שאלות נפוצות
ציר זמן
צ'אט
פרספקטיבה

מיגונית

מקלט קומפקטי ומרחב מוגן לאזרחים נגד הפגזות וירי תלול-מסלול מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

מיגונית
Remove ads

מיגונית היא מרחב מוגן המוצב בשטחים ציבוריים (יישובים, פארקים, גני משחקים, תחנות אוטובוס ועוד) שמטרתו לספק מיגון מיידי בפני התקפות של רקטות ופצמ"רים שזמן ההתרעה בפניהן הוא קצר מכדי לאפשר גישה למקלט. באופן זה המיגונית משמשת כחלק מההגנה האזרחית של העורף.

Thumb
מיגונית מעוצבת מפרויקט Art Shelters של האומן אליסף מיארה.
Thumb
מיגונית מסוג "צינור ביטון" בגן שעשועים בשדרות.

על פי רוב המיגונית נבנית במידות קטנות יותר מאשר חדרי ביטחון תקניים וכתוצאה מכך משקלה קטן יותר. דבר זה מאפשר הובלה זולה יותר מאשר הובלת ממ"ד נייד. בנוסף למיגוניות שנבנו מלכתחילה למטרה זו, משמשים כמיגוניות גם צינורות בטון גדולים, שסמוך לפתחיהם מוצב קיר בטון.

המיגונית מתוכננת כך שתשמש לא רק כהגנה פיזית, אלא גם כמקום המשרה תחושת ביטחון מסוימת לאוכלוסייה בזמן התקיפה. בהתאם לכך מיגוניות רבות, שניצבות מזה שנים רבות באותו מקום, קושטו ועוטרו בציורים על ידי אמנים מקומיים. למשל, בעוטף עזה פועל מיזם עיטור, שנועד לשוות למיגונית מראה אסתטי ולקשט את הסביבה בה הן מוצבות, וכן להקל פסיכולוגית על ילדים ולהקטין את האפקט השלילי של נוכחות המיגוניות וירי הרקטות שמחייב אותן.

Remove ads

שימוש במיגונית

Thumb
שלט הנחיה בנוגע לשימוש במיגונית

המיגונית נועדה להגן מפני פגיעות ישירות של פצצות מרגמה וארטילריה רקטית. בהתאם לכך, על הציבור למהר ולהיכנס אל המיגונית כאשר נשמעת אזעקת מלחמה, שהיא מערכת התרעה סדירה המזהירה את התושבים מפני סכנה קרובה של תקיפה אווירית (במטוסים, טילים או רקטות). זמן התגובה מרגע הישמע האזעקה משתנה בהתאם למיקום הגאוגרפי, והוא נמדד בשניות ספורות בלבד באזורים הקרובים לגבול. השהייה בתוך המיגונית נמשכת לרוב כעשר דקות ויכולה להשתנות על פי הנחיות פיקוד העורף.

Remove ads

היסטוריה

בעקבות ירי הרקטות והפצמ"רים של ארגוני הטרור הפלסטיניים מרצועת עזה, שזמן ההתרעה להן הוא 15 שניות בלבד, פוזרו מיגוניות, בעשור הראשון של המאה ה-21, ברחבי שדרות ויישובי עוטף עזה, כמו גם לצד תחנות אוטובוסים, טרמפיאדות, מפעילים, מבני ציבור ותשתיות שונות במרחב. עם הרחבת טווח הירי של הרקטות הוצבו מיגוניות גם באשקלון, נתיבות, אופקים ועוד.

ביולי 2014, כאשר רקטות ששוגרו מרצועת עזה פגעו ביישובי הפזורה הבדואית בנגב, הגישו בדואים אחדים, יחד עם ארגוני זכויות אדם, עתירה לבג"ץ, בדרישה שיורה להציב מיגוניות ביישובי הפזורה, משום שהבנייה ביישובים אלה אינה מספקת כל הגנה לתושביהם. העתירה נדחתה, בנימוק שבהחלטה בעניין הקצאת המיגוניות לא נמצא פגם המצדיק את התערבות בג"ץ.[1]

מיגוניות אינן יכולות להגן מפני מתקפת ירי, טילי RPG או רימונים הנזרקים לתוכם. בפועל במצב שכזה המיגוניות הופכות למלכודות מוות. בטבח שבעה באוקטובר היו כמה מיגוניות ששימשו כמלכודות מוות ואזרחים רבים נרצחו בתוכן, ולאחר מכן זכו לכינוי מיגוניות המוות.[2]

Remove ads

גלריית תמונות

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מיגונית בוויקישיתוף

הערות שוליים

Loading related searches...

Wikiwand - on

Seamless Wikipedia browsing. On steroids.

Remove ads