מיקרו-היסטוריה

מיקרו-היסטוריה היא מתודה בחקר ההיסטוריה שהתפתחה בעשורים האחרונים של המאה העשרים כסוגה חדשה בהיסטוריוגרפיה. ניתן להשוותה להצצה דרך חור המנעול אל חברה מסוימת בנקודת זמן מסוימת בעבר. באמצעות בדיקה מדוקדקת של חומר ארכיוני (משפטי, בדרך כלל) אודות פרשה אחת, שבמרכזה עמדו "גיבור" או "גיבורה" אשר לרוב לא נמנו עם השכבות המעצבות את מהלך ההיסטוריה, מציעים החוקרים הסבר למציאות ולתמורות בחיי התקופה – בייחוד בפינות שאליהן אין על-פי רוב גישה בכלי מחקר אחרים.

אין לבלבל ערך זה עם הערך "מקרו-היסטוריה".

פניו של אצי - שחזור אפשרי. אצי הוא אחד ממושאי המיקרו-היסטוריה המפורסמים בעולם

ייחודה של המיקרו-היסטוריה הוא בכתיבת ההיסטוריה דרך ראייה "מלמטה", דרך ראיית הפרטים הקטנים של חיי היום-יום. בחקר ההיסטוריה האנושית, עד שנות השבעים של המאה העשרים, היה מקובל לתאר מגמות ותהליכים. על חייו של האדם הפרטי היה ניתן ללמוד רק מתיאור חייהם של האליטות העשירות והמכובדות. לפני עליית זרם המיקרו-היסטוריה לא נסקרו לפרטיהם פשוטי העם, האנשים קשיי היום שעבדו לרוב מבוקר עד ערב ודאגו למחייתם. במהלך רוב שנות ההיסטוריה האנושית לא ידעו רובם קרוא וכתוב, וחייהם הספציפיים לרוב לא הותירו חותם בספרי ההיסטוריה.

דיגום והפקה של DNA מאפשרים להתחקות אחר מאפיינים גנטיים, ומהם להשליך על פנוטיפים (מראה, מחלות וכו') שהיו לשרידי אדם שנמצאו. עם השנים הטכניקות השתכללו, וניתן להפיק יותר DNA משרידים עתיקים יותר. מחקר שפורסם ב-Nature ב-2023 הראה הצלחה של מיצוי DNA משרידי אישה בסיביר שנאספו מתליון שלבשה^[1][2].

דוגמאות למחקרים

חלק מהמחקר המיקרו-היסטורי מתמקד בהזדמנויות בהן מתגלה גופת אדם או שלד אדם יחידי באתר, או מסמכים רבים שנמצאו ליד גופה. הסביבה בה הוא נמצא, החפצים שעליו ותיארוכם עוזרים לשפוך אור על מאפיינים שונים, לא רק של אותו אדם, אלא אף על התקופה בכללותה שבה חי^[3]. מחקרים אחרים מתמקדים בתיקים משפטיים. על אף שלעיתים העדויות באותם תיקים מוטות, והוצאו תחת עינוי, יש בהן מידע רב, שלא ניתן להכרה במקורות שהופצו לציבור הרחב.

• אצי, איש הקרח - חקירות שונות אפשרו לגלות היכן ומתי גר, ממדי גופו, מה לבש ומה אכל, עם מי היה במגע, וכיצד נהרג.
• בּבּתא בת שמעון - מתה במהלך מרד בר כוכבא במצור על מערת האיגרות. ארכיון המסמכים שהותירה אחריה במערה הוא מקור ראשון במעלה להבנת החיים היומיומיים, הכלכליים והמשפטיים בתקופתה^[4].
• שלום קומאיסה בת לוי - הייתה אשה יהודייה אמידה מאזור דרום ים המלח אשר ברחה למערת המפלט בנחל חבר - מערת האיגרות בסופו של מרד בר כוכבא. ארכיון המסמכים שהותירה אחריה במערה הוא מקור ראשון במעלה להבנת החיים היומיומיים, הכלכליים והמשפטיים בתקופתה.
• הלוחם ממערת הלוחם - נקבר במערה בוואדי אל-מכוך עם כליו האישיים וכלי פולחן קבורה. נצבר ידע על ממדי גופו, בריאותו, מעמדו, והתקופה בה חי^[5][6].
• מרטן גר - איכר צרפתי מן המאה ה-16, שעמד במוקד משפט התחזות מפורסם. שנים אחדות לאחר שעזב גר את משפחתו, הופיע אדם זר שטען כי הוא מרטן גר הנעדר. בזכות דמיונו הפיזי לגר ובקיאותו בפרטי חייו, עלה בידו לשכנע את הסביבה בזהותו, ולחיות עם אשתו של גר וילדיו כ-3 שנים. עם שובו של מרטן גר האמיתי, הועמד המתחזה למשפט בו נחשפה זהותו האמיתית והוא הוצא להורג. המקרה עמד במוקד ספרה של נטלי זימון דייוויס, שובו של מרטן גר.

חוקרים בתחום

קרלו גינצבורג נחשב לאחד מראשוני זרם ה"מיקרו-היסטוריה", עם פרסום ספריו "היסטוריה, רטוריקה, הוכחה", ו"הגבינה והתולעים: עולמו של טוחן בן המאה השש-עשרה" (הוצאת כרמל 2005).

היסטוריונים נוספים שעסקו בתחום הם נטלי זימון דייוויס, בספרה "שובו של מרטין גר" (הוצאת חרגול, תל אביב, 2001), עמנואל לה רואה לדורי בספרו "מונטיו" Montaillou, village occitan ‏ (1975), וג'ודית ק. בראון בספרה "מעשים מגונים: חייה של נזירה לסבית בימי הרנסאנס מאיטליה" (הוצאת חרגול, תל אביב, 2002).

עם החוקרים בישראל שהתמחו במיקרו-היסטוריה נמנית פרופסור יעל עצמון, מהאוניברסיטה העברית, שעסקה במחקריה בהיסטוריה של ההתיישבות הציונית בארץ ישראל מנקודת מבט מתודולוגית של מיקרו-היסטוריה.

גם את ספרה של פרופסור חוה טורניאנסקי, כלת פרס ביאליק, שתרגמה מיידיש בעיבוד מחודש את זיכרונותיה של גליקל מהמלין, ניתן לראות כשייך לסוגה המיקרו-היסטורית, וכן את ספרה של יעל בוכמן "פאשות, פלחים ופיראטים", העוסק באורחות החיים בארץ ישראל בתקופה שבין המאה ה-16 למאה ה-18.

ראו גם

עיינו גם בפורטל פורטל היסטוריה הוא שער לחקר ההיסטוריה הפורש תמונה של אירועים ותהליכים היסטוריים בפרספקטיבה רחבה ומציג את המחקר המדעי העדכני והשתקפותו בערכי ויקיפדיה.

• מחקר איכותני
• בכוונה תחילה (ספר) מחקר מיקרו-היסטורי על אימהות

קישורים חיצוניים

• מירי אליאב פלדון, והתולעים ילדו את אלוהים, באתר הארץ, 20 ביולי 2005
• לירז אקסלרד, ההיסטוריה נמצאת בפרטים הקטנים, באתר ynet, 29 באוגוסט 2005