי של מזון המלכות הוא 65% מים, כ-12.5% חלבון (המכיל חומצות אמינו שונות, אך אינו חלבון מלא), 11% סוכרים, ו-5% חומצות שומן.

תועלת בריאותית

למזון המלכות מיוחסות סגולות רפואיות רבות, חלקן בוססו בקבוצות מחקר מצומצמות בלבד כגון הורדת כולסטרול^{[דרוש מקור]}, ואחרות נמצאות במחקר מתקדם, כגון האצת גדילת תאי גליה^[2] במוח האנושי אשר עשויים לסייע במחלת פרקינסון^[3]. מנהל הבטיחות במזון האירופי (אנ') קבע שנכון להיום אין עבור בני אדם תועלת בריאותית מצריכת מזון מלכות^[4].

כשרות

לפי דעה אחת דבש רגיל כשר על פי ההלכה מכיוון שהוא מיוצר מצוף שהדבורים מלקטות ומאכסנות אותו בזפק שנמצא לפני הקיבה ופולטות אותו בכוורת, כך שאין לו דין של "היוצא מן הטמא - טמא" מכיוון שהוא רק צוף שעבר עיבוד בגוף הדבורה, דעה אחרת דורשת מלשון הפסוקים שהדבש כשר^[5] . במזון מלכות יש האוסרים מכיוון שהוא מיוצר על ידי הדבורה בעצמה, ואף אם נאמר שיש לימוד מן הפסוק שדבש דבורים כשר, כוונת התורה להתיר רק את הדבש הידוע בטעמו, אבל לא את שאר החומרים המופרשים מן הדבורים^[6]. יש המתירים^[7] מכיוון שכל מה שהדבורים מייצרות המקור שלו הוא צוף וצמחים, אף אם נאמר שיש אנזימים שמוספים על ידי הדבורה - גם בדבש יש אנזימים שמגיעים מהדבורה ובכל זאת הוא מותר.^[8]

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא מזון מלכות בוויקישיתוף

• מחקר אמפירי הנוגע להשפעת מזון מלכות על כולסטרול באדם (קבוצת מדגם של 15 איש).
• מהו מזון המלכות של הדבורים?, באתר אנציקלופדית אאוריקה
• מזון מלכות, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)