מן העיר אל הכפר

מן העיר אל הכפר הייתה תנועה שהוקמה בראשית שנות החמישים של המאה ה-20 על ידי ראש ממשלת ישראל דוד בן-גוריון, כדי "לעורר פעולות הסברה לעידוד מעבר של תושבים ותיקים מיישובים עירוניים אל ההתיישבות החקלאית". התנועה פעלה במסגרת תנועת המושבים והובילה בתוך שנתיים לקליטת כ-800 משפחות חדשות במושבים קיימים ולהקמת עשרה מושבים חדשים בהם התיישבו עוד כ-800 משפחות.

שילוט "מן העיר אל הכפר" - מושב אבן מנחם, 1960

תולדות התנועה

בעקבות העלייה ההמונית נוצר בישראל ביקוש מוגבר למזון וצורך בהגדלת המגזר החקלאי. הממשלה הקימה מושבים רבים לעולים ואלו סבלו מקשיים רבים. כדי לעודד את ההתיישבות במושבים ביקשה המדינה גם מהוותיקים לעבור למושבים, ובכך להראות שהמאמץ החקלאי נישא על ידי ותיקים ועולים גם יחד. כמו כן, התגברה האבטלה בערים והמדינה ביקשה להקל עליה בהעברת אנשים מהערים אל מושבים וקיבוצים.

הקריאה למעבר מהעיר אל הכפר יצרה הדים רבים ובמהרה הצטרפו עירוניים רבים לגרעיני ההתיישבות. בספטמבר 1952 התקיים טקס הנחת אבן פינה למושב הראשון של התנועה: שדי חמד ועד ינואר 1953 נוסדו גם יובל וירדנה^[1]. במהלך 1953 נוסדו בדרום: סגולה, פעמי תש"ז, שדה צבי וניצנה ובצפון: מאור, ותלמי מנשה^[2]. בשנת 1956 הוקם שדה משה, ב-1957 הוקם דוב"ב ובשנת 1958 הוקם צפרירים. עד סוף 1958 הוקמו 17 מושבים^[3]. בשנת 1960 נוסד אבן מנחם^[4].

במהלך השנים הביאה התנועה מצטרפים רבים למושבים מעוטי תושבים כמו כפר קיש, שדמה, גן השומרון, שדה ורבורג ושדה אילן.

לקראת סוף שנות ה-50 עלה ההיצע החקלאי על הביקוש והממשלה חילקה מכסות לחקלאים. חלק מהבאים לכפר במסגרת התנועה מצאו עצמם עם חובות כבדים^[5] והתנועה דעכה. באמצע שנות ה-60 עלתה שוב הקריאה מן העיר אל הכפר, על ידי ההסתדרות^[6], ומנגד נשמעו קולות שטענו כי המושבים רוויים ואין טעם להפנות עוד אנשים אל הכפר, שכן המגזר החקלאי סובל מעודף כושר ייצור^[7].

קישורים חיצוניים

• ב.ג., מן העיר אל הכפר וקרן היסוד, על המשמר, 31 ביולי 1953
• יצחק פניגר, מנין יבואו לנו המתיישבים?, דבר, 8 בפברואר 1954