מפה איזוסייסמית

מפה איזוסייסמית היא מפה המציגה אזורים שווי עוצמות סייסמיות שנצפו במהלך ומיד אחרי רעידת אדמה.

מפה איזוסייסמית של רעידת האדמה 11 יולי, 1927 בארץ ישראל.

מרכיבי המפה

המשתנה היחידי שמשתמשים בו להכנת המפה האיזוסייסמית הוא העוצמה הסייסמית^[1]. זו מוערכת ברוב המקרים על בסיס סולמות סייסמיים מאקרוסייסמיים כגון: סולם מרקאלי האמריקאי, או הסולם האירופאי EMS.

מתודולוגיה

המתודולוגיה לפרטיה מפורטת ב-שימושים של הערכות העוצמה הסייסמית.

שימושים

1. הערכת משתנים כמותיים של רעידות אדמה היסטוריות (כגון מגניטודה, אורך מישור ההעתק שפעל בזמן הרעידה, עומק מוקד רעידת האדמה והאפיצנטר שלה)^[2].
2. הערכת עוצמות תאוצת הקרקע המקסימלית שהתרחשה באזורים שנכללים במפה ובאתרים שונים^[3].
3. הערכת מנגנון התנועה במוקד (אנ') - מנגנון תנועה זה מחושב בעיקר באמצעות נתונים מסייסמוגרפים, אך קיימת מידה של אי ודאות מכיוון שתמיד אפשריים שני מישורי שבר פוטנציאליים. הציר הארוך באליפסה במפה שמייצגת את העוצמה הסייסמית המקסימלית, מייצג בדרך כלל את אורך מישור השבר שפעל בעת רעידת האדמה^[2].
4. הכנת תרחישים לרעידות אדמה עתידיות^[4].

לפירוט יתר ראו בערך עוצמה סייסמית.

ראו גם

• עוצמה סייסמית
• סולם סייסמי
• רעידת האדמה בנאפולי (1857)

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא מפה איזוסייסמית בוויקישיתוף

• Musson, R., 2008.How to Map an Earthquake. British Geological Survey, Edinburgh, UK