מחלוקת האתאיזם

בשנת 1798, יוהאן גוטליב פיכטה הואשם באתאיזם לאחר שפרסם באותה שנה את חיבורו Ueber den Grund unsers Glaubens an eine göttliche Weltregierung ("על קווי היסוד של אמונתנו בממשל-עולם אלוהי"), שכתב בתגובה לחיבורו של פרידריך קרל פורברג (אנ') "פיתוח מושג הדת" בכתב העת שלו. פורברג טען שכופרים יכולים להיות מוסריים אם הם מתנהגים כאילו קיים אלוהים רואה כל ומעניש. במאמרו הקצר ניסה פיכטה לשרטט כמה מרעיונותיו המקדימים על הפילוסופיה של הדת שנוסחו במסגרת חיבורו הגדול Wissenschaftslehre (תורת המדע) שבו אפיין את אלוהים כסדר המוסרי החי של העולם. פיכטה טען כי בכל הנוגע לפילוסופיה, התחום האלוהי הוא של העולם הזה (האימננטי), ונתפס רק במונחים של דרישות הצו המוסרי, וכי אין הצדקה תאורטית או מעשית של הסקה נוספת ל"מחוקק מוסרי" טרנסצנדנטי. באותו חיבור ביקש פיכטה גם לערוך הבחנה חדה בין דת לפילוסופיה ולהגן על זכותה של הפילוסופיה להניח אפריורית משהו כמו "סדר עולם מוסרי". לפיכך, הפילוסופיה של הדת כוללת גזירה של ההנחה שהפעולות המוסריות שלנו באמת מייצרת הבדל כלשהו בעולם, ולא יותר מכך. ביחס לקיומו של אלוהים, פיכטה מכחיש במפורש שניתן להצדיק מטעמים פילוסופיים כל עמדה בדבר קיומו של אלוהים שאינה תלויה בחוק המוסרי.^[1]

בעקבות חיבורו של פיכטה, התפרסם חיבור אנונימי שהאשים את פיכטה ואת פורברג באתאיזם, וקרא לפיטוריו של פיכטה מתפקידו באוניברסיטת ינה, בדוכסות הגדולה של סקסוניה-וייאמר-אייזנך. בעקבות המחלוקת פורסמו מאמרים רבים התומכים ומתנגדים לפיכטה והגנתו של פיכטה עצמו במכתב "פנייה לציבור" שפרסם ב-1799.

בסופו של דבר פרסם פרידריך היינריך יעקבי מכתב פתוח לפיכטה, ובו השווה את הפילוסופיה בכלל ואת הפילוסופיה הטרנסצנדנטלית של פיכטה ל"ניהיליזם" (השימוש הביא לפופולריות של המונח "ניהיליזם").^[2]

פיכטה נאלץ להתפטר מתפקידו בינה ולברוח לברלין, באופן נומינלי כתוצאה מהצהרות שבהן איים להתפטר אם יקבל נזיפה ממשלתית רשמית. אולם פיכטה כתב מאוחר יותר: "זה לא האתאיזם שלי שהם רודפים, זה הדמוקרטיות שלי. הראשון רק סיפק את התירוץ".^[3] המסמכים מאשרים כי שר ויימאר, כריסטיאן גוטלוב וויגט, כתב לעמיתו, שר התרבות יוהאן וולפגנג גתה, כי המכתב שבו איים פיכטה להתפטר אם ינזוף בו הדוכס קרל אוגוסט, היה רק "העמדת הפנים" כשהשרים ביקשו "להיפטר" מפיכטה.^[4] סקסוניה ופרוסיה איימו לאסור על נתיניהן להירשם לאוניברסיטת ינה אם פיכטה ימשיך ללמד שם, ורוסיה ואוסטריה כבר הנהיגו חרם כזה. הסיבה האמיתית הייתה אי שביעות הרצון המתמשכת של אותן ממשלות הייתה שני ספריו שפורסמו בעילום שם משנת 1793, בהם גילה הזדהות עם המהפכה הצרפתית: "להחזיר את חופש המחשבה מנסיכי אירופה, שעד כה דיכאו אותו" (urückforderung der Denkfreiheit von den Fürsten Europens, die sie bisher unterdrückten) ו-" תרומות לתיקון פסקי דין ציבוריים על המהפכה הצרפתית" (Beiträge zur Berichtigung der Urteile des Publikums über die Französische Revolution). מאוחר יותר החזיר גתה את מכתביו לוויגט בנוגע לפיטוריו של פיכטה והשמיד אותם.^[5] אוניברסיטת ינה סבלה מאובדן של סטודנטים רבים וכמה אקדמאים לאחר פיטוריו של פיכטה. את משרתו של פיכטה ירש פרידריך וילהלם שלינג.

J. G. Fichte: "On the Ground of Our Belief in a Divine World-Governance"
F. K. Forberg: "Development of the Concept of Religion"
Anonymous: "A Father's Letter to his Student Son about Fichte's and Forberg's Atheism
Frederick Augustus I of Saxony: "Saxon Letter of Requisition to the Weimar Court"
Karl August, Grand Duke of Saxe-Weimar-Eisenach: "Weimar Rescript to the University of Jena"
J. G. Fichte: "Appeal to the Public" ("Appellation an das Publikum über die durch Churf. Sächs. Confiscationsrescript ihm beigemessenen atheistischen Aeußerungen. Eine Schrift, die man zu lesen bittet, ehe man sie confsicirt"), 1799
K. L. Reinhold: "Letter to Fichte"
J. G. Fichte: "Juridical Defense"
Ernst Ludwig II, Duke of Saxe-Meiningen: "Gotha Rescript to the University of Jena"
Students of the University of Jena: "First Petition to Karl August of Saxony–Weimar–Eisenach"
Karl August: "First Reply to the University of Jena"
Students of the University of Jena: "Second Petition to Karl August of Saxony–Weimar–Eisenach"
Karl August: "Second Reply to the University of Jena"
J. G. Fichte: "From a Private Letter"
F. H. Jacobi: "Letter on Fichte"

מחלוקת האתאיזם

היסטוריה

לקריאות נוספות

ראו גם

הערות שוליים

Wikiwand - on