ממשלת האימפריה הרוסית

ממשלת האימפריה הרוסית הייתה גוף הביצוע העליון במדינה שהוקמה ב-8 בספטמבר 1802^[1] בשם ועדת השרים של האימפריה הרוסית (ברוסית: Комитет министров Российской империи, או Комитетъ министровъ Россійской Имперіи ברוסית שלפני המהפכה) והייתה אחראית לתיאום וניהול משרדי הממשל שהוקמו באותה עת ברפורמה הממשלתית של אלכסנדר הראשון.

מועצת השרים בסטאבקה הצארית, תחנת בראנוביצ'י, 14 ביוני 1915. שורה ראשונה: מבקר המדינה חריטונוב; הנסיך הגדול ניקולאי ניקולאייביץ'; ניקולאי השני; יו"ר מועצת השרים איוואן גורמיקין; שר חצר משק הצאר הרוזן פרדריקס. שורה שנייה: שר הפנים שצ'רבאטוב; שר הרכבות רוחלוב; שר החוץ סאזונוב; מפקד ראשי לענייני אדמות קריבושאיין; שר האוצר בארק; מפקד מטה הפיקוד העליון הגנרל יאנושקביץ'; שר המלחמה פוליבאנוב; שר המסחר והתעשייה שאחובסקוי.

ב-19 באוקטובר 1905 קיסר האימפריה הרוסית ניקולאי השני חתם על צו לפיו הוועדה שינתה שמה למועצת השרים (ברוסית: Совет министров Российской империи) ושרי המדינה חויבו לדווח ליושב ראש המועצה על פעילות משרדיהם. קודם לכן, ועדת השרים לא ערכה ישיבות סדירות ואלה נערכו רק בנוכחות הצאר ולפיכך והיו תלויות בהחלטות הצאר. סמכויות הממשלה הורחבו והיא הפכה בפועל לגוף של הרשות המבצעת.

לאחר מהפכת פברואר 1917 המועצה הוחלפה על ידי ממשלת המעבר.

מבנה

משנת 1905 הייתה הממשלה לגוף ניהול עיקרי במדינה ובראשה עמד יושב ראש מועצת השרים.

מועצת השרים כללה:

• שר פנים
• שר אוצר
• שר תחבורה
• שר חוץ
• שר משפטים
• שר המלחמה
• שר חינוך
• שר חצר משק הצאר
• שר הצי
• שר מסחר ותעשייה
• שר האדמות (עד 1915 — מפקד עליון לאדמות)
• מבקר המדינה
• ראש הסינוד הקדוש

יושב ראש

יושב ראש ועדת השרים היה למעשה תוארו הרשמי של ראש ממשלת רוסיה באותם ימים. עד שנת 1810 כל ישיבות הוועדה נערכו בנוכחות הצאר, בשנת 1810 קנצלר האימפריה הרוסית ניקולאי רומיאנצב מונה לנציג הצאר בוועדה ושנתיים לאחר מכן הוועדה הפכה לחלק מהמועצה המדינית. משנת 1905 ליושב ראש מועצת השרים ניתנו סמכויות רבות יותר וישיבות הממשלה נערכו בתדירות גבוהה יותר וללא צורך בנוכחותו של הצאר.

ראשי ממשלת האימפריה הרוסית

שם	תאריך מינוי	תאריך עזיבה
אלכסנדר וורונצוב	1802	1809
ניקולאי רומיאנצב	1809	1810
ניקולאי סלטיקוב	1810	1812
סרגיי ויאזמיטינוב	1812	1812
פיוטר לופוחין	1812	1827
ויקטור קוצ'וביי	1827	1832
ניקולאי נובוסילצב	1832	1838
אילריון ואסילצ'יקוב	1838	1847
ואסילי לבאשוב	1847	1848
אלכסנדר צ'רנישוב	1847	1856
אלכסיי אורלוב	1856	1861
דמיטרי בלודוב	1861	1864
פאבל גגארין	1865	1872
פאבל איגנטייב	1872	1877
פיוטר ואלוייב	1877	1881
מיכאיל רייטרן	1881	1887
ניקולאי בונגה	1887	1895
איוואן דורנובו	1895	1903
סרגיי ויטה	1903	22 באפריל 1906
איוואן גורמיקין	1906	8 ביולי 1906
פיוטר סטוליפין	1906	5 בספטמבר 1911
ולדימיר קוקובצוב	1911	31 בינואר 1914
איוואן גורמיקין (קדנציה שנייה)	1914	20 בינואר 1916
בוריס שטורמר	1916	10 בנובמבר 1916
אלכסנדר טרפוב	1916	27 בדצמבר 1916
ניקולאי גוליצין	1916	28 בפברואר 1917

לקריאה נוספת

• Государственность России. М., 2001, кн. 4, стр. 136—139.